במסגרת דברים שנשא היום (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס אגף החשב הכללי לדורותיו, הוא התייחס למצב שבו ישראל תיאלץ להסתמך פחות על ייבוא ויותר על ייצור מקומי, או בלשונו "נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה – בדברים מסוימים – שיש להם סממנים אוטרקיים". האם נתניהו דיבר, כפי שטענו רבים, על בידוד בינלאומי? והאם התבססות ישראלית בייצור אמצעים צבאיים חיובית?
באחד השקפים במצגת שליוותה את דבריו של רה"מ ניתן לראות כי כי ישראל היא המדינה השנייה בעולם מבחינת השקעות זרות שמגיעות אליה לצורך מחקר ופיתוח, כך לפי ניתוח שערכה המועצה הלאומית לכלכלה. היחידה שהקדימה אותנו, בפער עצום, היא ארה"ב, כאשר אחרי ישראל מוקמו גרמניה, בריטניה, צרפת וקנדה. נתניהו אמר כי הנתונים הללו תוך-כדי מלחמה הם בגדר הצלחה כבירה והודה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שנכח גם הוא באולם ועלה לדבר אחרי רה"מ.
עוד כתבות בנושא
משם עבר נתניהו להסביר על האתגרים שעומדים בפני המשק הישראלי ועל השינויים העולמיים שיצרו אותם, ובראשם הגירה מוסלמית למדינות המערב והטיה תקשורתית אנטי-ישראלית. "זה משנה את המצב הבינלאומי של ישראל, גם ביכולת לייבא חלקי נשק, מערכות נשק או תחמושת, וגם מאיים עלינו בניצנים כלכליים של סנקציות כלכליות", אמר רה"מ. "זה מכניס אותנו לסוג של בידוד. האם נוכל לצאת מהבידוד הזה? כן. נצטרך להשקיע סכומים גדולים מאד נגד ההרעשה וההטיה התקשורתית".
הכי מעניין
וכאן הגיע נתניהו למוקד של דבריו: "יש לנו יתרונות מסוימים גם כשרוצים לבודד אותנו, אחד מהם מוצג בגרף של יכולת טכנולוגית ומדעית שיוצרת אינטרס אצל אחרים (לרכוש את התוצרת הצבאית הישראלית)".
או אז הגיע החלק שצוטט בשורה ארוכה של כלי תקשורת בארץ ובעולם ונגע לעתיד הכלכלה הישראלית:
"נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה – בדברים מסוימים – שיש להם סממנים אוטרקיים. זו המילה השנואה עליי, אני חסיד השוק החופשי. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב, קודם כול בתעשיות הנשק שלנו – ואני בכוונה אומר תעשיות, לא רק במו"פ (מחקר ופיתוח) – שבו נהיה חסומים. אנחנו נצטרך לפתח כאן תעשיות נשק, היכולת לייצר בכמויות בכל מדרגי הנשק את מה שאנחנו זקוקים לו. אין לנו ברירה, לפחות בשנים הקרובות שבהן נדרש להתמודד מול ניסיונות הבידוד הללו, אנחנו קודם כול נצטרך לפתח את היכולות שלנו להגן על עצמנו ולתקוף את אויבינו".
הכותרות שציטטו את הנאום מסגרו אותו כך שרה"מ מודה שישראל בבידוד, וצופה שהכלכלה המקומית עומדת להסתמך יותר ויותר על ייצור עצמי. בואו נבחן את הדברים לעומק:
נתניהו התייחס ל"שינוי המצב ביכולת להביא נשק", הוא אמר את הדברים תוך התייחסות לשקף שעסק ברכש צבאי, דיבר באופן מפורש אך ורק על התעשייה הצבאית ("תעשיות נשק", "היכולת לייצר נשק" וכו') וסיים בפיתוח היכולות שלנו "להגן על עצמנו ולתקוף את אויבינו", שהן כמובן היבט צבאי.
יתרה מזאת, לאחר שהדברים שאמר הביאו לירידת שערים בבורסה, הבהיר נתניהו: "האם השיגו בידוד עולמי? לא! ארה"ב איתנו וגם הרבה אחרות. יש לנו בעיה ממוקדמת של חימושים ממדינות מערב-אירופה ואנו פועלים להסיר את המצור הזה, כמו שהצלחנו עם המצור הצבאי". קרי, התייחסות לרכש צבאי גרידא.
שיגור של כיפת ברזל. | צילום: AFP
מאידך, נתניהו אמר כי חסימת הסחר הישראלית עשויה להגיע "קודם כל" לתעשיות הנשק, כלומר שייתכן שבשלב הבא גם תעשיות אחרות יהיו בסכנה. בנוסף, הוא הזכיר את האיום בסנקציות הכלכליות, ואלה עשויות לפגוע במסחר הישראלי במספר רב של תעשיות, ולא רק ברכש הצבאי.
חשוב להסתכל גם על המצב בשטח: נכון להיום לא הוטלו סנקציות, חרמות או הגבלות סחר בתחומים שאינם נוגעים לרכש צבאי, כך שהודאה של נתניהו בכניסה לבידוד כולל נשמעת בלתי סבירה. עם זאת, ראוי לציין כי בשבוע שעבר הצהירה נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר-ליין כי תביא להצבעה הצעה להשית סנקציות על ישראל.
בסיכומם של דברים, בטווח המיידי נראה שנתניהו לא "הודה שישראל נכנסת לבידוד", אלא התייחס לייצור צבאי בלבד, יחד עם הבעת חשש מכך שבעתיד עלולות להיווצר לכלכלה הישראלית בעיות גם בסקטורים אחרים.
הגברת ההישענות על ייצור צבאי ישראלי דווקא חיובית?
גם בתוך התעשייה הצבאית, צריך לבחון לאילו מוצרים כיוון רה"מ. לצורך העניין, סביר להניח שישראל לא עומדת להקים מתחרה ללוקהיד-מרטין בתחום מטוסי-הקרב. כאמור, נתניהו התייחס לחלקי-נשק, מערכות נשק ותחמושת.
רה"מ הזכיר את היכולת לייצר בכמויות, והאמצעים עליהם דיבר הם חלקי נשק, מערכות נשק ותחמושת. מדובר ביכולת שדורשת לא מעט ומבוססת על ידע טכנולוגי והנדסי, חומרי גלם שכוללים מתכות, חומרי נפץ ועוד, תשתיות ייצור ויכולות לוגיסטיות שיאפשרו ייצור כמויות גדולות בשעת-חירום. מאידך, לא מדובר על האמצעים המורכבים יותר של תעשיית הנשק, כך שייתכן וישראל מסוגלת לעמוד בכך.
ככלל הצורך להתבסס על ייצור מקומי הוא בשורה שלילית לכלכלה. היכולת לרכוש אמצעים מגורמים שכבר עושים זאת באופן שוטף זאת היא יעילה יותר מבחינה כלכלית ולמידה מחדש של תחום יחד עם הקמה של מערך ייצור חדש יקרה ומורכבת. אם מדובר על הגדלת נפח ייצור של אמצעים שהתעשייה הישראלית ממילא מפתחת מדובר על אתגר פשוט בהרבה, אך עדיין אתגר.
אם תצלח את המכשולים המאתגרים שבדרך, ישראל תערער את היכולת של המדינות שמספקות לנו את אותם אמצעים צבאיים להפעיל עלינו לחץ באיומי אמברגו.
עוד כתבות בנושא
