הכלכלה הישראלית ממשיכה בהתאוששות, אך הדרך חזרה למסלול עוד ארוכה. ברבעון הראשון של 2025 חזר התוצר לצמוח, ואף חצה במעט את הרמה בה ניצב טרם מלחמת חרבות ברזל, אך נותר נמוך באופן ניכר מהרמה שהייתה צפויה אלמלא המלחמה - לפי תוואי הצמיחה הרגיל של המשק (קו המגמה). לצד גידול מסוים בצריכה הפרטית, נרשמו ירידות בהשקעות ובייצוא, בעיקר בשל השלכות המלחמה. מבט על כלכלת ישראל שהצליחה להימנע ממשבר פיסקלי מיידי, אך צפויה להתמודד עם מספר אתגרים כבדי משקל בשנים הקרובות.
לפי נתוני משרד האוצר, בחישוב שנתי, קצב הצמיחה ב-2023 וב-2024 עמד על 1% ו-1.8% בלבד בהתאמה - שיעורים המשקפים את עומק הפגיעה הכלכלית על רקע המלחמה. לפי נתוני בנק ישראל, בסוף 2024 התוצר היה נמוך ב-3.8% מרמתו החזויה לפי קו המגמה, וברבעון הראשון של 2025 - הוא עדיין נמוך ב-5%. ביחס לרבעון השלישי של שנת 2023 (כלומר, טרם המלחמה), התוצר רשם עלייה קלה בשיעור של 0.7%.
לפי נתוני הלמ"ס, הכלכלן הראשי באוצר ובנק ישראל, ברבעון האחרון של 2023 חלה ירידה חדה של 21% בתוצר, ואילו ברבעון הראשון של שנת 2024, הגיעה התאוששות ניכרת בשיעור של 16%. ברבעון הראשון של 2025, צמח התוצר המקומי בקצב שנתי של 3.7%, אך מדובר בנתון שנמדד טרם מבצע "עם כלביא" - אירוע שעשוי להותיר חותם על יתרת השנה. על כל פנים, מדובר בקצב צמיחה נמוך ביחס לקו המגמה ארוך-הטווח, שעומד על כ-3.8%.
הכי מעניין
בפני הכלכלה הישראלית עומדת תקופה מאתגרת.שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: לירון מולדובן
כשבוחנים את רכיבי התוצר, התמונה מתחדדת: הצריכה הפרטית גבוהה ב-3% לעומת ערב המלחמה, אך עדיין נמוכה בכ-1% מהצריכה הפרטית הצפויה לפי תוואי הצמיחה הרגיל. לעומת זאת, הצריכה הציבורית - במיוחד הביטחונית - זינקה ב-18.3% לעומת ערב המלחמה, והיא גבוהה ב-13% לעומת קו המגמה והצפי הוא שהיא תתכנס אליו ברבעונים הבאים. מדובר בעלייה המשקפת את הגידול בהוצאות הביטחוניות, שממשיכות לעצב מחדש את תקציב המדינה.
נתוני ההשקעה מצביעים על האטה מובהקת. ברבעון הראשון של 2025, ההשקעה הייתה נמוכה ב-13.3% לעומת ערב המלחמה, וב-23% לעומת הרמה הצפויה. עם זאת, לפי אגף הכלכלן הראשי עיקר הירידה נובעת מצניחה בבנייה למגורים - תוצאה של מחסור מתמשך בפועלים פלסטינים מהשטחים - ואינה משקפת האטה כללית בכל רכיבי ההשקעה. הייצוא נמוך ב-4% לעומת ערב המלחמה וב-11% לעומת תוואי הצמיחה הרגיל, כאשר הירידה נעוצה בעיקר בגין מחסור בעובדים בשל שירות מילואים. הייבוא דווקא עלה ב-3.6% ביחס לערב המלחמה, אך נותר נמוך ב-8% מהמגמה ארוכת-הטווח.
עוד כתבות בנושא
שיעור התשואה הגבוה בעולם: הבורסה בת"א
לפי נתוני המחלקה לפיתוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, רשמה הבורסה בתל אביב את שיעור התשואה הגבוה בעולם ב-12 החודשים האחרונים - בעיקר בזכות נסיקת מדד ת"א 125 ב-50%.
"המדדים המרכזיים בבורסה בתל אביב נסחרים בתום מחצית 2025 במחירי שיא", נכתב בדו"ח המחלקה. "מחזור המסחר עלה ב-35% לשיא של כ-2.9 מיליארד ש"ח ביום בממוצע לעומת המחצית השנייה של 2024. חלק מכך קשור גם לעלייה בפעילות של תושבי החוץ (משקיעים זרים) והציבור (משקיעים פרטיים)".
שיעור התשואה הגבוה בעולם. הבורסה לניירות ערך בתל אביב | צילום: אדם שולדמן/פלאש90
במחצית הראשונה של 2025 הזרימו תושבי החוץ כ-9.6 מיליארד ש"ח לשוק המניות, יותר מפי שניים לעומת המחצית השנייה של 2024.
במקביל לביצועים החיוביים של הבורסה, נרשמה ירידה מסוימת ביחס הגירעון לתוצר ביוני 2025 לעומת דצמבר 2024 - תוצאה של עלייה בהכנסות המדינה וירידה בהוצאות התקציביות. עם זאת, מבצע "עם כלביא" צפוי לשנות את התמונה ולהגדיל את הוצאות הממשלה - בפרט הביטחוניות - ולהקטין את הכנסות המדינה ממסים. עם זאת, חלק ניכר מההוצאה הנובעת מהמבצע לא נרשם בגירעון, כאשר הפיצויים האזרחיים משולמים דרך קרן חוץ-תקציבית, ורוב כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי אינם נרשמים כהוצאה תקציבית.
