הטעות של המשקיעים שהעבירו את כל ההשקעות שלהם לארה"ב

נתוני שוק ההון מראים כי בחודשיים האחרונים מכרו המשקיעים הישראלים כ־6 מיליארד שקלים מקרנות הסל והקרנות המחקות העוקבות אחר המדד האמריקני S&P500, והעבירו אותם בעיקר למסלולים העוקבים גם אחרי ביצועי הבורסה הישראלית. סכום דומה נמשך מקופות הגמל וקרנות הפנסיה. המהלכים הללו נעשו במקביל לירידה דרמטית בהפקדת כספים באותם מסלולים, אחרי שבשנים האחרונות הוזרמו אליהם עשרות מיליארדי שקלים.

עד שנת 2025 הניבו המסלולים העוקבים אחרי מדדי המניות המובילים בארה"ב תשואות יפות במיוחד, לעומת התשואות המתונות שנרשמו בבורסה המקומית. על רקע זה נשמעו המלצות רבות שהסבירו מדוע נכון יהיה לשים את כספי ההשקעות דווקא שם. המצב הזה הביא לטרנד שרווח כאן לפני שנתיים־שלוש, להפנות את כספי החסכונות למעקב אחרי המדדים האמריקאיים, ובעיקר S&P 500. סכום עצום של כ־200 מיליארד שקל נצבר בחסכונות העוקבים אחר מדדי המניות הללו.

בסוף שנת 2023 סיפר לי חבר שצבר אז בקרן הפנסיה שלו יותר ממיליון שקל, כי בעקבות המלצות שונות שנחשף להן בסרטונים ביוטיוב ובספר שקרא, הוא השתכנע לשים את כל כספי הפנסיה שלו במסלול העוקב אחר המדד האמריקני. מתברר שלא רק את הפנסיה הוא שם במדד הזה, אלא כמעט את כל החסכונות שלו – קרנות ההשתלמות וקופות גמל להשקעה.

הוא לא היחיד כמובן. הרבה מאוד ישראלים הסיטו לשם את כל כספי החסכונות שלהם. ה"מומחים" הסבירו מדוע זה הדבר הנכון לעשות בצורה גורפת, ונסמכו על הנמנום שאפף את הבורסה המקומית בחלק מהשנים הקודמות, לעומת הזינוק בבורסה האמריקנית. אבל בלהט הדברים, אותם "מומחים" שכחו את אחד מכללי הברזל בהשקעה: פיזור וגיוון. עם כל הכבוד ל־500 החברות האמריקניות הנסחרות במדד S&P, זה עדיין לא נקרא פיזור, ומכמה סיבות.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של מניות הטכנולוגיה בכלל וחברות הבינה המלאכותית בפרט. חלקן המריאו בעשרות אחוזים, ויש גם כאלה שהמניה שלהן הכפילה את עצמה ואף יותר. על רקע העלייה החדה בשווי מניותיהן של חברות הטכנולוגיה, הן הלכו ותפסו נפח גדול יותר מהמדד האמריקני. כך נוצר המצב הנוכחי שבו (נכון לחודש מרץ 2026), עשר החברות הגדולות ביותר במדד S&P הן כ־40% ממשקלו הכולל של המדד. בחברות הללו אפשר למנות את אנבידיה, שתופסת כמעט 8% מהמדד, אפל עם יותר מ־6%, אלפאבית (גוגל) עם שיעור דומה, מיקרוסופט, אמזון, ברודקום, מטא וטסלה.

זהו שיעור ריכוזיות היסטורי, הגבוה משמעותית מהממוצעים בעשורים הקודמים, שנעו סביב 20־25 אחוזים. במילים אחרות, 10 חברות מתוך ה־500 שאמורות להשפיע על המדד הזה, יוצרות 40% מההשפעה. התוצאה של התהליכים הללו היא שמדד S&P500 כבר אינו מייצג בצורה טובה את הכלכלה האמריקנית. אם בוחנים את הביצועים של מדדים אחרים, רחבים יותר בארה"ב, שכוללים גם חברות קטנות ובינוניות וממגוון גדול יותר של תחומים, התשואה שם שונה לחלוטין. הפורמט הנוכחי של המדד מוטה לכיוון הטכנולוגיה, והוא הולך ונעשה דומה יותר למדד הנאסד"ק.

