סקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון בקרב 322 אמריקנים שנבחרו באופן אקראי, שנערך לאחר החתימה על הסכם הפסקת האש האחרונה במלחמה בעזה, חושף עמדות מורכבות ומגוונות כלפי הסכסוך הערבי-ישראלי ותוצאותיו.
בעוד שהאהדה לישראל נותרה חזקה יותר מאשר לחמאס, ישנה אמפתיה גוברת כלפי הפלסטינים, בשונה מחמאס. רוב המשיבים מאמינים שאף צד לא באמת "ניצח" במלחמה, אם כי אלו שבחרו מנצחים בחרו ברובם המוחץ את ישראל.
רובם עדיין תומכים בפתרון שתי המדינות, אך התמיכה יורדת ב-10 אחוזים כאשר תנאים כמו הכרה בישראל כמדינה יהודית וויתור הפלסטינים על זכות השיבה נכללים.
הכי מעניין
כמעט מחצית מהמשיבים מייחסים אחריות משותפת לישראלים ופלסטינים כאחד על פעולות מנהיגיהם, ורובם ציפו שחמאס יפר את הפסקת האש תחילה.
התוצאות מצביעות על כך שהתפיסות האמריקניות מונחות על ידי תפיסות של הוגנות, ומדגישות הזדמנות לדיפלומטיה הציבורית הישראלית להשפיע על עמדות בנוגע לעצמאות הפלסטינית וליציבות שלאחר המלחמה.
המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון פתח בסקר ב-13 באוקטובר 2025, בקרב 322 אמריקנים אקראיים (מרווח טעות של ±5 אחוז) כדי להעריך תגובות הקשורות לסכסוך הערבי-ישראלי, למלחמה בעזה ולמספר נושאים קשורים. הסקר נערך לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עזב את ישראל לאחר נאומו בכנסת לציון סיום המלחמה.
לאחר הקדמה קצרה, נשאלו המשיבים שבע שאלות. טקסט ההקדמה היה כדלקמן:
"בתיווך ארצות הברית, מלחמת ישראל-עזה הסתיימה השבוע. הפסקת אש נכנסה לתוקף, חטופים ישראלים שהוחזקו על ידי חמאס צפויים להשתחרר, וישראל תשחרר אסירים פלסטינים.
"כמו כן, כונסה ועידת שלום אזורית כדי לדון באפשרויות עתידיות. על פי ההסכם, לחמאס לא יהיה תפקיד בממשל העתידי של עזה והוא יפורק מנשקו. ישראל תיסוג לקווים מוסכמים. כוח בינלאומי יפקח על התהליך.
"כעת, לאחר שהמלחמה הסתיימה רשמית, אנו מעוניינים בדעותיכם על מספר נושאים קשורים. אנא ענו על השאלות הבאות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועתיד הדינמיקה האזורית".
עוד כתבות בנושא
שאלת אמפתיה
השאלה הראשונה - "היכן נמצאת האמפתיה שלכם?" - הייתה שאלה חוזרת ונשנית בסקרים של המרכז בשנתיים האחרונות.
תוצאת שאלה זו תואמת את המגמה שנצפתה במהלך המלחמה - האמפתיה לישראל נותרה גבוהה בהרבה מהאהדה לחמאס, אך נמוכה יותר מהאהדה המשולבת ל"פלסטינים (לא חמאס)" ול"חמאס".
מי "ניצח" במלחמה
באשר למי ש"ניצח" במלחמה, התחושה הכללית הייתה ש"אף צד" לא באמת ניצח. עם זאת, בקרב אלו שכן בחרו צד (כשליש מהמדגם), ישראל זכתה לעדיפות של יותר מ-3 ל-1.
אחריות למעשים
לאור מחאות ודיווחים על התנהגות אנטישמית ואנטי-ישראלית ברחבי העולם, השווינו את דעות המדגם שלנו לגבי מידת האחריות של "אזרחים מן השורה" - פלסטינים וישראלים כאחד - למעשיהם של חמאס וממשלת ישראל. ההשוואה מראה תוצאות כמעט זהות: בין 41% (פלסטינים) ל-38% (ישראלים) מהנשאלים חשו כי לאזרחים יש "לפחות חלק" מהאחריות.
