מזג האוויר החריג נותן את אותותיו גם במשק המים: עכירות חמורה שנרשמה אמש (ב') במי הים הביאה להפסקה זמנית של פעילות חלק ממתקני ההתפלה הפרטיים, ובעקבותיה הורתה רשות המים לצמצם את אספקת המים השפירים לחקלאות בדרום. ברשות מדגישים כי בשלב זה משק המים ממשיך לפעול כסדרו, בעוד חברת מקורות מתגברת את מקורות ההפקה החלופיים כדי לפצות על המחסור שנוצר.
בשיחה עם אתר מקור ראשון הסביר פרופ' חיים גבירצמן, מומחה להידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מה עומד מאחורי התופעה שעוררה עניין רב בימים האחרונים. "מה שאנחנו יודעים הוא שהיה זיהום בים התיכון, ובעקבותיו החליטו מפעילי מתקני ההתפלה להשבית את המתקנים", הוא אומר בפתח דבריו.
מתקן התפלה באשקלון. | צילום: אדי ישראל - פלאש 90
"למעשה, ההשבתה נועדה למנוע סתימה של המתקנים", ממשיך פרופ' גבירצמן. "כשמתקני ההתפלה פועלים ושואבים מים מהים בזמן שיש בו זיהום וחלקיקים, הממברנות עלולות להיסתם, וסתימה כזו עלולה לגרום לנזק משמעותי לטווח ארוך, שתיקונו בהמשך יהיה מורכב ויקר הרבה יותר". לכן, לטענתו של המומחה, כשיש זיהום בים, עדיף להשבית את המתקן לכמה ימים, להמתין עד שהזיהום יחלוף ואז להפעיל אותו מחדש.
הכי מעניין
"כך למעשה נמנע נזק למתקנים ונשמר אורך החיים שלהם. זה בדיוק מה שקרה הפעם: הגיע זיהום, ולכן המתקנים הושבתו", הוא מדגיש. לדבריו, כל הסבר אחר בשלב זה הוא בגדר ספקולציה. "דברים כאלה קורים כל הזמן, אלא שבדרך כלל הם לא מגיעים לידיעת הציבור", מבהיר פרופ' גבירצמן. "יש לא מעט מקרים שבהם מתקני התפלה מושבתים לצורכי תחזוקה שוטפת, ובמקרים אחרים הם מושבתים בגלל תנאים חריגים בים. הציבור לרוב כלל לא מודע לכך, משום שאספקת המים נמשכת כסדרה".
מתקני התפלה באשקלון. | צילום: מישל דוט קום
אלא שהפעם מדובר בזיהום חריג וחמור יותר, שהביא להשבתתם של ארבעה מתוך חמשת מתקני ההתפלה. כתוצאה מכך פחתה באופן משמעותי כמות המים המותפלים הזמינה למשק, והאירוע כבר הורגש גם מחוץ למתקנים עצמם. "גם במקרה כזה חשוב להבין שלא מדובר בקטסטרופה", מבקש המומחה להרגיע. "עוד לפני עידן ההתפלה מדינת ישראל לא הסתמכה על מים מותפלים. יש לנו מאות קידוחים השואבים מי תהום, ויש לנו את המוביל הארצי שמזרים מים מהכינרת. כלומר, יש לנו חלופות, והן חלופות טובות".
ובכן, גם בתמונה האופטימית שמציג פרופ' גבירצמן יש מקום לדאגה. "כרגע קיימת בעיה נוספת: הצינורות אינם מסוגלים להעביר את מלוא כמות המים הנדרשת ממערכות ההפקה הוותיקות", הוא מסביר. "אבל אני מקווה שהזיהום יחלוף בקרוב, מתקני ההתפלה יחזרו לפעול והכול ישוב לשגרה". לדבריו, בשלב זה אין דרך ממשית לטפל בזיהום עצמו. "מה שאפשר לעשות הוא להמתין ולעקוב, ולהחליט מתי ניתן להפעיל מחדש את המתקנים. זה יקרה כשהזיהום בים ייעלם".
מתקן התפלה בחדרה. | צילום: EPA
על פי הדיווחים, מקורו של הזיהום הנוכחי במצרים - וגם האפשרות הזאת אינה מפתיעה את המומחה. "לא פעם זיהומים מגיעים אלינו מהמדינות השכנות", הוא אומר. "לפעמים, למשל, זיהום שמקורו בעזה מגיע לחופי ישראל ומביא להשבתת מתקן ההתפלה באשקלון". עם זאת, לדבריו, אין סיבה לחשוד שמדובר במהלך מכוון.
"למיטב ידיעתי, קשה מאוד ליצור במכוון זיהום בהיקף כזה בים", הוא מדגיש. "הים הוא עצום, וקשה מאוד לזהם אותו ברמה כזאת. אני לא חושב שמישהו ניסה לפגוע בנו בדרך הזו. ממש לא". באשר לשאלה כמה זמן מדינת ישראל יכולה להתקיים במצב כזה, פרופ' גבירצמן שוב מבקש להרגיע.
אישה ממלאת בקבוק במים ממזרקה | צילום: אלביס בארוקצ'יץ' / AFP
"אפשר להתקיים כך לאורך זמן, ואין צורך להיכנס ללחץ", הוא מכריז. "צריך פשוט לדעת לחסוך. אפשר, למשל, להימנע מהשקיית גינות ולקצץ במידה מסוימת באספקת המים לחקלאות, אבל גם בצריכה הביתית צריך לנהוג בחיסכון. אם הציבור יהיה ממושמע וננהל את משק המים בצורה נכונה, נוכל להתגבר על המצב הזה בקלות. לעומת זאת, אם אנשים ימשיכו להשתמש במים בכמויות מופרזות, אנחנו עלולים להיקלע לבעיה. בסופו של דבר, זה עניין של משמעת ושל ניהול נכון".
אפשר להעריך כמה זמן המצב הזה יימשך?
"אני לא יודע, ולמעשה אף אחד לא באמת יודע. כל הערכה בשלב הזה תהיה בגדר ניחוש. ההערכה שלי היא שמדובר בימים בודדים".
אתה חושב שמדובר באמת במצב חירום, או שהדרמה סביב האירוע מיותרת?
"כנראה שהאפשרות השנייה נכונה".
עוד כתבות בנושא