כאשר אנחנו מצויים בשיא, יודע כל משקיע נבון, הסיכון לרדת גבוה. מעבר לחשש מהיווצרות בועה, או מאפשרות של מיתון בארה"ב מצד אחד או התפרצות מחודשת של האינפלציה מצד שני – תופעות שלכל אחת מהן עלולה להיות השפעה שלילית על שוק המניות – לא ברור עד כמה חברות הבינה המלאכותית ותעשיית השבבים יצליחו לתרגם את הבאזז שנוצר סביבן ואת ההשקעה האדירה, למוצרים, שירותים וממילא לרווחים ולהמשך מגמה חיובית. כגודל הציפייה של התקופה האחרונה, כך עלולה להיות האכזבה ככל שהדברים לא יסתדרו.

עידן גאות

אבל זו לא הבעיה היחידה. אותם "מומחים" לא שיקפו מספיק את משמעות החשיפה למטבע, שכן היצמדות ל־ S&P או לנאסד"ק היא גם היצמדות לדולר. כשהדולר נחלש, התשואה של המדד נשחקת. במציאות כזו, גם אם מדד S&P עלה ב־10% אבל הדולר נחלש ב־6%, זה אומר שהתשואה שעשינו עומדת על 4% בלבד. אם נסתכל על השנה האחרונה (מרץ 2025 עד פברואר 2026) – המדד האמריקני רשם תשואה חיובית נאה של 15.5%, אבל באותה עת הדולר נחלש מול השקל בכ־12%. זה אומר שבפועל, התשואה של המשקיעים הישראלים במסלול הזה עמדה על כ־3.5% בלבד. מה ההיגיון בכך שאדם שחוסך את כספו לפנסיה כדי שיוכל להשתמש בו לרכישת מוצרים ושירותים בשקלים כאן בארץ הקודש, יצמיד אותו לדולר? הגיוני לחשוף חלק מסוים מהחיסכון גם למטבע זר לצורך הגיוון, אבל בטח לא את כל הכסף.

כפי שכבר אמרנו, כלל ברזל בהשקעות הוא פיזור. המלצה להשקיע את כל החסכונות שלנו אך ורק במדד האמריקני, היא המלצה לא טובה ועלולה להיות מסוכנת מדי, גם אם לאורך זמן ובפרספקטיבה של שנים הוא הוכיח את עצמו.

אגב, בשנה האחרונה, שבה המדד האמריקני רשם תשואה (שקלית) של 3.5%, מדדי המניות המובילים בתל־אביב רשמו זינוק של יותר מ־60%. כשבוחנים את התשואות בחסכונות אפילו בחמש השנים האחרונות, יש יתרון מובהק למסלולי המניות המושקעים גם בישראל, לעומת המסלולים העוקבים באופן בלעדי אחרי המדד האמריקני. כפי שכתבנו בפתיחה, המציאות החלה לערער את התנהלות המשקיעים והחוסכים. מתחילת השנה שעברה, הבורסה האמריקנית מראה ביצועי חסר בולטים, בעוד זו הישראלית פתחה מבערים. על רקע הצלחות המלחמה, החוסן יוצא הדופן שהפגינה ישראל והפוטנציאל הכלכלי האדיר שנוצר, זרם המשקיעים הלך וגדל ואיתו התשואות, בניגוד לכל התחזיות השליליות והשגויות שהעיתונות הכלכלית המקומית ובעלי אינטרסים האכילו אותנו בהן.

נכון, הבורסה הישראלית פיגרה בשנים האחרונות אחרי הבורסות מעבר לים, ונכון, המדד העוקב אחר 500 החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב הוכיח את עצמו לאורך זמן. נכון גם שכיום הבורסה המקומית נמצאת בשיא ולכן הסיכון גדל, אבל בהחלט ייתכן שעל רקע המצב הגיאו־פוליטי האזורי, אנחנו בפתחו של עידן גאות לשוק הישראלי שיימשך שנים, ומי שייצמד באופן טוטאלי למדדים האמריקניים עלול להרוויח פחות. ושוב, בדיוק מהסיבה הזו יש חשיבות לאלמנט הפיזור. S&P500 הוא מדד חשוב ובעל פוטנציאל, ובהחלט הגיוני שחלק מהחסכונות יהיו חשופים אליו, אבל בטח לא כל כספי החסכונות שלנו.