ההתגוששות בין המפלגות מגיעה לשיאה על סף הבחירות, אבל לפחות בנוגע לדבר אחד קיימת הסכמה: לא ממש משנה איזו ממשלה תיבחר ומי ירכיב את הקואליציה, אחרי כינון הממשלה החדשה יוגש לנו החשבון. גורמי המקצוע במשרד האוצר וברשות המיסים כבר גיבשו בחודשים האחרונים רשימה ארוכה של גזרות פוטנציאליות, גם אם בקרב הפקידות המקצועית עדיין אין הסכמה מלאה על הפרטים.
גם אחרי קיצוץ מתחייב במשרדי הממשלה, המדינה רוצה עוד מיסים. זאת על רקע הוצאות ביטחון, מלחמה ושיקום אזרחי שמוסיפים עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ומתוך רצון שלא להגדיל את הגירעון ולא לגלגל יותר מדי חובות הלאה, (שבכל מקרה נשלם אותם, רק בתוספת ריבית).
הצורך למלא את הקופה משתלב עם אתגר נוסף: השפעות הבינה המלאכותית על הכנסות המדינה. דו"ח שפרסם לאחרונה משרד האוצר מפרט את האתגרים וההשפעות על שוק התעסוקה, ואת ההשלכות על ההכנסות ממיסים. על פי הדו"ח צפויה שחיקה בבסיס המס על עבודה, לפחות בטווח הקצר והבינוני. באוצר אף טוענים כי "קיים חשש שהתשלום לעובדים בישראל יוחלף בתשלום בגין שירותים הניתנים מחוץ לישראל, דבר שיגדיל עוד יותר את שחיקת בסיס המס בישראל".
הכי מעניין
מקור: משרד האוצר, פברואר 2026 | צילום:
בעקבות האתגרים הללו מציעים באוצר, בין השאר, להעלות את המס על ההון (ופחות על ההכנסה), בזהירות מהשפעה שלילית על השקעות במדינה. אז מה עומד על הפרק?
צמצום הטבות המס בחיסכון. לאחרונה פרסם הכלכלן הראשי באוצר סקירה המציעה להקטין את ההפרשות לפנסיה של הציבור. הפרסום הזה מצטרף לתוכניות קיימות לצמצום הטבות המס על החיסכון הפנסיוני, ובעיקר על קרנות ההשתלמות. כיום מופרשים כ־25% משכרו של עובד בישראל לפנסיה והשתלמות (למי שזכאי), זאת נוסף למיסים הכוללים גם ביטוח לאומי ומס בריאות, כך שבשורה התחתונה הנטו נשחק מאוד. הטענה היא שההפרשות הגדולות מקשות על משקי הבית, כאשר במצב הנוכחי יש לרוב הפנסיונרים די כסף לנהל את חייהם בשנות הפנסיה. הקטנת ההפרשות לפנסיה תגדיל את הנטו ותעודד צריכה שתביא גם לצמיחה, ובמקביל תקטין את הצורך במתן הטבות מס רחבות בהפקדות לחיסכון. כך, לשיטת האוצר, מהלך כזה יניב רווח כפול.
החזרת מס הרכוש. הצעה שעלתה כבר לפני כמה חודשים, ואף כמעט נכנסה לחוק ההסדרים האחרון, היא הטלת מס על קרקעות ומגרשים ריקים המיועדים לבנייה, בכפוף להגדרות בחוק. כלומר, עצם ההחזקה בקרקע, גם בלי שנעשתה בה עסקה כלשהי, תטיל על בעליה חובה לשלם מדי שנה שיעור מסוים משווי הקרקע. מדובר במס שהיה נהוג בישראל, אך הוקפא בשנת 2000. באוצר מסבירים את ההיגיון בכך שקרקע זמינה לבנייה היא משאב מוגבל, והחזקתה ללא שימוש עשויה לפגוע בהיצע הקרקעות הזמינות, מה גם שבמשך שנים נהנו חלק מבעלי הקרקעות מעליית שווי הנכסים שבידיהם עקב פיתוח תשתיות מסביב, כאלה שמומנו למעשה מכספי ציבור.
