מחקר חדש השווה בין ממצאי שני סקרים שהועברו בקרב אנשי חינוך בישראל, אחד בשנת 2019 והשני בסוף שנת 2024, שמטרתם הייתה לבחון את החשיבות שהם מעניקים לערכים מרכזיים.
במחקר נמצא כי בשנת 2019 הערכים הבולטים בחשיבותם בקרב אנשי חינוך בישראל היו מיצוי אישי (48.1%) ויצירתיות, (47.7%) ואילו בסיומה של שנת 2024, לאחר תקופה רצופת טלטלות לאומיות, ובהן מגפת קורונה והמלחמה, בראש הרשימה ניצבו אהבת הארץ, (46.7%) אחריות חברתית (41.4%) ואהבת האדם .(41.4%) כך עולה ממחקר חדש של ד"ר עשהאל שריר מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שממצאיו מתפרסמים ביום הסובלנות הבינלאומי (16.11.2025) וחושפים שינוי משמעותי בתפיסת החינוך הערכי של אנשי החינוך בישראל.
המחקר, שהתבסס על סקרים שנערכו בשנת 2019 ובשנת 2024 בקרב מאות מחנכים מכל זרמי החינוך – ממלכתי, ממלכתי־דתי, חרדי וערבי – בחן את השפעת המשברים הלאומיים של השנים האחרונות, ביניהם מגפת קורונה, המאבק סביב מערכת המשפט ומלחמת חרבות ברזל, על תפיסותיהם הערכיות של אנשי החינוך ועל הערכים שהם מבקשים להקנות לדור הצעיר.
משתתפי המחקר (217 בשנת 2019 ו־273 בשנת 2024) התבקשו לבחור עשרה ערכים מבין 38 ערכים המופיעים בתוך מטרות החינוך הממלכתי, שאיתם אפשר למנות: כבוד לזכויות אדם ולחרויות הפרט, אחריות חברתית, אחריות סביבתית, תרומה לקהילה, עזרה הדדית ועוד.
הכי מעניין
ממצאי המחקר
תלמידי המכינה של אמית המר בסדנת שטח. | צילום: באדיבות רשת אמי"ת
- המחקר מצביע על ירידה מסוימת בבחירת ערכים הקשורים לסובלנות ולשוויון בקרב קבוצות יהודיות, לצד הבדל מובהק בין יהודים (14.1%) לערבים (31.8%) בבחירת הערך "חתירה לשלום".
- בקרב היהודים: ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך הבחירה בכל אחד מהערכים הבאים נמוכה יותר: חתירה לסובלנות (חילונים 43%, מסורתיים 37.5%, ממלכתי־דתי 16.7%, חרדי 13.9%), חתירה לשלום (חילונים 19.5%, מסורתיים 12.5%, ממלכתי־דתי 3.3%, חרדי 2.8%), שוויון זכויות (חילונים 28.1%, מסורתיים 18.8%, ממלכתי־דתי 3.3%, חרדי 0%) וכבוד לזכויות האדם ולחירויות הפרט (חילונים 46.9%, מסורתיים 25%, ממלכתי־דתי 13.3%, חרדי 2.8%).
- בשנת 2019 הערכים שזכו לדירוג הנמוך ביותר הם אהבת העם וידיעת הארץ (שניהם 11.7%), לעומת שנת 2024 שבה שני הערכים שקיבלו את הדירוג הנמוך הם תרבות ופנאי (11.5%) ומודעות וערנות לתמורות ולחידושים (5.3%).
- בהתייחס להבדלים בין גברים לנשים – נראתה מגמה של התלכדות סביב אותם הערכים, כאשר בשנת 2024 נמצאו הבדלים מובהקים ביחס לשני ערכים בלבד, לעומת תשעה ערכים בשנת 2019.
צילום: ענת גבע-שרון
ד"ר עשהאל שריר, חוקר, מרצה וראש מרכז מהות – מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "הממצאים מצביעים על מעבר מתפיסת חינוך אינדיבידואליסטית לתפיסה חברתית־לאומית. המשברים הלאומיים האחרונים היוו קריאת השכמה לחברה הישראלית ולמערכת החינוך. לצד ירידה מסוימת בסובלנות כלפי קבוצות אחרות, ניכרת עלייה בתחושת האחריות הקהילתית, בחיבור ללאומיות ובצורך בלכידות פנים־חברתית. המחקר מדגיש את תפקידה של מערכת החינוך בעיצוב ערכים משותפים ובבניית חברה ישראלית מלוכדת, קשובה וסובלנית יותר – בפרט בתקופות של משבר לאומי וחברתי".
ערכי הליבה שיש להדגיש בבתי הספר לתפיסתם של מחנכים יהודים, השוואה בבחירת הערכים בין 2019 לסוף 2024:
השוואת ערכי המורים - השוואה בין 2019 לבין 2024 | צילום: מתוך המחקר
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
