מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) פרק נוסף בדו"ח על התנהלות משרדי הממשלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל. בין השאר הוא התייחס לתפקוד משרד החינוך בעניין למידה מרחוק בשעת חירום.
"על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה", מסר אנגלמן, "משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק. גם בהגעה למרחבים מוגנים - מערכת החינוך אינה מוכנה: מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו - לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים".
על פי הדו"ח, למלחמה השלכות נרחבות ביותר על מערכת החינוך, שפעלה במצב חירום מתמשך, ובכלל זה: פגיעה בפעילותה הרציפה כולל חוסר יכולת לבצע למידה פיזית בבתי הספר ומעבר ללמידה מרחוק בשל מחסור במרחבים מוגנים, סכנה בדרכים וזמינות נמוכה של עובדי הוראה. בהתאם לכך מוסדות החינוך נדרשו לעבור ללמידה מרחוק באופן מקוון. בחודשים ינואר 2024 עד יוני 2025 בדק משרד מבקר המדינה את היערכותו ואת פעולותיו של משרד החינוך להבטחת קיומה של למידה תקינה במערכת החינוך בעורף.
הכי מעניין
בביקורת עלה כי אף שמאז משבר הקורונה הכיר משרד החינוך בחשיבות של קידום למידה דיגיטלית, רכיבים מהותיים לשיפור האפקטיביות שלה לא מומשו ומשרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. כמו כן המבקר זיהה כי קיימים פערים משמעותיים ברמת ההצטיידות של בתי הספר בציוד מתאים ללמידה מרחוק. בסקר הורים שערך המבקר נמצא שכ-85% מההורים שהשיבו כי לילדם היו חסרים אמצעים ללמידה מרחוק לא פנו אל ביה"ס בבקשה לסיוע בנושא.
בקרב המורים התמונה גם כן עגומה. בשנים התשפ"ב והתשפ"ג רק כ-12% - 15% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום הלמידה הדיגיטלית. על פי שאלון בנושא מיומנויות הוראה, למידה והערכה מרחוק שהפיץ משרד החינוך בקרב המורים באפריל 2024, בין 36% ל-40% מהמורים לא ראו את עצמם מיומנים בנושאים הנדרשים להוראה מרחוק וברוב בתי הספר אין רכז ייעודי לתקשוב.
בביקורת עלה כי ערב מלחמת חרבות ברזל כרבע מהתלמידים (כ-350,000 תלמידים) לא השתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק, זאת למרות שמשרד החינוך הציב יעד של 100% השתתפות בתרגול כזה.
בבדיקה של מצב המיגון ומקלוט ברשויות המקומיות. המבקר גם בחן את המצב ברשויות המקומיות שם עלה כי נכון למרץ 2024, לפי הנתונים שבידי משרד החינוך, 25 אחוז מהתלמידים מצויים ללא מיגון תקני ב-94% מבתי הספר. כך שיותר מ-466,000 תלמידים שהו בבית הספר באופן יומיומי בלא מיגון תקני. בנוסף למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בכ-51% מכיתות גני הילדים, ו־46 אחוז ממעונות היום. בין הרשויות השונות שנבדקו נמצאו פערים משמעותיים שנעו בין 66% מהתלמידים במועצה המקומית ביענה שאין להם מיגון תקני ל־11% באשקלון. בהיעדר מיגון תקני מוסדות החינוך ברשויות שנבדקו לא פעלו בצורה רציפה גם במשך שבועות ארוכים.
בתשובותיהם לסקר המנהלים שערך משרד מבקר המדינה, כ-15% מהמנהלים ציינו שרק עד מחצית מהתלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים; כ-24% מהמנהלים ציינו שיותר ממחצית מהתלמידים, אך לא כולם, הצליחו לעשות זאת. מכאן שבקירוב ל-40% מבתיה"ס (של כ-1,300 המנהלים שענו על השאלה), לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים.
יחד עם זאת המבקר ציין לשבח את פעילותם של עובדי מערכת החינוך בעת המלחמה ואת משרד החינוך על כך שהקים מיזמים ייעודיים לתמיכה מרחוק בתלמידים בחברה הערבית, הבדואית והדרוזית במקומות ללא תשתיות טכנולוגיות מתאימות. בנוסף ציין לשבח את משרד החינוך על שהפעיל בסמוך לפרוץ המלחמה את "פורום שותפים בחירום" בניהול מטה המשרד ובהשתתפות נציגים של מחלקות החינוך של הרשויות המקומיות, הנהגת ההורים, מועצת התלמידים הארצית, החברה למתנ"סים, ועד ראשי הרשויות הערביות ורשתות חינוך. מטרות הפורום היו ליצור שפה משותפת לכל הגורמים המובילים את מערכת החינוך, להתעדכן ולהעביר הנחיות אחידות לשטח.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
