חודש חגי הקניות הבינלאומי החל השבוע, וכמיטב המסורת הוא נחגג על ידי הישראלים בהקפדה יתרה. מ"שופינג איי־אל", דרך "יום הרווקים הסיני" ועד ה"בלאק פריידי" שיצוין לקראת סוף החודש. מי שחוגגות לא פחות בחודש הזה הן חברות האשראי, במיוחד סביב רכישות מעבר לים. מדובר בפעילות רווחית במיוחד, שכן עמלות המרת מט"ח ועמלות הסליקה במדינות אחרות גבוהות יותר מאשר בישראל. השקל אומנם נחלש מעט על רקע הטלטלה הפוליטית כאן, אבל עדיין הוא חזק יותר בהשוואה לשער שנקבע בתחילת נובמבר בשנה שעברה (3.25 שקל לדולר) ובטח לפני שנתיים (3.75).
כדאי לזכור שאת עמלות ההמרה אפשר להוזיל. כך למשל, בלא מעט כרטיסי אשראי המשויכים למועדונים מסוימים, עמלת ההמרה נמוכה בכ־60% לעומת הכרטיס הרגיל (סביב 1% לעומת כ־3%). כדאי להשתמש בכרטיס עם העמלה המוזלת, הן ברכישות אונליין והן ברכישות פיזיות בחו"ל. אם יש לכם חשבון מט"ח שההוצאות בכרטיס יורדות ממנו ישירות (כך שלא נגבית עמלת המרה בשימוש בכרטיס), כדאי להתמקח עם הבנק בדרישה להוזיל את עמלות ההמרה והפרשי השער שהוא גובה.
בשנה האחרונה התרבו מאוד כרטיסי אשראי המשויכים למועדוני תעופה, בעקבות מבצעי השקה שונים. חברות האשראי משתדלות מאוד לייצר חיבור בין מועדוני התעופה ובין רכישות בחו"ל. המטרה שלהן היא שזה יהיה הכרטיס הראשון שנשלוף בעת שימוש מעבר לים. הכרטיסים הפופולריים הללו עובדים למעשה בשיטת ה־CashBack, ובמילים אחרות: "תצבור – תקבל". כך נוצר אפקט פסיכולוגי שגורם להשתמש דווקא בכרטיס הזה, שהרי אם נצבור מספיק – נקבל טיסה מוזלת או מתנה אחרת. בפועל, זה עלול להיות הרבה פחות ורוד.
הכי מעניין
כידוע אין מתנות חינם; מה שאתם מקבלים במקום אחד, נלקח ממקום אחר. תצטרכו להוציא כסף רב כדי לזכות במשהו, ואז לגלות אולי שתנאי המימוש מסובכים יותר מכפי שחשבתם, ומה שאתם רוצים או צריכים לא באמת מתאפשר. על הדרך תשלמו עמלות וריביות. תכל'ס, במקרים רבים עדיף לקבל הנחה מיידית בעמלת ההמרה, מאשר עוד נקודת זכות זעירה שספק אם תמומש אי־פעם.
עוד טורים של אליצפן רוזנברג
