כ־400 אלף איש בישראל מוגדרים כעצמאים שמחזור העסקאות שלהם אינו עולה על 120 אלף שקל בשנה. העצמאים הללו עוסקים בשלל מקצועות, חלקם עובדים גם כשכירים במקביל. עד לאחרונה הם נדרשו להגיש דו"ח שנתי, ולהיעזר לשם כך באנשי מקצוע. הסיבה העיקרית לכך היא מה שמכונה "הוצאה מוכרת". במילים פשוטות: מס הכנסה מכיר בהוצאות שונות של העסק כהוצאות מוכרות שניתן לקזז לצורך חישוב המס הנדרש. כלומר, מפחיתים את ההוצאות הללו מההכנסות, ורק אז מחשבים את המס שיש לשלם. מתן הטבה כזו, שמפחיתה את תשלום המס, דורש פיקוח ומטיל על אותם עוסקים חובת דיווח מפורט.
הצורך בהגשת דו"ח וכל הנלווה לכך, מטיל מעמסה בירוקרטית על העסקים הללו ובעיקר הוצאה כספית – תשלום לרואה חשבון ועוד. אבל מעבר לזה, מורכבות הדיווח, השיטה, והנטל הכספי והבירוקרטי, גרמו גם לכך שחלק מאותם עסקים עיגלו פינות, ויש מהם שנשארו בכלל מחוץ למעגל המדווחים.
ברשות המיסים השכילו להבין שאם יקלו על אותם מאות אלפי אזרחים ולו בצד הטכני, קיים פוטנציאל גדול להרחבת מעגל הנישומים. המהלך, כך האמינו, יכניס לשורת המדווחים "לקוחות חדשים", כגון מורים המעבירים שיעורים פרטיים, מוכרי מזון לסוגיו העושים זאת מהבית ואחרים. בקיצור, כל מי שפעל עד אז במסגרת "כלכלת החלטורה" ולא דיווח על הכנסותיו. הציפייה הייתה שאם ישתפר השיוך הפורמלי של אותם עצמאים לרשויות המס, מבלי להכביד עליהם, תוך בניית מסלול אמון חדש עם מינימום בירוקרטיה ומקסימום נגישות, המהלך יניב תוצאות חיוביות.
הכי מעניין
שי אהרונוביץ' | צילום: אריה לייב אברהמס, פלאש 90
וכך, לפני שנה אושר בכנסת תיקון בחוק המאפשר לעסקים עם מחזור שנתי שאינו עולה על 120 אלף שקל להירשם כ"עסק זעיר" במס הכנסה. רפורמת עוסק זעיר קובעת כי אותם עוסקים יהיו פטורים מהגשת הטופסולוגיה לצורך הכרה בהוצאותיהם. במקום זאת הם יהיו זכאים לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה קבוע ומוגדר של 30%. אגב, למרות הרפורמה, הרשות השאירה פתח למי שרוצה בכל זאת לדווח בשיטה הישנה ולהתקזז על ההוצאות שהיו לו בפועל – להמשיך ולעשות זאת.
בנובמבר 2024 יצאה רשות המיסים בקמפיין לעידוד העוסקים הרלוונטיים להירשם במערכת, בהתאם לסטטוס החדש. תוך פחות מחודשיים נרשמו 40 אלף איש. חצי שנה אחר כך חצה מספר הנרשמים את ה־80 אלף, וכיום מספר העוסקים בסטטוס הזה עומד על יותר מ־150 אלף.
ללא ספק מדובר במהלך שנחל הצלחה גדולה, ומשמש דוגמה בולטת לשינוי פרוצדורלי במערכת המס שמעניק יתרון גדול לשני הצדדים – ציבור העצמאים מצד אחד, ורשות המיסים ומשרד האוצר מהצד השני. כאמור, הרפורמה הזו מצמצמת את הנטל הבירוקרטי על מאות אלפי עסקים קטנים בישראל, שיכולים לחסוך זמן רב המוקדש למיצוי זכויות, דיווח והוצאה על ייצוג מקצועי.
לאור ההצלחה, מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', בוחן בימים אלו הרחבה של הרפורמה, כך שהסכום שיזכה בהקלה הבירוקרטית יעלה ל־200 אלף שקלים בשנה ואולי אף ל־300 אלף שקלים. מהלך כזה עשוי להרחיב את מעגל הדיווח המקוצר והמקל לעוד עשרות ואף מאות אלפי עצמאים. סביר להניח כי לא מעט מאותם עוסקים יעדיפו להמשיך ולדווח בשיטה הקיימת, הואיל והוצאותיהם גדולות משיעור הניכוי שקבעה הרפורמה (30%), ועדיין מדובר בבשורה לרבים.
