ההתחלה: שבב ששינה את העולם
כששני מהנדסים פורצי דרך, רוברט נויס וגורדון מור, הקימו את אינטל ב־1968 בעמק הסיליקון, המטרה הייתה ברורה: להוביל את מהפכת השבבים. שלוש שנים בלבד לאחר מכן, החברה השיקה את ה־Intel 4004 , המיקרו־מעבד הראשון בעולם. בעידן שבו המחשבים היו עצומים בגודלם ויקרים להחריד, אינטל הייתה הראשונה שהצליחה לרכז את "המוח" של המחשב על שבב אחד.
בשנות ה־80, אינטל הפכה לשחקנית מפתח בעולם המחשוב האישי. היא סיפקה את המעבד למחשב האישי הראשון של IBM ובשיתוף פעולה עם מיקרוסופט, נוצרה פלטפורמת "Wintel" האגדית, שהפכה לסטנדרט עולמי. ההצלחה הייתה פנומנלית. כל בית שני עם מחשב השתמש במעבד של אינטל.
הכי מעניין
ימי הפנטיום: עלייה מטאורית
ב־1993 אינטל השיקה את מעבד ה־Pentium, ששינה את כללי המשחק. פתאום היו גרפיקה, מולטימדיה, משחקים, מהירות - והמכירות זינקו. אינטל הפכה לשם נרדף לאיכות וביצועים, וב־1997 דורגה כחברת השבבים הגדולה בעולם.
באותה תקופה, אינטל החזיקה ביותר מ־80% מנתח שוק המעבדים למחשבים אישיים. החברה גם התקדמה בקצב יוצא דופן מבחינת מזעור טכנולוגי, בהתאם ל"חוק מור" (על שם אחד ממייסדיה), שקבע שמספר הטרנזיסטורים על שבב יוכפל כל שנתיים. אינטל ידעה לעמוד ביעד הזה במשך כמעט שלושה עשורים. הישג מדעי והנדסי מרשים במיוחד.
האזהרה שלא נשמעה בזמן
אבל כמו כל ענקית, אינטל חטאה בגאווה ובשאננות. בעשור הראשון של שנות ה־2000, אפל, סמסונג, קוואלקום ואחרות החלו להוביל את שוק המובייל והמעבדים מבוססי ARM, ואינטל החמיצה את ההזדמנות להשתלב במהפכת הטלפונים החכמים. היא אפילו סירבה להצעה להיות הספקית של המעבד הראשון של האייפון. זו הייתה טעות היסטורית.
במקביל, טכנולוגיית הייצור שלה נתקעה. בעוד TSMC ו־Samsung Electronics עברו לשבבים בגודל 7 ואף 5 ננומטר, אינטל התעכבה במשך שנים עם 10 ננומטר. הלקוחות החלו לחפש חלופות וההובלה התפוגגה.
נפילה שמתורגמת למספרים
אם בשנת 2013 החלטתם שאתם מאמינים בחברה וקניתם מניות שלה לטווח ארוך, 12 שנה אחרי אתם מגלים שלא עשיתם כלל תשואה על הכסף.
שווי החברה של אינטל עומד היום על 84 מיליארד דולרים בלבד. רק לשם השוואה, שוויה של Nvidia, שהייתה פעם האחות הקטנה, עומד על 3.46 טריליון דולרים. אינטל היא 2.5% מהמפלצת האמריקנית. ההכנסות של אינטל צנחו מ־21 מיליארד דולרים ב־2020 ל־12 מיליארדים בלבד ב־2025.
גם AMD, שהייתה משמעותית קטנה מאינטל בעבר ושווה היום יותר מ-180 מיליארד דולרים, ידעה לעשות התאמות, והיא מייצרת שבבי AI מתקדמים שרלוונטיים לביקושים הנוכחיים.
