הודעת ענקית הסייבר האמריקנית פאלו אלטו נטוורקס על כוונתה להירשם למסחר בבורסה של תל-אביב עוררה סערה בשוק ההון המקומי. מדובר בענקית הייטק ראשונה מסוגה שנרשמת למסחר בבורסה הישראלית, לאחר שנים שבהן מאמצי הבורסה למשוך אליה חברות הייטק, ישראליות וזרות, כשלו כמעט לחלוטין. נציין כי ברגע שהמהלך יתבצע ופאלו אלטו אכן תירשם כמניה דואלית ותחל להיסחר כאן בישראל, היא צפויה להיות החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר הרשומה למסחר בבורסה המקומית. בכך היא תעקוף את ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע, שעומדת זה שנים בראש הטבלה בבורסה של תל-אביב. כיום נסחרת פאלו אלטו בבורסת הנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-115 מיליארד דולר, יותר מכפול משווי השוק של טבע הישראלית. הודעתה של פאלו אלטו מגיעה במקביל להשלמת רכישת חברת הסייבר הישראלית סייברארק על ידי הענקית האמריקנית.
עוד כתבות בנושא
נציין כי אחד מארבעת מייסדיה של פאלו אלטו הוא יזם ההייטק הישראלי ניר צוק, והחברה נחשבת למתחרה הבולטת ביותר בשוק של ענקית הסייבר הישראלית צ'ק-פוינט. המהלך שהיא מבצעת חריג במיוחד, משום שעד היום חלקו של מגזר ההייטק בבורסה הישראלית, ודאי בחלקה המוביל, הוא זעום וכמעט בלתי קיים. מניותיהן של כמעט כל חברות ההייטק הגדולות שצמחו בישראל והגיעו לשלב ההנפקה נסחרות בעיקר בבורסת הנאסד"ק האמריקנית.
אבנר סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, מסביר שהתופעה של רישום חברות למסחר במקביל בבורסה הישראלית ובנאסד"ק איננה חדשה. "יש כבר לא מעט חברות כאלו, כמו טבע ואחרות. זה פשוט אומר שאותה מניה נסחרת במקביל גם פה בתל-אביב וגם בחו"ל. לרוב זה בבורסת נאסד"ק אבל לא בהכרח, יש גם בורסות נוספות".
הכי מעניין
ואיך הרישום הכפול של חברה כמו פאלו אלטו גם בבורסה של תל-אביב ישפיע על שוק ההון?
"ישנן כמה השפעות. קודם כול, זה מעלה את קרנה של הבורסה של תל-אביב. השפעה נוספת שיש למהלך הזה היא על המדדים. בגלל שזו תהיה החברה הגדולה ביותר שנסחרת בישראל, עם שווי שוק גבוה פי כמה משלוש החברות שהובילו עד היום את הבורסה המקומית - שהן טבע, בנק לאומי ובנק הפועלים - ברגע שהיא נכנסת למדד היא שווה מיד שבעה אחוזים וחצי ממנו. הסיבה שזה השווי היא קביעה של הבורסה פה בישראל, קביעה מוצדקת, שגם עם שווי השוק של חברה מסוימת הוא שלושים או ארבעים אחוזים מהשווי של כלל המניות במדד, חלקה במדד לא יהיה גבוה יותר משבעה אחוזים וחצי. ממילא, ברגע שחברה כזו נכנסת למדד, המניות של יתר החברות נפגעות בטווח הקצר.
"יש שוק ענק של קרנות ומוצרים פיננסיים מחקי מדדים. כל השוק הזה נשאר באותו גודל גם כשחברה כמו פאלו אלטו נכנסת, בטווח הקצר לא נכנס כסף ולא יוצא כסף. ואז, אם ניקח כדוגמה קרנות שמחקות את מדד תל-אביב 35, כדי להתאים את הרכב הנכסים שלהן להרכב המדד, כל הקרנות הללו צריכות לקנות מניות של פאלו אלטו ולמכור בדיוק באותו שיעור מניות של יתר החברות שנסחרות במדד, כמו טבע, מניות הבנקים וכדומה. תיאורטית זה אומר שיהיה היצע גדול של כל יתר המניות במדדים המובילים של הבורסה בתל-אביב, לצד קנייה מסיבית של מניות פאלו אלטו על ידי כל אותן קרנות. ועם זאת, ההשפעה של המהלך הזה לא תהיה משמעותית לאורך זמן. אני לא רואה פה סיבה לדאגה. גם למי שמושקע במניית בנק הפועלים אין באמת סיבה לחשוש מזה שבטווח הקצר עשוי להיות היצע גבוה של המניה. בקיצור, זה לא מאוד משמעותי".
