רשות המסים פרסמה היום (שלישי) מחקר חדש שמצביע על תופעה רחבת היקף של הנמכת ופיצול עסקאות אל מתחת לסף הדיווח של מערכת "חשבוניות ישראל". לפי המחקר, דפוס העסקאות שנמצא מלמד ככל הנראה על ניסיון לעקוף את מנגנון האכיפה ולהמשיך לדווח על חשבוניות ותשומות פיקטיביות.
המשמעות הכספית גדולה במיוחד: לפי רשות המסים, בשנת 2025 הוסטו עסקאות בהיקף של כ־12.2 עד 16.4 מיליארד שקל אל מתחת לסף הדיווח של המערכת, לעומת דפוסי העסקאות בשנים 2021–2023. לפי עיקרי המחקר, מדובר באובדן של כ־2.2 עד 3 מיליארד שקל בגביית מע"מ בלבד.
סניף רשות המיסים בירושלים. | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
ברשות מדגישים כי מדובר באומדן חסר. הסיבה היא שחשבוניות פיקטיביות אינן פוגעות רק בגביית מע"מ, אלא יכולות לשמש גם להקטנת חבות במס הכנסה ובמסים נוספים. במחקר נכתב גם כי החשבוניות הפיקטיביות הן מקור מימון לפשיעה המאורגנת בישראל.
הכי מעניין
מערכת "חשבוניות ישראל" החלה לפעול במאי 2024, ונועדה להיאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. מדובר בחשבוניות שמונפקות עבור עסקאות שלא בוצעו בפועל, או שהפרטים המופיעים בהן אינם משקפים את העסקה האמיתית. באמצעותן יכולים עוסקים לדרוש החזרי מע"מ על תשומות שלא באמת שולמו.
עוד כתבות בנושא
המערכת אמורה לעצור את העבירה עוד לפני שהיא מתרחשת. כאשר עסקה עוברת את הסף שנקבע בחוק, נדרש מספר הקצאה מרשות המסים כדי שניתן יהיה לנכות את המע"מ בגינה. אם המערכת מזהה חשבונית החשודה כפיקטיבית, היא יכולה למנוע מתן מספר הקצאה — וכך לחסום מראש את קבלת ההחזר.
בשנת 2025 עמד הסף על 20 אלף שקל. לפי המחקר, דווקא בטווח שבין 15 אלף ל־20 אלף שקל — כלומר מעט מתחת לסף — נרשם זינוק חריג בסכומי העסקאות. ברשות המסים מעריכים כי הדבר מעיד על כך שחלק מהחשבוניות הונמכו או פוצלו כדי שלא יחויבו בדיווח במערכת.
אחד הנתונים הבולטים במחקר מתייחס לטווח המצומצם ביותר שמתחת לסף: עסקאות בסכום של 19,500 עד 19,999 שקל. לפי המחקר, סכום העסקאות בטווח הזה קפץ מ־3.4 מיליארד שקל לפני הרפורמה ל־13.4 מיליארד שקל בשנת 2025. ברשות רואים בכך סימן מרכזי לכך שעסקאות הוסטו במכוון אל מתחת לסף הדיווח.
שטרות. | צילום: חיים גולדברג - פלאש 90
נתון נוסף מחזק את החשד שלא מדובר רק בעסקים שביצעו התאמות טכניות תמימות. כאשר החוקרים בדקו חשבוניות שאין להן הצלבה בין שני הצדדים לעסקה, נמצא כי סכום החשבוניות בטווח שממש מתחת לסף עלה מ־764 מיליון שקל ל־7.495 מיליארד שקל. לפי עורכי המחקר, חשבוניות ללא הצלבה מהוות כ־75% מההסטה מתחת לסף בכלל המשק, וממצא זה מחזק את הסברה שרוב ההסטה אינה נובעת מפעילות של עוסקים נורמטיביים.
ברשות המסים מבהירים כי פיצול מלאכותי של עסקה מנוגד לחוק. במחקר מוסבר כי ייתכנו מקרים שבהם עסקים פיצלו עסקאות כדי להימנע מבירוקרטיה ולא כדי להתחמק מתשלום מס, אך לפי עורכי המחקר, ניתוח הנתונים מראה שרוב הפיצולים אינם תואמים את התרחיש הזה, אלא מגיעים מעוסקים שקרוב לוודאי ניסו להתחמק מתשלום המס.
הענף הבולט ביותר בממצאים הוא ענף הבנייה. לפי המחקר, כ־45% מאובדן המס המשוער — כ־1 עד 1.3 מיליארד שקל — נובע מענף זה. בניתוח הענפי שמופיע במסמך נכתב כי ענף הבנייה אחראי לכ־46% מסך ההסטה במשק, יותר מכפול מהענף הבא אחריו, ענף המסחר, שאחראי לכ־19% מהסכום שהוסט.
בנייה בשדרות, אילוסטרציה | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90
ברשות המסים מציינים כי מדובר בעוד עדות להיקפים הגדולים של הכלכלה השחורה בענף הבנייה. במחקר מוסבר כי ענף הבנייה בולט גם משום שהוא אחד הענפים הגדולים במשק מבחינת סכום התשומות המדווחות במע"מ, וגם משום שהיקף ההסטה בו גבוה ביחס לפעילותו.
לפי המחקר, הנזק השנתי של החשבוניות הפיקטיביות לקופת המדינה נאמד בכ־10 מיליארד שקל. חישוב רחב יותר של פער המס במע"מ מצביע על כ־15 מיליארד שקל, כולל מכירות בשחור. עוד נכתב כי מאז הפעלתה, מערכת חשבוניות ישראל חסמה עסקאות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, אך ההשפעה המלאה של המערכת תיבחן במחקר המשך.
הסף שמעליו נדרש מספר הקצאה כבר ירד בתחילת 2026 מ־20 אלף שקל ל־10,000 שקל, וביוני 2026 הונמך ל־5,000 שקל. ברשות המסים מעריכים כי הורדת הסף תקשה על המשך פיצול העסקאות, אך לנוכח היקף התופעה המחקר קובע כי יש מקום לשקול חובת קבלת אישור ממערכת חשבוניות ישראל מהשקל הראשון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
