בזמן שהדיון הציבורי סוער סביב נטל המילואים ויוקר המחיה, מכתב דחוף ששלח בסוף השבוע שעבר ד"ר יונתן אייקנבאום (אלון), סמנכ"ל "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה, אל ראש הממשלה נתניהו, וכן אל ראשי כלל המפלגות בישראל, חושף את האיום השקט שמסכן את העורף הישראלי ומכונה "הפקרות סביבתית".
ארגוני סביבה מצביעים על תקלות שמתחילות במתקני ההתפלה ומגיעות עד לתלות מוחלטת ביבוא מזון. במילים אחרות: כך הפך משבר האקלים לבעיה ביטחונית דחופה. המסר המרכזי של המכתב: אין ביטחון לאומי ללא חוסן סביבתי, וההזנחה המתמשכת של תשתיות המים, האנרגיה והמזון מייצרת טבעת חנק ממשית על העורף הישראלי.
הדוגמה המוחשית ביותר לחוסר האונים הלאומי התרחשה בחודש שעבר. פריחה חריגה של מיקרואורגניזמים ימיים, שייתכן והוחרפה בשל הזרמת שפכים לא מטופלים מעזה, הובילה לעכירות קשה במי הים. התוצאה - חמורה: מתקני ההתפלה בישראל הושבתו בו-זמנית. האירוע הוביל מיד להגבלות השקיה חמורות ולפגיעה בחקלאות בדרום, וחשף את הפגיעות הבלתי נתפסת של משק המים הישראלי, התלוי כמעט לחלוטין במי הים התיכון.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
לצד משבר המים, גם מערך האנרגיה נמצא תחת איום תמידי. שלוש שנות הלחימה האחרונות זימנו לא מעט השבתות ושיבושים במתקני הגז והחשמל. ההסתמכות של ישראל על מספר מצומצם של מתקני אנרגיה גדולים הופכת אותה למטרה נוחה מדי לאיומי סייבר וטילים. אם מתקנים אלו יושבתו, תיווצר שרשרת קריסה שתשבית גם את מתקני ההתפלה התלויים בהם.
המלחמה הממושכת חשפה כשל אסטרטגי נוסף - ביטחון המזון של אזרחי ישראל. החרמות הכלכליים, הפגיעה בנתיבי השיט הבינלאומיים והשיבושים בנמלים הבהירו עד כמה מסוכן להסתמך על מדינות זרות.
הנתונים הרשמיים מתוך התוכנית הלאומית לביטחון מזון שנחשפים במכתב צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שמדינת ישראל חשובה לו. 91% מהדגנים בישראל מיובאים מחו"ל; 80% מהגרעינים והאגוזים מגיעים מהיבוא; לא פחות מ-71% מהקטניות שעל הצלחת שלנו תלויות באספקה חיצונית.
המשמעות היא שללא חיזוק דרמטי ומיידי של החקלאות המקומית, המדינה עלולה למצוא את עצמה במחסור תזונתי ממשי בעתות חירום.
עוד כתבות בנושא
אם לא די באיומים על המים והמזון, הרי שהאוויר שהישראלים נושמים הולך ומזדהם. מעבר לגודש הבלתי נסבל בכבישים שחונק את הכלכלה, המכתב מצביע על מכת מדינה של שריפות פסולת בלתי חוקיות. על פי דו"ח מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, שריפות פתוחות של פסולת עירונית וחקלאית אחראיות לכל הפחות ל-75% מכמות הפליטה הארצית של חומרים המוכרים או חשודים כמסרטנים. מחסור בפתרונות מוסדרים, יחד עם פערי אכיפה קשים ופעילות עבריינית, מפקירים את בריאות הציבור יום-יום.
ד"ר אייקנבאום מדגיש במכתבו כי לא מדובר בעניין של ימין או שמאל, דתיים או חילונים. בסקר מיוחד שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המטה הסביבתי, עלה נתון חד-משמעי: 85% מהציבור הישראלי מעוניינים שהממשלה הבאה תעסוק יותר בסוגיות סביבתיות, ו-63% הצהירו כי מחויבות של מועמד לנושאים אלו תגדיל את הסיכוי שיצביעו עבורו.
האם הממשלה הבאה שתקום תרים את הכפפה? ארגוני הסביבה מבהירים כי לא מדובר עוד ב"מותרות" שמתגלגלות לפתחם של חובבי טבע, אלא ברכיב קריטי ובסיסי בחוסן ובהישרדות של מדינת ישראל.