מנגנון ההרס היוצר: כיצד טכנולוגיה מולידה תעסוקה
הדיון הציבורי סביב כל טכנולוגיה משבשת חדשה מלווה שוב ושוב בשאלה מוכרת: האם האוטומציה תייתר את העבודה האנושית ותוביל לאבטלה מבנית נרחבת? מבט פרספקטיבי על ההיסטוריה הכלכלית של 300 השנים האחרונות מלמד כי שאלה זו עולה במחזוריות קבועה עם הופעתה של כל טכנולוגיה משבשת.
בתחילת המאה ה-19 היו אלה תנועות מחאה של אורגים באנגליה שחששו ממכונות הטווייה והקיטור, ומאז הועלו חששות דומים עם כניסתם של החשמל, פס הייצור האוטומטי והמחשב האישי. תופעה זו מוכרת במחקר הכלכלי כ"כשל הלודיטים" - ההנחה השגויה שכמות העבודה במשק היא נתון קבוע וסופי.
בפועל, הדינמיקה הכלכלית פועלת לפי המודל של הכלכלן האוסטרי ג'וזף שומפטר, שגיבש את תפיסת "ההרס היוצר". לפי תפיסה זו, שינוי טכנולוגי אכן מפרק תעשיות ומקצועות מסורתיים, אך בו בזמן הוא מוזיל עלויות ייצור, משחרר הון ומשאבים, ומייצר ביקושים חדשים לחלוטין. התוצאה לאורך זמן אינה צמצום של שוק העבודה, אלא התרחבות שלו ומעבר של ההון האנושי לענפים מתוחכמים ומכניסים יותר.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מאות שנים של מקצועות חדשים: מהמרכזייה ועד לשרתים
המהפכה התעשייתית השנייה חיסלה את פרנסתם של מאות אלפי עגלונים, נפחים ומגדלי סוסים, אך הולידה תעשייה מפלצתית שייצרה מקצועות חדשים לגמרי: מכונאי רכב, סוללי כבישים, מהנדסי תנועה ועובדי תעשיית הדלק והגומי. כניסת הטלפון ייתרה את רצי הדואר והשליחים הרגליים, אך יצרה בין לילה דרישה למאות אלפי מרכזניות וטכנאי תקשורת ברחבי העולם.
תופעה זו הואצה משמעותית במחצית השנייה של המאה ה-20. מחקר מקיף של הכלכלן דייוויד אוטור מאוניברסיטת MIT מראה כי למעלה מ-60% מהמועסקים כיום בארצות הברית עובדים במקצועות שלא היו קיימים כלל בשנת 1940.
המחשוב והאינטרנט לא רק שלא צמצמו את התעסוקה, אלא הצמיחו שכבה עצומה של מקצועות טכנולוגיים וניהוליים: מנהלי רשתות, מנתחי נתונים, מומחי אבטחת מידע, מעצבי חוויית משתמש ומומחי קידום אתרים. כל פלטפורמה טכנולוגית חדשה משמשת תשתית להקמת מערכת אקולוגית שלמה של פרנסה אנושית.
מיס אניד ריינולדס (משמאל) וגברת ג'סטין קוטיל כשהן מכינות אפודים, אנגליה (1943) | צילום: AP
כלכלת המשפיענים: המקצוע שנולד מתוך האלגוריתם
הדוגמה המובהקת והמרתקת ביותר במאה ה-21 לצמיחתו של מקצוע חדש יש מאין היא עלייתה של כלכלת המשפיענים ויוצרי התוכן (Creator Economy). תחום זה צמח מתוך התלכדות של תשתיות דיגיטליות מתקדמות - רשתות סלולר מהירות, סמארטפונים ופלטפורמות חברתיות - עם שינוי התנהגותי עמוק אצל הצרכנים, שפיתחו אדישות לקמפיינים פרסומיים מסורתיים וחיפשו קול אנושי, נגיש ואותנטי.
מבחינה מקצועית וכלכלית, משפיעני הרשת אינם מפרסמים במובן הישן של המילה, אלא פועלים כיזמים וכמיקרו-מונופולים של קשב בתוך "כלכלת תשומת הלב". בעולם שבו המידע זמין לכל פועל ובחינם, המשאב הנדיר והיקר ביותר הוא הקשב האנושי. הנתונים מראים כי מדובר בתעשייה המצוידת במנוע צמיחה חריג: על פי מחקר של בנק ההשקעות Goldman Sachs שוק כלכלת היוצרים גלגל בשנת 2023 כ-250 מיליארד דולר, והוא צפוי לזנק לרמה של כ-480 מיליארד דולר עד שנת 2027. זהו סקטור שמפרנס כיום סוכנויות טאלנטים, חברות הפקה, מומחי אנליטיקה ויועצי מותג שפועלים כולם סביב יצירת התוכן. שאול אמסטרדמסקי, בסדרה הנפלאה שלו "התלוש של המדינה" בתאגיד, הופתע לגלות שיוצרת תוכן באינסטגרם עומדת בראש טבלת המשתכרים בישראל עם 50,000 ₪ הכנסה בחודש.
