הכנסת מחשבת כבר את קיצה לאחור וממהרת לחוקק שלל חוקים שעומדים על שולחנה, כל מפלגה לפי האינטרסים שלה - הישג אחרון להציג לציבור במערכת הבחירות הבאה עלינו לטובה. אחד מהחוקים הללו הוא חוק המעונות, הקובע שזכאות לסבסוד מעונות יום תיקבע בהתאם למעמדה התעסוקתי של האם בלבד, ללא קשר למעמדו של האב.
במפלגות החרדיות הציגו את החוק כמהלך חברתי שנועד למנוע פגיעה בילדים ובנשים עובדות. אבל תנוח דעתכם, בלב מנסחי החוק לא מקנן חשש לזכויות הסוציאליות של נשים עובדות, אלא דווקא לגברים ולמשפחות שהנשים מפרנסות. הרי ברור שאין שום צורך לעודד נשים חרדיות לצאת לעבודה: הן המפרנסות היחידות בכ־50 אחוז מהבתים החרדים. מטרת החוק היא להבטיח שמשפחות שבהן האם עובדת והאב לומד בכולל ימשיכו לקבל סבסוד, גם כאשר האב הוא חייב גיוס שאינו מתגייס.
בית־שמש (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: יוסי אלוני - פלאש 90
סבסוד מעונות יום הוא כלי מדיניות מוכר. מדינות משתמשות בו כדי לעודד ילודה, להקל על משפחות צעירות, ובעיקר לעודד יציאת נשים לשוק העבודה. כאשר עלות הטיפול בתינוקות ובפעוטות גבוהה, וכאשר השכר של האם נמוך יחסית, לעיתים לא משתלם לצאת לעבוד. אלא שבישראל, ובוודאי בחברה החרדית, אלה אינן הבעיות שעל הפרק. עידוד ילודה אינו צורך דחוף במדינה שבה שיעור הילודה גבוה ממילא, ודאי לא בחברה החרדית. גם עידוד תעסוקת נשים איננו הסיפור המרכזי: שיעור התעסוקה של נשים חרדיות גבוה, דומה לזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות, ותואם במידה רבה גם את המקובל במדינות מפותחות.
הכי מעניין
אז למה עדיין מסבסדים בישראל את מעונות היום? פוליטיקאים יכולים להציג זאת כסיוע למשפחות מעמד הביניים, אך האמת היא שמחצית מהסבסוד למעונות היום הלך לפעוטות מהמגזר החרדי. גם התיקון הנוכחי לחוק הוא אינטרס חרדי מובהק.
לפי ההצעה, הזכאות לסבסוד תיקבע לפי מעמדה התעסוקתי של האם בלבד, בלי קשר למעמדו של האב. כלומר, כאשר בוחנים אם המשפחה זכאית לסבסוד, האב נעלם מהתמונה. אבל כאשר מחשבים את גובה ההכנסה המשפחתית ואת דרגת הסבסוד, האב חוזר אליה. הכנסתו הנמוכה (או היעדרה) מסייעת להוריד את רמת ההכנסה לנפש ולהגדיל את שיעור הסבסוד. האב לא רלוונטי כשנוח להתעלם ממעמדו, אך רלוונטי מאוד כשנוכחותו מגדילה את ההטבה.
מעון יום. | צילום: שאטרסטוק
הסיבה לדחיפות ברורה. ביטול הסבסוד למעונות היום הוא אחת הסנקציות הכלכליות הכואבות ביותר שהוטלו על הציבור החרדי. מדובר בפגיעה ישירה, חודשית ומורגשת מאוד. משפחה שמאבדת את הסבסוד מפסידה בממוצע כ־2,300 שקל בחודש לילד במעון, והסכום גבוה עוד יותר במשפחות שבהן יותר מילד אחד נמצא במסגרת. לכך נוסף גם ביטול קצבת האברך, בגובה של כ־850 שקל בחודש.
עבור משפחה חרדית ממוצעת, שלעיתים קרובות קיימים בה רק משכורת אחת ומספר רב של ילדים, זו אינה פגיעה שולית אלא שינוי דרמטי בתקציב הביתי. יותר מעשרת אלפים משפחות חרדיות סובלות מהסנקציות הנובעות מהיעדרו של חוק גיוס, והמספר הולך וגדל.
המפלגות החרדיות התחייבו לאורך כל הקדנציה להסדיר את מעמדם של לומדי התורה, אבל הבחירות מתקרבות במהירות והישגים אין. כיצד יבואו נבחרי הציבור החרדיים אל האנשים שבחרו אותם ויבקשו שוב את קולם? בהיעדר חוק גיוס ובהיעדר הסדרה רחבה, מנסים כעת לייצר מסלול חלופי: לא לפתור את בעיית הגיוס, אלא לנטרל את מחירה הכלכלי.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
