ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייצב בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה והציג את תוכניתו: "משבטים לעם" – הכנסת הציבור החרדי לישראל באמצעות חינוך ממלכתי לכולם.
בנט אמר בפתח נאומו: "שהבן הצעיר שלי יהיה בגילי כ-40 אחוזים מהמלש"בים יהיו בוגרי חינוך אנטי ציוני, נגד שירות בצבא ובלי כישורי פרנסה בסיסיים". עוד הוסיף: "אנחנו נכונן כאן מערכת חינוך אחת לכל ילדי ישראל, ממלכתית. כל ילדי ישראל ילמדו בסיס משותף ורחב: עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, תנ"ך ומסורת יהודית ציונית. כל ילדי ישראל יתחנכו על חשיבות הגיוס והשירות למדינה".
נפתלי בנט מבקש לומר אני אנצח את הדמוגרפיה הברורה באמצעות חקיקה ואף אפעל לשינוי זהות דרך אותה חקיקה עצמה.
הכי מעניין
לפיד ובנט, בשבוע שעבר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
נאומו של בנט מעלה שאלה לגבי העבר הפוליטי שלו - שאולי הוא שכח ממנו. כשהוא אמר כינון חינוך ממלכתי בלבד – הוא התכוון לבטל גם את החינוך הממלכתי דתי? האם בכוונת בנט להפוך את רשתות החינוך הממלכתיות דתיות, שהצמיחו את הבוגרים המופלאים שמוסרים נפשם למען מדינת ישראל, לרשתות חינוך עצמאיות בדומה לרשתות החינוך החרדיות?
ואם תשובתו של בנט תהיה שלילית – אז אבקש לשאול אותו – מה בדבר מסלולי הממ"ח? זרם החינוך הממלכתי חרדי שהולך ומתרחב בכל הארץ, שבו תכניות הלימודים, צוותי ההוראה והפעילות החינוכית מפוקחת על ידי המדינה? אם גם כאן תהיה התשובה שלילית - ואין בכוונתו לסגור את מסלול הממ"ח - אבקש להעיר לו שגם כאשר נמצאים בקמפיין, ראוי לדבר בבהירות על התכניות הפוליטיות.
מבט על סוגיית הגיוס מראה שההחלטות של היועצת המשפטית לממשלה ופסיקות בג"ץ בעניין גיוס החרדים לא באמת יצרה, לצער כולנו, זרם בלתי נשלט של חרדים המבקשים להתגייס. מה כן יצרו החלטות אלו? בדיוק מה שאומרים בפילוסופיה הסינית דאו דה ג'ינג – הליכה לקיצוניות נחשבת לשורש כל פורענות. כאשר דבר מגיע לשיא עוצמתו ומוקצן יתר על המידה, הוא אינו יכול להחזיק מעמד ובהכרח יהפוך לניגודו הגמור. ההחלטות רק יצרו היסטריה חרדית ברחובות וחקיקת חוקים המבקשים לעקוף את פסיקת בג"ץ ואת החלטות היועצת המשפטית לממשלה.
תלמידים בבית ספר חרדי. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
היה מצופה מנפתלי בנט, אם הוא מונע מרציונאליות, לראות את כישלון ההתמודדות עם סוגיית הגיוס ולהבין שבתחום החינוך נכון וצריך לפעול אחרת כדי להגביר את הממלכתיות בקרב הציבור החרדי.
המהלך הראשון שצריך לעשות הוא להשקיע משאבי מדינה עצומים בחיזוק הממ"ח. מדובר במסלול חינוך המאפשר לבוגר שלא לבחור בין היותו חרדי לבין היותו איש מדע ודעת. מסלול חינוך המאפשר לחרדי או לחרדית להתפתח גם בעולמות ההשכלה וגם בעולמות התורה מבלי לשנות את זהותו.
המהלך השני הוא חיזוק הדרגתי של מרכיבי ממלכתיות בתוך רשתות החינוך החרדיות העצמאיות וזאת במסגרת תאום עם מובילי הפדגוגיה ברשתות אלו. זה יצליח. קצב השינוי ברשת החינוך של ש"ס יהיה שונה מאשר בחינוך החסידי שיהיה שונה מאשר בחינוך הליטאי. ובכל זאת יהיה שינוי. אתם שואלים מדוע? כי החרדים משתנים. לא המגזר החרדי משתנה, אלא הציבור החרדי משתנה מלמטה. האוכלוסייה החרדית המשתלבת והמודרנית הולכת וגדלה גם אם הגידול לא נראה בקלפי.
זו הדרך היחידה לקרב ולחזק מרכיבי ממלכתיות בקרב הציבור החרדי. נכון, זה תהליך ארוך מדי לקמפיין ואולי אי אפשר לארוז אותו היטב בקופסת מסרים, אבל המציאות העדינה שאנחנו נמצאים בה חשובה מכל קמפיין.
רועי לחמנוביץ' - יועץ אסטרטגי ומומחה למגזרים
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא