בשבת בערב, ה-17 באוקטובר 2026, עמדו תושבי לימוז' מול בניין העירייה שלהם מהמאה ה-19 וצפו בגג קורס ובמגדל השעון נופל בלהבות. המבנה, שנחנך ב-1883 ושרד שתי מלחמות עולם, תואר על ידי הפרפקט (מפקד המשטרה) כ"קטסטרופה למורשת". תושבת מקומית אמרה: "איזו מדינה אנחנו משאירים לילדים שלנו? יש זכות למחות, אין זכות לאלימות". בפריז, מרסיי, ליון ובורדו השאירו קבוצות מאורגנות רחובות מכוסים בזכוכיות שבורות, מכוניות שרופות וחנויות מרוקנות. בעלת חנות נעליים בפריז סיפרה: "אלה לא היו המפגינים השקטים. אלה היו קבוצות מאורגנות שבאו לשבור ולבוז". תושב פריז בן 78 סיכם: "כאילו הייתה פה מלחמה".
הנזק המיידי כבר עולה על הערכות ראשוניות. פדרציית הקמעונאים דיברה תחילה על 1,500 עסקים פגועים והפסדים של "מאות מיליוני אירו". עד יום שני עלתה הספירה הממשלתית ליותר מ-3,000 חנויות ובתי עסק שנפגעו או נבזזו. קארפור לבדה דיווחה על נזק לכ-50 סניפים, מתוכם כ-20 שנבזזו. סוכנות Morningstar DBRS העריכה שההפסדים המבוטחים יגיעו לכ-1.2 מיליארד אירו, לעומת כ-730 מיליון אירו במהומות 2023. בלימוז' העריך ראש העיר את עלות השיקום ב"עשרות או יותר ממאה מיליון אירו" ודרש מימון בסגנון נוטרדאם. לכך מתווספות עלויות משטרה: כ-2,400 עצורים, מאות עד כ-1,000 שוטרים וכבאים פצועים, שעות נוספות וציוד. המדינה פתחה מסלול אבטלה חלקית וסיוע מזומנים, אך אובדן מחזור עסקי אינו תמיד מכוסה במלואו. החיוב הכולל על המדינה, הרשויות והביטוח צפוי לחצות את מיליארד האירו.
גבר מנסה לכבות שריפה במהלך עימותים בין מפגינים לשוטרים בפריז | צילום: AP
החשבון נוחת על כלכלה שכבר מתקשה. לפי Insee (המכון הלאומי לסטטיסטיקה ומחקרים כלכליים בצרפת) החוב הציבורי עמד בסוף 2025 על 3,460.5 מיליארד אירו, כלומר כשלושה טריליון וחצי אירו, 115% מהתמ"ג, וברבעון השני של 2026 עלה כבר לכ-119%. הגירעון ב-2025 היה 5.1 אחוז מהתמ"ג. תשלומי הריבית הגיעו ל-64.7 מיליארד אירו ב-2025 וצפויים לעלות עם חידוש חובות. ההוצאה הציבורית עומדת סביב 57% מהתמ"ג.
הכי מעניין
המדיניות שהתגבשה בעשור וחצי האחרונים תורמת ללחץ. תקציב המשימה "הגירה, מקלט ושילוב" ל-2026 עומד על כ-7.8 מיליארד אירו. עלויות המקלט הוערכו בכ-1.8 מיליארד אירו ב-2025. דו"ח פרלמנטרי העריך עלויות הקשורות להגירה בלתי חוקית בכ-5.2 מיליארד אירו בשנה לפחות. מחקרים על התרומה הפיסקלית נטו מראים טווח צר בין שלילי קל לאפס, אך בפועל המערכת נמתחת: ביקוש גבוה לשירותי חינוך ורווחה, שיעורי תעסוקה נמוכים בקרב חלק מהקבוצות, ועלויות ביטחון גדלות. השכונות שבהן השירותים הידרדרו הזינו מתחים, והאלימות חשפה את הפער.
עוד כתבות בנושא
הנזק לטווח הארוך עלול להכפיל את החשבון הישיר. פריז ואיל-דה-פראנס (18 חבלי ארץ המקיפים את פריז) ייצרו ב-2025 כ-24 מיליארד אירו מתקבולי תיירות, וצרפת כולה רשמה 77.5 מיליארד אירו מתקבולים בינלאומיים. תעשייה זו מהווה כ-9 אחוזים מהתמ"ג ותומכת במיליוני משרות. תיירים שפגשו עיתונאים אמרו להם: "תישארו בבית", דיווחו על אזהרות ממשפחות, והלובר נחסם זמנית. עוצר חלקי הוטל בחלקים מפריז, וממשלות אירופיות ייעצו להיזהר מהמון.