ישראל: אי טכנולוגי שמושפע מכל תזוזה
אינטל נוכחת בישראל כבר 50 שנה. היא הקימה כאן מרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים ופתח תקווה, וכן מפעל ייצור מהמתקדמים בעולם בקריית גת. בשיא פעילותה, אינטל העסיקה בישראל יותר מ־14,000 עובדים - רבים מהם בתחומים קריטיים כמו פיתוח שבבים, תקשורת אלחוטית וחדשנות בתחום האנרגיה. הקמפוס החדש של אינטל בפתח תקווה משתרע על פני 75 אלף מ"ר, ומוגדר על ידי החברה: "הבניין החכם ביותר שבנינו אי פעם".
אבל בשנים האחרונות, גם ישראל מרגישה את הקיצוץ. במהלך 2023–2024 פוטרו יותר מ-1,000 עובדים בישראל, בעיקר מתחום המחקר והפיתוח. אינטל הקפיאה גיוסים, צמצמה פרויקטים ואיחדה מחלקות.
עוד כתבות בנושא כלכלה
לצד זאת, ההשקעות בקריית גת נמשכות למרות האתגרים, התחרות הגוברת והירידה בביקושים. אינטל שואפת להרחיב את המפעל - השקעה אסטרטגית שיכולה להחזיר את המדינה למרכז המפה הטכנולוגית של החברה.
אינטל לא מוותרת: תוכנית התאוששות אמביציוזית
ב־2021 מונה פט גלסינגר למנכ"ל החברה. מאז, אינטל מנסה להמציא את עצמה מחדש. החברה שמה לעצמה יעד להפוך ל-”Foundry”, כלומר, לספקית ייצור שבבים לחברות אחרות. היא כבר חתמה על חוזים עם אמזון, מיקרוסופט ואפילו עם לקוחות שעבדו בעבר עם TSMC. מאז גלסינגר כבר עזב את תפקידו והגיע שריף חדש בשם ליפ בו-טאן, שמנסה לייעל את החברה ולעשות התאמות, כאלו שגם יכאבו בצד הישראלי.
אינטל גם הכריזה על תוכנית "חמישה דורות בארבע שנים" - ניסיון מואץ להדביק את הפערים בטכנולוגיית הייצור. בנוסף, הוקמו מפעלים חדשים באריזונה ובאוהיו, בהשקעה כוללת של מעל 40 מיליארד דולרים, והחברה קיבלה תמיכה ממשלתית כחלק מחוק השבבים האמריקאי (CHIPS Act) .
בתחום הבינה המלאכותית, אינטל רכשה את Habana Labs הישראלית תמורת 2 מיליארד דולרים. היא מפתחת מעבדים ייעודיים ל-AI, אך עדיין לא הצליחה לאיים ממשית על ההובלה של NVIDIA.
בונוס: הערכה גרפית למניה
לפי הגרף המצורף מטה, ניתן לראות את מניית אינטל נעה בתעלה מיולי 2024, כאשר המגמה הכללית וארוכת השנים היא כמובן שלילית. אם המניה תדע להתבסס מעל מחיר 25$ ולהתחיל מגמה עולה חדשה, נדע שהמשקיעים מזהים את תחילתו של השינוי. אם תשבור חלילה מתחת ל-17.60$, מחיר המניה עלול להידרדר ולהביא את החברה לקשיים.
השאלה הגדולה: האם הענק יכול לחזור?
אינטל עדיין שחקנית ענקית. היא מספקת מעבדים למאות מיליוני מחשבים ברחבי העולם ומחזיקה בכמות עצומה של פטנטים. אבל השוק השתנה, והמהירות היום גבוהה מבעבר.
זו כבר לא רק שאלה של טכנולוגיה. זו שאלה של תרבות ארגונית, של החלטות ניהוליות ושל היכולת להעז, גם כשאתה כבר לא לבד בפסגה. העולם הטכנולוגי כולו רוצה בהצלחתה ובמתחרה משמעותית נוספת ל-Nvidia, ששולטת בשוק ומקבעת מחירים.
האם היא תוכל לעמוד בקצב? האם המהפכה התעשייתית הבאה - זו של AI, אוטומציה ורובוטיקה - תמצא את אינטל בחזית או בשוליים?