עוד כתבות בנושא
המבנה הכלכלי: פירמידת ההכנסות וכלכלת הסופרסטארים
אף על פי שמדובר במקצוע חדש ומבוקש, מאפייני ההשתכרות בו ייחודיים ושונים מחברות מסורתיות. השוק פועל במודל המוכר במחקר הכלכלי כ"כלכלת סופרסטארים", מושג שטבע הכלכלן שרווין רוזן לתיאור שווקים שבהם המנצח לוקח את רוב הקופה, בדומה לענפי הספורט המקצועני או הקולנוע.
בקצה העליון של הפירמידה נמצאים כוכבי הרשת הגדולים. לפי דו"חות של חברת המחקר Hopper HQ - פוסט ממומן בודד בחשבונות המובילים מתומחר בעשרות אלפי דולרים, ועשוי להגיע למאות אלפי דולרים ואף למעלה מכך עבור קמפיינים בינלאומיים רחבים.
עם זאת, תמונה מורכבת יותר מתקבלת כשבוחנים את הבסיס הרחב של הפירמידה. מחקר של חברת Adobe מצא כי מאות מיליוני אנשים בעולם מייצרים ומשתפים תוכן באופן קבוע, ומחקרים ממוקדים יותר מצביעים על כ-50 מיליון איש שמנסים לייצר מכך הכנסה מסחרית. מתוך קבוצה זו, רק אחוז קטן - המוערך בין 2 ל-4 אחוזים - מצליח לבסס מודל פיננסי יציב המאפשר התפרנסות במשרה מלאה ברמה גבוהה. עבור רוב הפעילים, כולל מיקרו-משפיענים המחזיקים בעשרות אלפי עוקבים, התחום מהווה מקור הכנסה משלים הדורש עבודה מאומצת ומאבק מתמיד מול מתחרים על תקציבי שיווק.
עוד כתבות בנושא
חסמי כניסה מודרניים: הון חברתי ומודל יזמי
בניגוד למקצועות בעבר שדרשו השקעות הון כספיות או רכישת ציוד כבד, חסם הכניסה העיקרי למקצוע המשפיענות הוא הון חברתי וזמן התמדה. הגעה למסה קריטית של עוקבים, הדרושה ליצירת הכנסה קבועה, נשענת על עקומת צמיחה ארוכה וסיזיפית. יוצר התוכן הנדרש כיום להצלחה פועל כיחידה עסקית עצמאית: עליו לשלוט בעריכת וידאו, בניתוח נתונים סטטיסטיים של קהלי יעד, ובהבנת המנגנונים המשתנים של האלגוריתמים בפלטפורמות השונות.
התבגרות התחום בשנים האחרונות הובילה גם לשינוי במודל העסקי של העוסקים במלאכה. בגלל התלות המוחלטת במדיניות הפלטפורמות של חברות ענק כמו Meta ו-TikTok - יוצרים רבים עברו ממודל של תלות מוחלטת בפרסום וחסויות, למודל של יזמות עסקית ישירה. משפיענים מקצועיים מנתבים כיום את תשומת הלב של הקהל להקמת מותגים פרטיים במודל ישיר לצרכן, פיתוח מוצרים פיזיים וקהילות מבוססות מנוי, מה שמקנה להם יציבות עסקית שאינה תלויה בשינוי קוד אלגוריתמי כזה או אחר.
אזור תעשייה מלא במפעלים בזמן המהפכה התעשייתית | צילום: AP
סיכום: המרחב האנושי שלא ניתן לאוטומציה
התפתחותם של מקצועות חדשים לאורך ההיסטוריה - ומקצוע משפיעני הרשת בפרט - מספקת מענה ממוקד לחששות המודרניים מפני ההתקדמות הטכנולוגית. בעוד שמערכות מחשוב ובינה מלאכותית מצטיינות בביצוע משימות חישוביות, אנליטיות וטכניות בקצב ובדיוק שאינם אפשריים לאדם, הן אינן מייתרוֹת את הכלכלה האנושית, אלא משנות את מיקוד הערך שלה.
ככל שתהליכים טכניים עוברים אוטומציה, כך עולה פרמיית הערך של רכיבים שאינם ניתנים לשכפול אלגוריתמי: אותנטיות אישית, אמון בין בני אדם, חוויה רגשית והזדהות תרבותית. צמיחתו המהירה של שוק יוצרי התוכן היא עדות חיה לכך שכאשר טכנולוגיה סוגרת דלת אחת של תעסוקה מסורתית, היא פותחת מרחבים חדשים של יצירת ערך במקומות שבהם הקשר האנושי נותר המרכיב החשוב ביותר.