אפילו ירידה של אחוז אחד עד שניים בתיירות הבינלאומית בטווח של כמה חודשים, בגלל תדמית של רחובות בוערים וחנויות מנופצות, יכולה להסתכם במיליארדי אירו אבודים למלונות, מסעדות, קמעונאות יוקרה ושירותים נלווים. בניגוד לנזק פיזי שניתן לשקם תוך שבועות, פגיעה בתדמית נמשכת זמן רב יותר: מבקרים פוטנציאליים מעדיפים לדחות או לבטל, סוכני נסיעות מדווחים על זהירות, וחברות תעופה רואות ירידה בביקוש. במהומות קודמות, כמו אלה של 2023, נרשמה האטה זמנית, אך הפעם האלימות פגעה באזורים מרכזיים ותיירותיים יותר, והתמונות של בניין עירייה בוער בלימוז' ורחובות פריז מנופצים זכו לתפוצה רחבה.
הנזק לטווח הארוך חורג הרבה מעבר לתיירות והשווקים הגיבו מיד: תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה עד 16 נקודות בסיס לכ-4.94 אחוז, קרוב לשיא של 24 שנה, והמרווח מול גרמניה התרחב. מניות צרפתיות ירדו, הבנקים נפגעו והאירו נחלש. מנהלי השקעות הזהירו שהאלימות תאט עוד יותר את ההשקעות הגולמיות (capex) שכבר חלשות, ותפגע באמון העסקי והצרכני. אובדן השקעות או דחייתן מקטין הכנסות ממסים ומחליש את כושר הצמיחה שממילא נמצא בטווחים נמוכים.
גם ענף הביטוח משנה התנהגות. מהומות 2023 עלו כ-730 מיליון אירו, והאירועים הנוכחיים מחזקים את הצורך בביטוח ומייקרות עוד יותר את העלויות. המנגנון הממשלתי החדש לכיסוי מהומות, עם ערבות מדינה של עד 4 מיליארד אירו בשנה, עדיין לא פעיל. בטווח הארוך הדבר עלול להוביל לעליית פרמיות ולעלויות גבוהות יותר למגזר העסקי ולמדינה. בנוסף, הממשלה תיאלץ ככל הנראה להגדיל תקציבי ביטחון פנימי, שיקום מבנים ציבוריים ושירותים בשכונות שבהן האלימות פרצה, על חשבון מאמצי הקיצוץ.
עוד כתבות בנושא
מעבר לכל אלו, הממשלה תידרש ככל הנראה להוסיף תקציבים לחינוך, לשירותים ציבוריים ולביטחון כדי לנסות להרגיע את המצב. כל סכום כזה מתחרה בתשלומי הריבית הגדלים ובהתחייבויות הפנסיה. אם התשואות על אגרות החוב יישארו גבוהות יותר, כפי שקרה בימים הראשונים אחרי האירועים, עלות גיוס החוב תעלה בעוד מאות מיליונים בשנה. בלי רפורמות מבניות בהוצאות הרווחה ובהתמודדות עם לחצי ההגירה והביטחון, צרפת ממשיכה לצבור חוב בקצב שמקשה על יציבות ארוכת טווח.
סניף של רשת קארפור בצרפת | צילום: שאטרסטוק
המהומות של אוקטובר אינן רק זכוכית שבורה ומכוניות שרופות. הן חושפות את המתח בין רמת הוצאה גבוהה ליכולת הכלכלית לממן אותה, ומעמידות את הכלכלה הצרפתית בפני סיכון מצטבר של נזק ישיר, פגיעה בהכנסות מתיירות ולחץ פיסקלי מתמשך. בשלב כזה הממשלה תיאלץ לבחור בין קיצוצים חדים בשירותים ציבוריים וברווחה, שעלולים להצית סבב אלימות נוסף, לבין אובדן גישה סדירה לשוק האג"ח, שמאלץ התערבות חיצונית או האטה כלכלית עמוקה. בלי שינוי במסלול, החוב הופך מנטל כבד לאיום על היכולת לשלם אותו בכלל ועל החברה הצרפתית כולה.