ילדים מגיעים לגן חובה מנקודות פתיחה שונות מאוד. יש מי שגדלים בסביבה עשירה יותר במשאבים ובחשיפה לשפה, ואחרים מגיעים עם פחות הזדמנויות. השאלה הגדולה היא מה קורה לפערים האלה כאשר הילדים נכנסים למערכת החינוך ולומדים במשך שנים במסגרות פורמליות.
מחקר אורך שעקב אחר כמעט 700 ילדים מגן חובה ועד כיתה ג' מציג תשובה מורכבת: בשפה ובקריאה הפערים המעמדיים הולכים ומצטמצמים; בחשבון - הם נשארים.
המחקר, שנערך בין השנים 2019 ל-2023, בחן את הילדים בשלוש נקודות זמן: גן חובה, כיתה א' וכיתה ג'. בכל שלב הם עברו שורה של מבחנים שבדקו מיומנויות שפה ואוריינות, יכולות חשבון ומתמטיקה וכן תפקודים ניהוליים - יכולות קוגניטיביות ובהן זיכרון עבודה, עיכוב תגובה וגמישות קוגניטיבית.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בתחילת הדרך נמצאו הבדלים ברורים בין הקבוצות הסוציו-אקונומיות, אלא שבתחום השפה התמונה השתנתה ככל שהילדים התבגרו: בגן חובה עמד הציון התקני של ילדי המיצב הגבוה על 0.51, לעומת מינוס 0.45 בקרב ילדי המיצב הנמוך. בכיתה ג' כבר עמדו הציונים על מינוס 0.04 ומינוס 0.18 בהתאמה. כלומר, הפער הגדול שנראה בתחילת הדרך הצטמצם באופן ניכר.
החוקרות מציעות כי לתפקודים הניהוליים היה תפקיד בתהליך הזה. במיוחד בלט זיכרון העבודה השמיעתי - היכולת להחזיק מידע שמיעתי בזיכרון ולעבד אותו בזמן אמת. יכולות אלה סייעו לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לפצות לאורך זמן על פערים הקשורים לסביבה הביתית ולהתקדם בקריאה.
לכך מצטרפת גם סביבת הלימודים: כאשר הילדים נכנסים למסגרות חינוך פורמליות ונחשפים באופן עקבי ללמידה ולהוראה, הפערים בתחום השפה הולכים ומצטמצמים.
אולם בחשבון הנתונים אחרים לגמרי, כאשר במבחני המקצוע לא נמצא תהליך מקביל של סגירת פערים. בגן חובה עמד הציון התקני של ילדי המיצב הגבוה על 0.21 ושל ילדי המיצב הנמוך על מינוס 0.26. בכיתה ג' עמדו הציונים על 0.06 ומינוס 0.21 בהתאמה. כלומר: הפער בין הקבוצות נשמר.
עוד כתבות בנושא
אחד ההסברים שמציע המחקר קשור לאופי הלמידה המתמטית. ידע מתמטי נבנה נדבך על גבי נדבך, ולכן פער מוקדם עלול להמשיך ולהשפיע על הלמידה בהמשך. בנוסף, ילדים נחשפים בחיי היום-יום למילים ולשפה בתדירות גבוהה בהרבה מהחשיפה שלהם למספרים ולפעילות מתמטית. גם כאן התפקודים הניהוליים חשובים - אך הם לא הספיקו כדי לסגור את הפער. עם זאת, העובדה שהפער בחשבון לא התרחב עשויה להיות משמעותית בפני עצמה.
המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטור של ד"ר טליה רז, מרצה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, בהנחיית פרופ' שלי שאול ממרכז אדמונד י' ספרא לחקר המוח בלקויות למידה ובפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.
צילום: סמדר אשכנזי
המסקנה העולה מהמחקר אינה שכל הפערים החברתיים נעלמים ברגע שילדים נכנסים לבית הספר. להפך: נראה שמערכת החינוך יכולה להיות קשורה למסלולים שונים מאוד בתחומי למידה שונים. מכאן נובעת החשיבות שמייחסות החוקרות להתערבות מוקדמת בקרב ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך - הן בתחום השפה והאוריינות והן בחשבון - לצד חשיפה של הילדים לסביבות מאתגרות מבחינה קוגניטיבית.