יום שלישי בבוקר, אתם פותחים את אפליקציית המסחר ורואים שתי מניות בולטות בתיק ההשקעות שלכם. האחת צללה ב-30 אחוזים מאז הקנייה, והשנייה זינקה ב-40 אחוזים. השיח הכלכלי הקלאסי מתמקד בקושי האדיר שלנו לשחרר את המניה המפסידה, אך האמת המורכבת של עולם ההשקעות היא שגם בצד הירוק של המסך מסתתרת מלכודת אכזרית לא פחות. המחסום למכור מניה ברווח משתק לעיתים באותה המידה. אנחנו מסתכלים על הגרף המטפס, מרגישים את האדרנלין, והמוח לוחש: אולי היא תעלה עוד קצת? למה לצאת עכשיו ולהפסיד את הראלי של מחר? ההתלבטויות הללו מוכיחות שוב ושוב כי הכלכלה אינה מתמטיקה טהורה, אלא מדע העוסק בחולשות אנושיות.
עוד כתבות בנושא
כשהמוח מחשב כאב במקום תשואה
כדי להבין את הבסיס למלכודת הזו, עלינו לחזור לנקודת ההתחלה של הכלכלה ההתנהגותית. תורת הערך (Prospect Theory) שפיתחו דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, הוכיחה שחוויית הכאב מהפסד כפולה ויותר בעוצמתה מחוויית השמחה מרווח. הפסד של 10,000 שקלים מייצר מועקה פסיכולוגית כה עמוקה, שהיא דורשת רווח של למעלה מ-22,000 שקלים רק כדי להחזיר אותנו לאיזון רגשי.
הכי מעניין
הכאב הצורב הזה מוליד את הסירוב לחתוך הפסדים. בני אדם שונאים לטעות, וכדי להימנע מההודאה בכישלון, אנו ממציאים מנגנון הגנה: כל עוד לא מכרנו, ההפסד הוא רק על הנייר. אנו הופכים מסוחרים אקטיביים למשקיעים לטווח ארוך בעל כורחנו.
גרף של מניית אינטל לאורך השנים שידעה ירידה קשה, ואז עלייה אסטרונומית ממש בימים אלה. מתי מוכרים? מתי קונים? | צילום: מתוך האתר: TradingView
מר שוק וקללת המניה הירוקה
אך מה קורה כשהמניה עולה? כאן נכנסת לפעולה תופעה הרסנית באותה המידה. בנג'מין גראהם, אבי השקעות הערך והמנטור המיתולוגי של וורן באפט, טבע כבר לפני עשורים רבים את המושג "מר שוק". גראהם תיאר את שוק ההון כשותף עסקי הסובל ממאניה-דיפרסיה. בימים של אופוריה, מר שוק מוכן לשלם מחירים מופקעים על הנכסים שלכם, ובימים של דיכאון הוא מוכן למכור לכם אותם בנזיד עדשים.
כשהמניה שלכם מזנקת מ-100 דולר ל-150 דולר, מר שוק נמצא במאניה. אתם ברווח פנטסטי של 50 אחוזים, אבל במקום לממש, אפקט העיגון (Anchoring) משתלט. אתם בטוחים שהמגמה תימשך לנצח. ואז מגיע התיקון הטבעי, והמניה יורדת ל-130 דולר. במקום לשמוח על רווח נאה של 30 אחוזים, המוח שלכם מבצע עיגון למספר 150. כעת, אתם מרגישים מופסדים ב-20 דולר. הפסיכולוגיה שוברת אותנו סופית, ואנו מחכים לשיא שאולי לא יחזור לעולם.
עוד כתבות בנושא
לא רציונליים ולא במקרה
כלכלנים מודרניים מסכימים שהקושי בקבלת החלטות נובע מהחיווט האבולוציוני שלנו. הפרופסור דן אריאלי, בספרו לא רציונלי ולא במקרה, מסביר שבני אדם אינם מקבלים החלטות בוואקום קוגניטיבי. אנחנו מושפעים אמוציונלית מהסביבה, מציפיות ומאשליות של שליטה. כשאנחנו קונים מניה, אנחנו נקשרים אליה רגשית, תופעה המוכרת כאפקט הבעלות. ברגע שמשהו הופך לשלנו, המוח שלנו מתמחר אותו בשווי גבוה בהרבה מערכו האובייקטיבי בשוק.