הפרת הפסקת האש
יותר נשאלים (27%) האמינו שחמאס יהיה הראשון להפר את הסכם הפסקת האש, בהשוואה לכ-20% שחשבו שישראל תעשה זאת ראשונה. כרבע האמינו ששני הצדדים נוטים באותה מידה להפר אותו, ורק 5% האמינו שלא יהיו הפרות כלל.
פתרונות מועדפים
"פתרון שתי המדינות" נותר הרעיון הפופולרי ביותר בקרב הנשאלים, אם כי כ-32% היו פתוחים למדינה פלסטינית מפורזת עם כוחות ביטחון בינלאומיים. כ-20% תמכו במדינה פלסטינית אוטונומית תחת שליטה ביטחונית ישראלית, וכרבע תמכו בפתרון "מדינה אחת" עם זכויות שוות לשני הצדדים. מיעוט קטן התנגד לכל צורה של מדינה פלסטינית עצמאית.
עוד כתבות בנושא
תנאים למדינה פלסטינית
ישנם מספר תנאים שישראלים מאמינים בדרך כלל שיש לעמוד בהם לפני ששוקלים אפשרות למדינה פלסטינית עצמאית. הבסיסיים ביותר כוללים:
- הכרה פלסטינית בישראל כ"מדינה יהודית"
- אי דרישה ליישוב מחדש בתוך ישראל עצמה (זכות השיבה)
- הצורך בשינויים בחינוך הפלסטיני ובפעילויות הקשורות לטרור
כאשר תנאים אלה נוספו כדרישות, התמיכה במדינה פלסטינית עצמאית ירדה בכ-10 אחוזים, בעוד שהתמיכה עלתה מעט (כ-5 אחוזים) במדינה מפורזת עם שליטה ביטחונית בינלאומית או באזור פלסטיני אוטונומי תחת פיקוח ביטחוני ישראלי. עלייה דומה חלה בקרב המתנגדים לכל מדינה פלסטינית.
עוד כתבות בנושא
מסקנות
- האהדה הכללית כלפי ישראל בהשוואה לפלסטינים נותרה ללא שינוי עם סיום המלחמה - אם כי ישנה מעט יותר אמפתיה כלפי הפלסטינים.
- התחושה הכללית היא ש"אף צד לא באמת ניצח", אם כי בקרב אלו שכן בחרו מנצחת, ישראל זכתה להעדפה.
- כ-8 אחוזים יותר מהנשאלים האמינו שחמאס יהיה הראשון להפר את הפסקת האש, אם כי כרבע חשו ששני הצדדים נוטים באותה מידה לעשות זאת.
- ישנה תחושה מאוזנת של אחריות משותפת בין הישראלים והפלסטינים כאחד על פעולות המנהיגות שלהם.
- פתרון שתי המדינות נותר העדפת הרוב, אך התמיכה יורדת ב-10 אחוזים כאשר תנאים להכרה במדינה פלסטינית (הכרה, ויתור על "זכות השיבה" ורפורמה בחינוך) נכללים.
לסיכום, האהדה העקבית לישראל נותרה נמוכה, וקיימת תפיסה רווחת של שוויון מוסרי בין שני הצדדים - תואמת סקרים קודמים ומשקפת תפיסה אמריקאית טיפוסית של "הגינות". בעוד שהתמיכה ב"פתרון שתי המדינות" נותרה איתנה, היא נחלשת כאשר היא קשורה לתנאים המחייבים הכרה בישראל כמדינה יהודית, ויתור על זכות השיבה ורפורמות בחינוך הפלסטיני ובגישה נגד טרור.
ממצאים אלה מציעים הזדמנות לדיפלומטיה הציבורית הישראלית לעצב עוד יותר עמדות אלה - הן על ידי חידוד התמיכה בעצמאות פלסטינית והן על ידי הצגת חלופות ריאליות וברות קיימא ל"פתרון שתי המדינות" המסורתי.
עוד כתבות בנושא
