התובעים הסדרתיים גיבורים על חלשים במקום לטפל בעוולות אמיתיות

התיקון לחוק התובענות הייצוגיות נועד להגן על עסקים קטנים מפני תביעות סרק. אבל מי יגן על הצרכנים מפני רשתות הענק? הגיע הזמן שהתובעים הסדרתיים יפנו את מאמציהם למי שבאמת צריך לתת דין וחשבון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ועדת הכספים בכנסת. | דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים בכנסת. | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לאחרונה יצאתי לקניות ברשת קמעונאית גדולה. בכניסה לחנות קיבלתי חוברת פרסומית עם מגוון מבצעים משתלמים במיוחד. השתכנעתי ורכשתי כמה מהמוצרים הללו מתוך ציפייה למחיר מוזל, אך כשהקופאי העביר אותם בקופה, התברר שהמחיר היה יותר מכפול. כמה לקוחות מתוך האלפים שעוברים שם מדי יום שמו לב לכך?

יום למחרת יצא לי לרכוש ברשת גדולה אחרת. ניסיונותיי לשלם בשובר תשלום שהרשת עצמה מנפיקה לא צלחו. "יש היום תקלה ארצית בשוברים", הסבירה לי לקוחה שעמדה לידי. "ניסיתי כבר לשלם עם השוברים מוקדם יותר היום", הוסיפה, למודת ניסיון.

למה אני מספר לכם על זה? במקרה, ממש כמה ימים קודם לכן אישרה ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות, שמציב שורה של הגבלות על תביעות מהסוג הזה. בין השאר, החקיקה הזו נולדה בעקבות תובעים סדרתיים שהחליטו לעשות כסף על גבם של עסקים קטנים. הם חיפשו בנרות הפרות קטנות, והגישו תביעות במיליונים. התביעות הללו שוכפלו והוגשו באופן המוני, לעיתים קרובות מבלי שנגרם נזק ממשי לציבור.

הכי מעניין

ועדת החוקה | נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לעסקים רבים לא הייתה יכולת כלכלית להתמודד עם ההליך המשפטי, וחלקם נאלצו להתפשר ולשלם. בשל הלחץ הכלכלי וחשש מקריסה, בעלי עסקים רבים העדיפו לשלם סכומים של אלפי או עשרות אלפי שקלים במסגרת הסדר פשרה, רק כדי לסגור את התיק. הנתונים שהוצגו בכנסת הראו כי רק כ־22% מהתביעות הייצוגיות הסתיימו בפיצוי אמיתי לציבור. מתברר כי הכלי הזה הפך במקרים רבים למנגנון התעשרות של תובעים על גבם של העסקים.

על פי התיקון לחוק לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגד עסק קטן, כלומר עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 9 מיליון שקל. בנוסף, תחול חובת פנייה מוקדמת לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים לתיקון ההפרה, לפני שתובעים אותם. תוגבל גם האפשרות של תובע להגיש מספר רב של בקשות, כך שתובע יוכל להגיש בכל שנה עד חמש בקשות לאישור תובענה ייצוגית. כך גם יישלל או יוגבל שכר טרחה במקרים של הסכמי פשרה שאינם כוללים פיצוי ממשי לקבוצה (כגון פשרות קופונים) ועוד.

לא יכולתי שלא להיזכר בתיקון החקיקה הזה בעקבות העוולות הצרכניות שנתקלתי בהן. איני יודע אם יש כאן בסיס משפטי לתביעה, אבל הנה משימה לאותם "גיבורים" שריסקו עסקים קטנים שבקושי גומרים את החודש. האם הם מוכנים להתאמץ קצת כשצריך לטפל בחברות ענק שמגלגלות מיליארדים? במקום להיות גיבורים על חלשים, הם יכולים לגרוף הון ועל הדרך לעשות טובה גדולה לציבור הצרכנים. אולי עכשיו, כשנחסמה להם הדרך ללכת על הראש של הקטנים, יהיה להם זמן פנוי לפעול באמת לטובת הכלל.

טורים נוספים של אליצפן רוזנברג