עוד כתבות בנושא
הזווית השלישית שאותה מונה סטפק נוגעת לקשר שבין הכלכלה הישראלית לבורסה הישראלית. "המצב היום הוא כזה שהבורסה הישראלית לא משקפת את מה שקורה בכלכלה הישראלית בכלל. בבורסה יש משקל עצום לחברות פיננסים ונדל"ן, ומנגד משקל זעום לחברות טכנולוגיה. רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות לא נסחרות בתל-אביב אלא בארצות הברית, כמעט תמיד בנאסד"ק. חברות הייטק שנסחרות בתל-אביב אין בכלל, יש מעט חברות שהן חברות דואליות, כמו נאייקס הישראלית. ברגע שחלקן של חברות טכנולוגיה במדדים המובילים עולה, זה מקרב את הבורסה למה שקורה בכלכלה הישראלית.
סטפק ממשיך להסביר. "היסטורית, הסיבה שבגללה יזמים ישראליים בחרו להנפיק את המניות של החברות שלהם בחו"ל ולא בישראל היא שהיו פערים עצומים בתמחור של החברה בין הבורסה בישראל לבין בורסות בחו"ל. אם אתה יזם, ויש לך חברה שבשלה להנפקה, היית מקבל עליה שווי הרבה יותר גבוה בנאסד"ק מאשר בבורסה בתל-אביב. ככל שתירשמנה יותר חברות טכנולוגיה למסחר בבורסה כאן, הבעיה הזאת תצטמצם.
"למעשה זה סיבה ומסובב. העובדה שהבורסה של תל-אביב הניבה תוצאות מדהימות בשנה האחרונה, והתמחור של חברות מתחיל להתקרב לתמחור המקובל בחו"ל, יכולה לגרום לעוד חברות ללכת בעקבות פאלו אלטו, ואולי אפילו להנפיק קודם כול בתל-אביב ואז ללכת לארצות הברית, דבר שעד היום קרה רק עם חברת הייטק אחת, נאייקס. בטווח הקרוב, המהלך של פאלו אלטו אולי יעודד עוד חברות ללכת על רישום כפול ולהירשם למסחר גם פה אחרי שהן כבר נסחרות בנאסד"ק. בטווח הארוך יותר, וזו שאיפה יותר יומרנית, אולי חברות ישקלו להנפיק את המניות שלהן מלכתחילה בבורסה של תל-אביב ואז ללכת בכיוון ההפוך".
אתה רואה גם השפעה של ממש על הכלכלה הישראלית, או שזה מתחיל ונגמר בשוק ההון?
"אני לא חושב שזה ישפיע השפעה של ממש על הכלכלה המקומית במיסוי או באפיקים אחרים. כמובן שהרכישה של סייברארק על ידי פאלו אלטו הייתה משמעותית, והאקזיט הזה הוא גם הדבר שהתניע את המהלך של הרישום הכפול. אבל לעצם הרישום הכפול לא צפויה להיות השפעה משמעותית על ההכנסות ממיסים. כמובן שישראלים שיקנו את המניה הזו וירוויחו ישלמו על זה מס, אבל זה לא צפוי להיות אירוע משמעותי. זה אירוע אסטרטגי לבורסה הישראלית, אבל לא צפויה להיות לו השפעה על הכלכלה הריאלית פה בישראל. לא בהיבט של הכנסות ממיסים וגם לא בצמיחה או ביצירת מקומות עבודה".
הזכרת את הזינוק של הבורסה הישראלית בשנתיים האחרונות. ממה הוא נובע להערכתך?
"חלק מזה קשור לכך שבתקופה שקדמה לשנתיים הללו הביצועים של הבורסה הישראלית היו גרועים במיוחד, קודם בגלל המלחמה הפנימית ב-2023, ואחר כך בגלל המלחמה שפרצה בעזה. חלק ממה שאנחנו רואים עכשיו זה "ריבאונד" של פוסט-מלחמה ועסקת החטופים שסגר את הפער פלוס-פלוס. היינו במקום נמוך יחסית והפכנו להיות אחת הבורסות הטובות בעולם, בגלל הציפיות הן של המשקיעים הזרים והן של המשקיעים הישראלים שישראל תהיה בתקופה כלכלית טובה. זה בדרך כלל מה שקורה אחרי מלחמות, ואני אופטימי ששנת 2026 תהיה אכן טובה מאוד לכלכלה עצמה".