על פי הדיווחים, כ-3,000 אנשי צבא אמריקנים מוצבים בישראל, בעוד הפנטגון פורס כוחות נוספים במזרח התיכון כהכנה לאפשרות של הסלמה אזורית נוספת מול איראן.
עוד כתבות בנושא
דיווח של אתר "וואלה" בימים האחרונים ציין כי צבא ארה"ב נערך להעברת כוחות נוספים לישראל, והוסיף כי הפריסה הנוכחית כוללת צוותי הגנה אווירית, טייסים וטכנאים תומכים, צוותי לוגיסטיקה, אנשי מטה ואחרים.
ארצות הברית פרסה גם נושאת מטוסים שלישית במזרח התיכון, לצד כוחות מארינס נוספים, לקראת בחירות האמצע בארה"ב בחודש הבא. על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט" וכוחות נחתים אמריקנים נוספים עושים את דרכם לאזור לצורך פריסה ממושכת, לאחר שיצאו מהחוף המערבי.
הכי מעניין
כמו כן, קבוצת המשימה האמפיבית בראשות האונייה "מייקין איילנד" יצאה מסן דייגו, כשהיא נושאת עמה את יחידת המשלוח ה-13 של הנחתים – כוח המונה כ-2,200 איש – לצד כ-2,000 מלחים המאיישים את שלוש האוניות שלה.
למה ארה"ב שולחת כוחות לישראל
תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ולשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, אמר אתמול (שלישי) כי שני גורמים עומדים בבסיס הפריסות עליהן דווח לאחרונה.
"ראשית, האמריקנים בוחנים את כל האפשרויות, ולכן הם מרכזים כוחות במזרח התיכון, בין היתר כהכנה לאפשרות של הסלמה", אמר קופרווסר. "ישראל היא המקום הבטוח ביותר במזרח התיכון באופן יחסי, שכן זהו המקום שהאיראנים נזהרים שלא לתקוף. לכן, ניתן להציב כאן כוחות בביטחון יחסי.
"זהו גם מקום שבו מערך ההגנה האווירית הוא הטוב ביותר – לא שהוא מושלם, שכן אין מקום מושלם, אך הוא טוב יותר, כפי שראינו, מאשר במקומות אחרים. זוהי אפוא סיבה נוספת להצבת כוחות גם בישראל", הוסיף קופרווסר.
עוד כתבות בנושא
"כמובן, הדבר אינו נעשה על חשבון הצבת כוחות במקומות אחרים. האמריקנים ממשיכים להציב כוחות במקומות נוספים, אך גם בישראל – בהנחה שהמידע הזה נכון", אמר קופרווסר והוסיף כי אינו רואה בנוכחות האמריקנית גורם המסבך את המצב עבור צה"ל או פוגע ביכולתה של ישראל לקבל החלטות באופן עצמאי.
"בכל מקרה, אם ארה"ב תחדש את הפעילות הצבאית נגד איראן, סביר להניח שצה"ל יתבקש למלא את חלקו ולהשתתף במאמץ צבאי שכזה – וצה"ל נערך לכך. ישראל תרצה למקסם את הכוח המשותף של ארה"ב וישראל בפעילות נגד האיראנים, כדי לגבות מאיראן את המחיר הכבד ביותר האפשרי, ובסופו של דבר להביא אותה להסכים – במידת הצורך – לוותר על תוכנית הגרעין שלה", הוא אמר.
קופרווסר ציין כי ישראל אינה מעוניינת לפעול באופן חד-צדדי. "ישראל פועלת כיום כשחקנית קבוצתית. היא מתאימה את פעילותה הצבאית לרצונות האמריקניים. היא לא תעמיד את האמריקנים במצב מביך שבו הם נאלצים להישאר מאחור בעוד ישראל ניצבת בחזית".
בסיס "עובדה" של חיל האוויר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי של אמריקה (JINSA), ציין בדו"ח שפורסם בחודש מרץ כי ארה"ב ביצעה לראשונה פריסה מבצעית של מטוסי קרב אמריקניים בישראל, כאשר שלחה 11 מטוסי חמקן מסוג F-22 לבסיס חיל האוויר "עובדה" בדרום הארץ, זמן קצר לפני מבצע "זעם אפי".
הדו"ח אמר כי בסיסים ישראליים "יהפכו למוקד אזורי של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) לצורכי הצבת ציוד מראש, תרגילים משותפים, תכנון ואף ביצוע פעולות מבצעיות". הגנרל בדימוס פרנק מקנזי, מפקד CENTCOM לשעבר, אמר בוובינר שנערך ביוני כי על ארצות הברית "להביט מערבה" ולהעביר את מוקד היערכות הכוחות שלה מהמפרץ לעבר ישראל; הוא העריך כי כוחות ארה"ב ייתקלו בפחות מגבלות בכל הנוגע לגישה, היערכות בבסיסים וטיסה במרחב האווירי בישראל, בהשוואה לכל מדינה אחרת באזור.
עוד כתבות בנושא
ג'ונתן רוהה, עמית לענייני אסטרטגיה אמריקנית במכון JINSA, ציין כי הדיווחים על היקף הכוחות מעידים על שינוי מתהווה – אך עדיין לא שלם – במערך הכוחות האמריקני, וכי הדבר אינו מגיע לכדי התחייבות מלאה מצד אף אחד מהצדדים ל"נוכחות אמריקנית קבועה-למחצה" בישראל.
"ההרחבה הפתאומית והאחרונה של הנוכחות האמריקנית שיקפה הזדמנויות שהיו זמינות ומוכנות מראש בישראל: בסיסים מסוימים, כמו בסיס 'עובדה', בנויים בהתאם למפרטים האמריקניים; ישראל שומרת על רמת מוכנות גבוהה בבסיסיה; וכבר הייתה לה יכולת קליטה מוגברת לצורך הגעה מהירה של כלי טיס, כוח אדם וציוד אמריקניים עבור 'זעם אפי'," הוא אמר.
"עם זאת, היערכות קבועה ומשותפת בבסיסים דורשת החלטות פוליטיות מורכבות מצד שני הצדדים בנוגע למימון המהלך. במיוחד לאחר האבדות שספגה לאחרונה, ארצות הברית מנסה לצמצם את תלותה בבסיסים קבועים במפרץ, לטובת שיטת סבב כוחות (רוטציה) בין מדינות רבות – כגון ישראל – המרוחקות יותר מאיראן".
נתניהו וטראמפ | צילום: Getty Images via AFP
בתשובה לשאלה האם נוכחות של כוח צבאי אמריקני משמעותי בתוך ישראל משפיעה על העצמאות המבצעית של צה"ל, השיב רוהה כי לדעתו אין לכך השפעה כזו. "סביר להניח שהדבר ישפיע על סוגיות לוגיסטיות ותקציביות שגרתיות יותר – אך עדיין חשובות – כגון אחסון תחמושת ודלק, בינוי צבאי ואיכות החיים של אנשי הצוות המוצבים במקום", הוא אמר.
לדבריו, "גורם מרכזי הפועל לטובת ישראל וארה"ב כאחד הוא העובדה שישראל אינה מעוניינת בנוכחות אמריקנית שתשמש כ'מלכודת' הגוררת אותה למעורבות בסכסוך. ישראל היא מדינה ייחודית במזרח התיכון בכך שהיא רואה בשימוש משותף בבסיסים הזדמנות להרחבת חופש הפעולה של שתי המדינות".
עוד כתבות בנושא