צ'ארלי מאנגר, שותפו האגדי של באפט, נהג לומר שכלל הברזל הראשון בהשקעות אינו לנסות להיות מבריק, אלא פשוט להשתדל לא להיות טיפש בעקביות. מאנגר טען שמשקיעים הורסים את התיק שלהם לא בגלל חוסר אינטליגנציה, אלא בגלל חוסר משמעת רגשית והיכנעות לדחפים רגעיים.
וורן באפט | צילום: AP
אומנות קבלת ההחלטות: לחשוב לאט, לסחור חכם
אם כולנו נופלים לאותן מלכודות, כיצד בכל זאת ניתן לקבל החלטות בצורה שקולה ונכונה? התשובה נמצאת בספרו של כהנמן: 'לחשוב מהר, לחשוב לאט'. כהנמן מחלק את המוח לשתי מערכות: מערכת 1 היא מהירה, אינטואיטיבית ורגשית (והיא זו שגורמת לכם לקנות מניה בשיא בגלל פחד מהחמצה). מערכת 2 היא איטית, לוגית ואנליטית. הסוד למסחר נכון הוא לאלץ את מערכת 2 לקחת פיקוד רגע לפני שלוחצים על כפתור הקנייה או המכירה.
כדי לעשות זאת בפועל, טובי המשקיעים משתמשים בכלי פשוט: תזת השקעה כתובה. לפני שאתם רוכשים נכס, כתבו בשלושה משפטים מדוע אתם קונים אותו ומה צריך לקרות כדי שתמכרו אותו. ברגע שהמניה צונחת או מזנקת, אל תסתכלו על המחיר, אלא על התזה. האם משהו מהותי בעסק השתנה? אם התשובה היא לא, אין סיבה לפעול מתוך פאניקה. יומן מסחר הוא כלי קריטי נוסף. תיעוד המצב הרגשי שלכם בזמן ביצוע הפעולה יעזור לכם לזהות דפוסים הרסניים. אם תגלו שאתם תמיד מוכרים מניות מתוך חרדה, תוכלו ללמוד לנטרל את ההרגל הזה.
כריכת הספר | צילום: ללא
הכלים המכניים לנטרול הרגש
מעבר להכנה המנטלית, הפתרון המעשי הוא לייצר מנגנונים חיצוניים קשוחים שיגנו עלינו מפני עצמנו:
חוק ראשון, קטיעת הפסדים אוטומטית. קביעת פקודת הפסקת הפסד (Stop-Loss), בפוזיציות שאתם פותחים לטווחים קצרים יותר מראש היא כלל ברזל. זהו קו אדום וברור שבו המערכת מוכרת את המניה ללא התערבות ידנית. המהלך הזה מוציא את ההתלבטות הרגשית מהמשוואה ומונע מהפסד קטן להפוך לקטסטרופה.
פקודות מסחר מרכזיות | צילום: ג'ימיני
חוק שני, פקודת גרירת רווח. כדי להתמודד עם הפחד למכור ברווח מוקדם מדי, ניתן להשתמש בקידום יעדים (Trailing Stop) - ככל שהמניה עולה, אנו מעלים את נקודת המכירה האוטומטית יחד איתה. לדוגמא: אם קנינו ב- 100 והמניה עלתה מאות מהר ל-130$ ואנו חושבים שיש עוד סיכוי לעלייה נוספת, אני מקדם את פקודת הגבלת ההפסד (הסטופ לוס) למחיר גבוה יותר, כך אנו מאפשרים לרווח לגדול, אך מבטיחים לשמור על חלק ניכר ממנו למקרה שהמגמה מתהפכת בפתאומיות.
חוק שלישי, מימוש בשלבים. הדרך הפסיכולוגית הנוחה ביותר להתמודד עם מניה מזנקת היא למכור רק חלק ממנה. כך, אם תמשיך לעלות, נהנה מהעליות עם החלק הנותר. אם תרד, נשמח שלפחות חתכנו חלק מהרווח לכיס. זהו ניצחון פסיכולוגי בכל תרחיש.
עוד כתבות בנושא
לסיכום, שוק ההון אינו מתגמל אותנו על תקוות או על טיפוח האגו. כשאתם מתיישבים מול עמדת המסחר, זכרו שהאויב האמיתי שלכם אינו יושב בבתי ההשקעות בוול סטריט. האויב יושב מולכם בכל פעם שאתם מביטים במראה, מסתכל על המסך ולוחש בפתיינות: בוא נחכה רק עוד קצת.