בית המשפט העליון התיר היום (חמישי) לפרסם כי סא"ל אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה בזמן מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי וראש חטיבת המחקר באמ"ן, נכנס לתפקידו באוגדה במאי 2023, כארבעה חודשים לפני הטבח.
במשך כמעט שלוש שנים נותרה זהותו חסויה בפרסומים. עמידרור סיים את תפקידו באוגדת עזה בינואר 2025, אך המשיך לשרת במערך המודיעין. המדינה התנגדה בתחילה לחשיפת שמו מטעמים ביטחוניים, אך בהמשך הודיעה לבית המשפט כי אין עוד מניעה ביטחונית לפרסום. בספטמבר קבע השופט קובי ורדי בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי לנוכח החשיבות הציבורית החריגה של אירועי 7 באוקטובר, האינטרס הציבורי בחשיפת זהותו גובר על הפגיעה בפרטיותו. ביצוע ההחלטה עוכב כדי לאפשר לעמידרור לפנות לעליון, וכעת הותר שמו לפרסום.
יעקב עמידרור. | צילום: אורן בן-חקון
"תחקיר התחקירים" של צה"ל קבע שאוגדת עזה כשלה בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השינוי שעבר חמאס, לא עסקה באופן מודיעיני ומבצעי מתמשך בתוכנית "חומת יריחו", לא קיימה הערכת מצב סדורה ולא העלתה את מדרג ההתרעה בהתאם למידע שהיה ברשותה בליל 7 באוקטובר, וגם לא יזמה שינוי בהיערכות הכוחות. עמידרור, כקמ"ן האוגדה, היה אחד מבעלי התפקידים המרכזיים בתחום הזה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
לפי פרסומים עיתונאיים, הוא נחשף עם כניסתו לתפקיד לתוכנית "חומת יריחו", ונגדת מודיעין מ־8200 התריעה בפני גורמי האוגדה על הדמיון בין אימוני הנוחבה לבין התוכנית. עוד דווח כי בלילה שלפני המתקפה הגיע עמידרור למפקדת האוגדה ברעים, אך לא התקבלה החלטה להעלות את הכוננות באופן משמעותי.
פעילות כוחות אוגדת עזה בדרום הרצועה. | צילום: דובר צה"ל
עמידרור מצדו דחה את האופן שבו הוטלה עליו האחריות. בעתירה שהגיש נגד סיום שירותו הוא טען כי נכנס לתפקיד רק ארבעה חודשים לפני הטבח, כי ניסה דווקא לאתגר את "הקונספציה" שהייתה מקובלת במערכת בנוגע לחמאס, וכי היחס אליו מפלה לעומת קצינים בכירים ממנו שסיימו את שירותם בלי שהודחו. בית המשפט דחה את טענותיו נגד עצם הליך סיום השירות וקבע שהצבא פעל בסמכות. ב־17 בספטמבר ראש אכ"א החליט על התרת התחייבותו של עמידרור ועל סיום שירותו בצה"ל.
למה שמו לא פורסם עד עכשיו? בתחילה הטעם המרכזי היה ביטחוני: עמידרור המשיך לשרת במערך המודיעין, והמדינה עצמה טענה בשלב מוקדם שיש מניעה ביטחונית מחשיפת זהותו. בהמשך, כשהחל המאבק המשפטי שלו נגד ההדחה במרץ 2026, הוצא גם צו איסור פרסום על פרטי ההליך. רק בהמשך השנה המדינה שינתה את עמדתה והודיעה לבית המשפט שאין עוד מניעה ביטחונית לפרסם את שמו.
עוד כתבות בנושא
בספטמבר קבע השופט קובי ורדי בבית המשפט לעניינים מנהליים כי לאחר שהמניעה הביטחונית הוסרה, האינטרס הציבורי בפרסום שמו גובר על הפגיעה בפרטיותו, במיוחד בשל חשיבותו של 7 באוקטובר והעובדה שזהותו כבר הופצה בהיקף נרחב ברשת. בית המשפט אף ציין שהשם היה נגיש בחיפוש פשוט באינטרנט. עמידרור ביקש לעכב את הפרסום וערער לעליון, ולכן למרות ההחלטה השם נשאר אסור בפרסום עוד כמה שבועות. הבוקר, 1 באוקטובר, בית המשפט העליון סיים את המחלוקת ואפשר לפרסם את השם.
עוד כתבות בנושא