על פי נתוני האוצר, שווי הקרקעות הנכללות בבסיס המס המדובר מוערך בכ־800 מיליארד שקל. כ־63% מהקרקעות הללו הם בבעלות חברות, והיתר בבעלות פרטית. כאמור, הצעת החוק הזו כמעט נכנסה לחוק ההסדרים האחרון, אך הוצאה ממנו בסופו של דבר בעקבות התנגדות עזה למהלך. על פי ההצעה האחרונה שנידונה, מדובר בשיעור מס של 1.5% משווי הקרקע הפנויה. תחזית ההכנסות מההצעה הזו עומדת על קרוב ל־10 מיליארד שקל בשנה.
דיווח על הכנסות משכר דירה. הצעה נוספת היא החלת חובת דיווח גורפת על כל הכנסה משכר דירה, גם כזו הפטורה ממס. כיום, בעלי דירות שמקבלים שכר דירה בסכום של עד 5,654 שקל לחודש פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה קיימת חבות מס, אך בפועל רבים אינם מדווחים ואינם משלמים. בעקבות השינוי המתוכנן, כל משכיר יצטרך להגיש הצהרה שנתית מקוונת מדי שנה. אחד הרעיונות שעלו הוא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות ההשכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה.
שוק השכירות מגלגל יותר מ־70 מיליארד שקל בשנה, והיקף העלמות המס בתחום מוערך בכ־3 מיליארד שקל. באוצר שוקלים אף להטיל מס על כל הכנסה משכירות, אך גם אם יסתפקו בדיווח בלבד, ההנחה היא שחובת הדיווח עצמה תביא למיגור העלמות המס, תהדק את הפיקוח ותסכל ניסיונות לעגל פינות.
החזרת הבלו על הדלק. הבלו הוא מס עקיף בסכום קבוע, המוטל על סוגי דלק שונים המיוצרים בישראל או מיובאים אליה. המס הוא רכיב משמעותי ביותר במחיר הדלק לצרכן (יותר מ־50% מהמחיר). בעקבות העלייה החדה במחירי הנפט, ובדומה למגמה העולמית, התייקר מאוד מחיר הבנזין בישראל. כדי להקל על הנהגים ולמנוע עליית מחירים רחבה, הפחית שר האוצר את הבלו בשתי פעימות רציפות. ההפחתה הראשונה התרחשה בתחילת ספטמבר, כאשר נחתם צו שהפחית את מס הבלו ב־50 אגורות לליטר. ההפחתה השנייה נעשתה בתחילת החודש הנוכחי, עם קידום הוראת שעה נוספת שהגדילה את ההפחתה לשקל אחד לליטר. להפחתה הזו לא באמת נמצא מקור תקציבי חלופי, כך שהיא מגדילה את הגירעון. ההערכה היא שכחלק מהגזירות והשינויים, מיד אחרי הבחירות יוחזר המס ומחירי הדלק יזנקו.
מס נטפליקס. העלאת מיסים נוספת שנבחנת היא גביית מע"מ על שירותים דיגיטליים המסופקים מתושבי חוץ לצרכנים פרטיים בישראל. בעוד עסק ישראלי שמוכר שירות דיגיטלי מוסיף לחשבון 18% מע"מ, כאשר מדובר בחברה זרה שמוכרת שירות דומה לצרכן הישראלי – היא לא גובה מע"מ. המס הפוטנציאלי הזה זכה לכינוי "מס נטפליקס", אך מדובר כמובן לא רק בה אלא בכל שירות דיגיטלי שמסופק מחו"ל לצרכנים פרטיים, כולל אחסון בענן, רכישות בחנויות האפליקציות, משחקים, שירותי וידאו ומוזיקה ועוד. ההערכה היא שמדובר בהכנסה של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה. סביר להניח שאותן חברות לא ייקחו עליהן את תוספת המע"מ אלא יגלגלו אותה אלינו, הצרכנים. אגב, ההצעה הזו כבר עלתה בטיוטת חוק ההסדרים לפני שלוש שנים, אך נדחתה בסופו של דבר.
לעוד טורים של אליצפן רוזנברג
