רשות המיסים מחדשת את הנוהל שהכניס בעבר עשרות מיליארדים

בספטמבר 2014 יצאה מדינת ישראל למבצע לא שגרתי, ולא בתחום הצבאי אלא דווקא הכלכלי: מבצע לגביית מיסים במסגרת נוהל "גילוי מרצון". לראשונה אפשרה המדינה למי שהחביא כספים (בעיקר בחו"ל) ולא דיווח עליהם, לגלות את נכסיו, להצהיר על הכנסות שלא דווחו לרשות המיסים ולשלם את מלוא המס הנגזר מהן, וזאת מבלי לחשוש שייפתח נגדו הליך פלילי. התנאי לוויתור הזה מצד המדינה הוא שהפנייה נעשתה בצורה כנה ולא בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת, וכן בתנאי שאין מידע קודם בעניין בידי רשות המיסים

רשות המיסים הסכימה בזמנו גם להליך אנונימי. כלומר, ניתנה אפשרות לעורך הדין או רואה החשבון שמייצג את מגיש הבקשה לגילוי־מרצון, שלא לחשוף את שמו של בעל ההון הבלתי־מדווח, אלא רק לאחר שהגיע להסדר עם פקידי רשות המיסים, סגר מולם את כל הפרטים וקיבל את אישורם.

המהלך הזה נחל הצלחה מסחררת. מאז הוחל הנוהל ועד סיום ה"מבצע" בדצמבר 2016, הוגשו כ־7,600 בקשות לגילוי מרצון, 62% מהן במסלול האנונימי. הדיווחים הללו חשפו יותר מ־30 מיליארד שקלים לא מדווחים, שבגינם שולמו כ־3.5 מיליארד שקלים לקופת המדינה. לאור ההצלחה ולמרות הדד־ליין שנקבע מראש, הנוהל הזה נמשך בצורות שונות עד שנת 2019 (אם כי בנפח הרבה יותר נמוך לעומת השנתיים הראשונות), והניב לקופת המדינה סך כולל של כ־5 מיליארד שקלים.

ההשפעות הכלכליות של המלחמה והצורך למלא את הקופה הציבורית, עוררו את הצורך לחדש את הנוהל. אומנם בעשור האחרון הניטור והאכיפה בישראל ובכל העולם רק התגברו, וכך גם שיתופי הפעולה בין רשויות המס של מדינות העולם כולל ישראל, אבל המעלימים בהחלט לא נעלמו. דווקא בשנים האחרונות התפתח מקור הכנסה עלום למדי ש"דילג" מעל אמנוֹת המס ושיתופי הפעולה הבינלאומיים של הרשויות: התרחבות הפעילות והמסחר במטבעות קריפטוגרפיים. ההערכה היא שעשרות ואולי מאות אלפי ישראלים נמצאים בעסק הזה שמגלגל מיליארדים, ולא רבים מהם מדווחים על רווחיהם.

פוטנציאל גביית המיסים בישראל מהכנסות מפעילות בקריפטו מוערך בכמעט 3 מיליארד שקלים, ויש גם הערכות שמדברות על 10 מיליארד שקל. "שיעור המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו אפסי לעומת פוטנציאל הדיווח, שעל פי ההערכות הוא לכל הפחות 200 אלף משתמשים", נכתב בדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא בחודש נובמבר האחרון.

בשבוע שעבר הודיעה רשות המיסים כי היא מחזירה את נוהל גילוי מרצון לתקופה מוגבלת של שנה, הפעם בפורמט שונה. הנוהל המחודש כולל שני מסלולים: מסלול רגיל, המתאים למקרים מורכבים או לסכומים בהיקפים גדולים, ומסלול ירוק – הליך מקוצר שנועד לבקשות בהיקפים מצומצמים יחסית. במסלול זה ניתן להסדיר, למשל, הכנסות משכר דירה שלא דווחו, עד 250 אלף שקל לשנה, החזקות בנכסים פיננסיים בחו"ל עד ארבעה מיליון שקל, או הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים בסכום של עד חצי מיליון שקל (בהתאם למגבלות שנקבעו). אגב, הפעם, בניגוד לשנים קודמות, לא יתאפשר נוהל אנונימי.

סביר להניח שישנם הרבה ישראלים שההליך הזה רלוונטי לגביהם. לא מדובר רק במי שמחזיק מטבעות קריפטו, גם משכירי דירות, בעלי חשבונות בחו"ל ועוד, יכולים לנצל את ההליך ככל שהם עומדים בקריטריונים.

אלא שעם כל הכבוד למהלך המחודש, עושה רושם שהוא לא נתפר עד הסוף. תנאי בסיסי להצלחת המבצע הוא שההליך במסלול הירוק יהיה נגיש, פשוט ובהיר. בהקשר זה ראוי לציין כי כבר לפני כשנה החל פיילוט המאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים לשלם את המס ישירות לרשות המיסים. הם נדרשו להצהיר על הרווחים, להביא אישור שהבנק עצמו מסרב לקבל את הכספים (הבנקים מערימים קשיים רבים בתחום הזה), ואז מתאפשר להם להפקיד לחשבון הבנק של הרשות – ישירות מחשבון בנק זר או מחשבון של חברת מסחר בתחום הקריפטו, בכפוף למספר תנאים ולהצגת אסמכתאות. כמה מימשו את האפשרות הזו? אף לא אחד. לא ברור אם וכיצד הפיילוט הזה יימשך בכלל, במיוחד לאור המסלול הירוק בנוהל הגילוי מרצון, אבל מה שכן ברור הוא שאם מדינת ישראל מעוניינת שישלמו לה מיסים, היא חייבת להפוך את הנוהל המתחדש לכמה שיותר נגיש וקל.

והנה נקודה נוספת: אם החלטתם שההליך המחודש רלוונטי לגביכם ואתם שוקלים להיעזר באיש מקצוע – עו"ד או רואה חשבון – כדאי לשים לב לכך שקידום המהלך מחדש יוצר התעוררות גם בקרב נותני השירותים בתחום הזה. המשמעות היא שההיצע גדל, ומן הסתם ניחשף גם ללא מעט פרסום וקידום ברשתות החברתיות. לכן, לצד בחירה מושכלת במומחה מקצועי ואמין, כדאי גם לנצל את המצב להתמקח על עלות השירות ותנאיו.