אבל זו לא ההקלה היחידה שנבחנת. יש עוד אחת, לא פחות חשובה. במה מדובר? כיום, כל עצמאי שמחזור העסקאות שלו לא עובר את ה־120 אלף שקל בשנה, מוגדר גם כ"עוסק פטור" (למעט עוסקים בתחומים מסוימים שהוגדרו בחוק). המשמעות: לא חלה עליו חובת דיווח למע"מ, והוא גם לא גובה מע"מ מלקוחותיו. מצב זה נועד להקל על אותם עצמאים בעלי הכנסות נמוכות יחסית, שלא יידרשו להתעסק עם רשויות ערך מוסף ולתת דיווח שוטף – נטל לא קטן וגם הוצאה כספית. אם רשויות המס ישכילו להרחיב לא רק את אותה הקלה בירוקרטית בדיווח, אלא גם את הצורך בגבייה ובהעברת כספי מע"מ – זו באמת תהיה בשורה של ממש. גם כאן יהיה זה רווח כפול שייטיב לא רק עם אותם עצמאים, אלא גם עם רשות המיסים. החלטה שלפיה מחזור עסקאות של עד 200 או 250 אלף שקל בשנה, לדוגמה, יהיה פטור גם מבירוקרטיה טופסולוגית וגם מגבייה ודיווח למע"מ, תסייע למאות אלפי עוסקים, אבל גם תייצר מוטיבציה גדולה לדווח אמת.
מעבר להרחבת מעגל הדיווח וצמצום העלמות המס, מהלך כזה הוא גם צעד מתבקש בהתאוששות המשק לאחר המלחמה, ובהקשר זה אי אפשר שלא לציין את אלפי המילואימניקים העצמאים שייכנסו להגדרה הזו ככל שהיא תיושם. אותם משרתי מילואים חטפו חזק במהלך השנתיים האחרונות, ולמרות התגמולים וניסיונות המדינה לסייע, לא כולם הצליחו להחזיר את העסק שלהם למוטב. שינוי הסטטוס עשוי לתת להם בוסט חיובי ולחזק את מעמדם.
יש כאמור סיבות רבות מדוע צעד כזה הוא הדבר הנכון, במיוחד לאור ההצלחה הגדולה שנחלה הרפורמה עד כה. על משרד האוצר ורשות המיסים להרחיב אותה, גם בתחום המע"מ.
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "הרשות בוחנת הרחבה של הרפורמה כדי לאפשר ליותר בעלי עסקים את ההקלות המשמעותיות של הרפורמה. הנושא נמצא בדיונים אצל גורמי המקצוע. ככל שיוחלט על שינוי התקרה, יידרש תיקון חקיקה בנושא".
עזרה מסוכנת
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של גורמים שונים המציעים לאתר "כספים אבודים" ו"חסכונות נעלמים". בפועל, מדובר לא פעם בנוכלים שנטפלים בעיקר לאוכלוסיות חלשות ומצליחים לנתב אותן למשוך את כספי הפנסיה שלהן טרם זמנם, תוך גרימת נזק בלתי הפיך וגניבת חסכונותיהן.
ברשות שוק ההון מעוניינים להילחם בתופעה, ופרסמו טיוטת הוראות שתחייב את הגופים המוסדיים המנהלים את החסכונות לבצע אימות אינטנסיבי ומקיף בטרם יאשרו את משיכת הכספים, כדי לוודא שהצעד אכן נעשה בהתאם לרצונו של החוסך, ורק לאחר שהבין את כלל ההשלכות הנגזרות מן המהלך.
הרשות מזהירה את הציבור שלא להתפתות לגורמים המציעים לאתר כספים אבודים או למשוך כספי חיסכון פנסיוני לפני הזמן, מבלי להיוועץ בגורמים רשמיים מורשים. האמת, אין שום סיבה לחפש את הכסף שלכם בעזרת "מסייעים" למיניהם. כיום ניתן לקבל תמונה מקיפה על כספי החסכונות השונים בחינם, באמצעות המסלקה הפנסיונית ואתר הר הכסף (ודאו שאתם נכנסים לאתר הרשמי עם סיומת gov.il) ואין צורך "להיעזר" באף אחד.
עוד כתבות בנושא
