במהלך החודשים הראשונים של המלחמה, ישראל פנתה בשקט לאוקראינה בבקשה לקבל לקחים מהלחימה שלה בצבא הרוסי, לקחים הנחשבים לרלוונטיים במיוחד להתמודדות בשדה הקרב שכולל רחפנים, הגנה מפני טילי קרקע-קרקע ושימוש בהם, ולחימה קרקעית נרחבת. כך נודע לאתר מקור ראשון.
הפנייה הישראלית זכתה להתעניינות ראשונית בקייב, אך נתקלה בדרישה ברורה מצד הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי: אוקראינה תעביר לישראל ידע מבצעי ולחימתי, כולל מסקנות ונתונים נרחבים, רק אם ישראל תעמיד לרשותה מערכות הגנה אווירית מתקדמות - כיפת ברזל או פטריוט. הדרג המדיני בירושלים, שדבק במדיניות אי אספקת מערכות לחימה אסטרטגיות לאוקראינה בשל הרגישות מול רוסיה, דחה את ההתניה והקישור שעשו בקייב בין הדברים. בסופו של דבר ישראל הצליחה לקבל חלק מהנתונים באמצעות אוסינט (מידע גלוי) או מגורם שלישי כמו מדינות אירופיות אחרות.
עוד כתבות בנושא
לפני כחודשיים אישר זלנסקי לראשונה כי אוקראינה קיבלה מישראל מערכות פטריוט, וטען כי אחת כבר בשימוש. "היא הוצבה", אמר הנשיא האוקראיני וציין כי "נקבל עוד שתי סוללות בסתיו הקרוב". בישראל הכחישו את הדברים כבר אחרי הראיון של שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי בחודש יוני האחרון בכלי תקשורת מקומי, שם הודיע כי ישראל העבירה לאוקראינה סוללות פטריוט שקיבלה מארצות הברית בתחילת שנות ה-90, ואשר יצאו משימוש בצה"ל במהלך 2024 בשל כניסת מערכות מתקדמות יותר. עם זאת, עדיין לא ברור האם צעד זה הביא לשינוי בעמדת זלנסקי, והאם בתמורה להעברת המערכות הללו ישראל אכן קיבלה לקחי לחימה מסודרים ומלאים מאוקראינה.
הכי מעניין
העניין הישראלי בלקחי אוקראינה אינו תאורטי ומחקרי, אלא נובע מהרצון להפיק לקחים משדה קרב שכולל שימוש מסיבי ברחפנים בהגנה ובהתקפה, שילוב כלי שיט בלתי מאוישים בתקיפות נרחבות, שיגור של טילי קרקע-קרקע ויירוט טילים בליסטיים, שהפכו במלחמה הנוכחית לחלק מרכזי בזירת הלחימה של צה"ל מול עזה, חיזבאללה, החות'ים ואיראן.
עוד כתבות בנושא