סיכוי מול סיכון: תחזית הצמיחה בשנים הקרובות
תחזיות בנק ישראל צופות כי יחס החוב-תוצר יעמוד על 70% ב-2025 ו-71% ב-2026 - בין היתר מפני שההוצאות הביטחוניות הגבוהות הפכו לקבועות, ולא נותרו בגדר החרגה זמנית. עליית הריבית תורמת להתייקרות שירות החוב הממשלתי - שצפויה להגיע ל-70 מיליארד שקל ב-2027, גידול של 56.6% לעומת 2023. יתר על כן, נטל הריבית על התקציב יגדל כששיעור ההוצאה הממשלתית על תשלומי ריבית יאמיר מ-2.4% ל-2.9% מהתוצר.
בשנת 2024, ההוצאה הביטחונית הגיעה ל-9.1% מהתוצר - כמעט כפול משיעורו ב-2022 (4.7%), טרם המלחמה. לשם השוואה, ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה בהרבה מהממוצע במדינות מפותחות, שעמד על כ-5% ב-2021. לנוכח המגמה, מדגישים הכלכלנים, חשוב לגבש מדיניות פיסקלית שתתחשב במחיר הכלכלי המצטבר של העלייה בהוצאה הביטחונית.
חשוב לגבש מדיניות שתתחשב בעלייה בהוצאות הביטחון. הרמטכ"ל אייל זמיר | צילום: דובר צה"ל
לפי הערכה שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר במאי האחרון, עומד קצב הצמיחה החזוי לשנת 2025 על 3.6%, נמוך ב-0.7% מההערכה שפורסמה בינואר. עם זאת, גם התחזית הנוכחית מתבססת על הערכה לפיה ברבעון השלישי של 2025 תהא ירידה הדרגתית בכמות המילואימניקים המשרתים עד למצב של בט"ש מוגבר בלבד, הערכה שימים יגידו אם אכן תתממש. קצב הצמיחה החזוי לשנת 2026 עומד על 4.4%, ירידה של 0.9% ביחס להערכה הקודמת.
לצד החיזוי, האגף פרסם גם שורה של איומים כלכליים וגיאופוליטיים שעלולים לפגוע בצמיחה, ומאידך פירט על הזדמנויות אסטרטגיות שעשויות להעלות אותה.
הסיכונים שעשויים לפגוע בצמיחה אל מעבר לתחזיות:
המשך הלחימה בעזה יחד עם המשך גיוס מילואים נרחב עלול להכביד על המשק דרך צמצום היצע העבודה.
האינפלציה מצויה מעל לגבול העליון של טווח היעד של בנק ישראל (3%), ולפי האגף קיים סיכון לכך שהלחצים האינפלציוניים יגברו. לדידו, קיים סיכון של עלייה נוספת באינפלציה כתוצאה משוק עבודה הדוק, מענקים ותגמולים שניתנו למשרתי המילואים שעשויים לתמוך בהגדלת הביקושים והעלאת המע"מ. גם צעדים פיסקליים בתקציב 2025 עשויים להוביל לעלייה מתמשכת ברמת המחירים, נכתב בהערכה.
עלויות המימון הגבוהות בענף הנדל"ן, וההגבלות שבנק ישראל הטיל על מבצעי הקבלנים עשויות בטווח הקצר להוביל לירידת מחירי הדיור ומשם לפגיעה ברווחיות הפרויקטים של הקבלנים.
מהלכים בינלאומיים נגד ישראל, לרבות התביעות בבתי-הדין הבינלאומיים בהאג, עלולים לפגוע בקשרי הסחר והכלכלה שלנו ולפגוע בתנאי הסחר והמימון הן של המדינה והן של חברות עסקיות. מהלכים כאלה, כמו גם אירועים נוספים, עשויים לפגוע באמון המשקיעים במשק הישראלי, מה שעלול להוביל לגידול בהוצאות המימון וכן בתשלומי הריבית על החוב הממשלתי.
מלחמת המכסים כתוצאה מהמכסים שהטיל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ עשויה להשפיע לרעה גם על הצמיחה בישראל, לרבות באמצעות ירידה בשער הדולר שתשפיע לרעה על ענף ההייטק. בשלב הזה, השפעתם, הישירה והעקיפה, של המכסים על צמיחת התוצר בישראל נאמדת ב-0.3%.
המכסים שלו משפיעים על כל העולם, לרבות על ישראל. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: EPA
הגורמים שעשויים לתמוך בצמיחה:
חידוש תהליכי הנורמליזציה, בפרט עם סעודיה, יסייעו להפחית את פרמיית הסיכון של ישראל ובכך להוריד את גובה הריבית שמשלת המדינה, להגדיל את ההשקעות הזרות ולתמרץ את הסחר הבינלאומי.
עלייה בייצוא הביטחוני עוד מעבר לתחזיות, זאת לאחר שבשנת 2024 הוא עמד על כ-14 מיליארד דולר, סכום שיא של כל הזמנים.
הזדמנויות טמונות גם בהתעצמות תחום הבינה המלאכותית, בפרט אם ישראל תבסס עצמה כמעצמה טכנולוגית - מהלך שעשוי להוביל לגידול בהשקעות זרות. זאת לצד תרומת ה-AI על השיפור בפריון העבודה.
רגיעה במלחמת הסחר העולמית תועיל גם לישראל, באותו אופן שהמשכה יפגע בה.