דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מצביע על ליקויים משמעותיים במערך פינוי הפצועים ב-7 באוקטובר. בשעות הראשונות למתקפת חמאס לא פעל מענה סדור לפינוי פצועים על ידי צה"ל, לא התקיים פיקוד ושליטה מסודרים בין צה"ל למד"א, ונקודות השחלוף מול מד"א תואמו רק כעבור שמונה שעות לאחר תחילת המתקפה, סביב השעה 14:30. ראוי לציין כי בשל הסכנה בכניסת אמבולנסים לאזורי הלחימה, נדרשו צה"ל ומד"א לקבוע נקודות ביניים בטוחות יחסית, שבהן הכוחות הצבאיים מעבירים את הפצועים לידי צוותי מד"א להמשך פינוי לבתי החולים.
מפקד פיקוד הדרום לשעבר, שכיהן בתפקידו בבוקר 7 באוקטובר, תיאר בפני צוות הביקורת כי צה"ל חווה "הפתעה בסיסית": תרחיש הייחוס לא כלל חדירה של אלפי מחבלים בעשרות מוקדים במקביל. לדבריו, בשעות הראשונות המאמץ המרכזי היה לעצור את ההרג ולהילחם במחבלים, ורק לצד זאת ניסו הכוחות להעניק טיפול רפואי ולפנות פצועים ככל שיכלו.
קליטת פצועים בבית החולים סורוקה בבוקר טבח שמחת תורה | צילום: דודו גרינספן, פלאש 90
לפי הדו"ח, תוכנית פינוי הפצועים שנקבעה לתרחיש לחימה קרסה הלכה למעשה. בשל נוכחות המחבלים וחסימות הצירים, כוחות מד"א הונחו להתרכז במקומות בטוחים מחוץ לאזורי הלחימה. כבר בשעה 6:59 הורה מוקד מד"א לכוחות שלא להיכנס לכביש 232, שבו היו מחבלים רבים. אולם ההנחיה המסודרת מהאוגדה למד"א על פינוי פצועים לנקודות שחלוף התקבלה, לפי יומן מד"א, רק סביב 14:30. הפינוי מאותן נקודות החל בשעה 14:37. במהלך אותן שעות הגיעו פצועים רבים לבתי החולים בכוחות עצמם, בעיקר לסורוקה ולברזילי. מפקד פיקוד הדרום אמר למבקר כי הפינויים העצמאיים היו חשובים ואף הצילו חיים, משום שבשעות הראשונות לא היו לצה"ל די יכולות רפואיות כדי לתת מענה להיקף הנפגעים.
עוד עולה מהדוח כי מידע חיוני על פצועים אזרחים לא הגיע לכוחות הרפואה הצבאיים. קצין הרפואה של אוגדת עזה לשעבר מסר כי היה מעורב בפינוי של כ-270 פצועים, חיילים ואזרחים, אך רוב הפניות אליו הגיעו מחיילים שידעו כיצד ליצור קשר עם גורמים צבאיים. לדבריו, במהלך היום לא התקבל ממד"א מידע ספציפי על פצועים אזרחים, כולל נקודת ציון ואיש קשר, שאליהם ניתן היה לשלוח כוחות רפואה.
הכי מעניין
חילוץ פצועים בעזה | צילום: דובר צה"ל
מד"א מסר למבקר כי עוד בשנת 2022 הוטמעה באוגדת עזה מערכת "חמ"ל רפואה דיגיטלי", המשקפת בזמן אמת את כלל האירועים המתקבלים במוקדי מד"א בגזרת האוגדה, לרבות מיקומי פצועים ופריסת אמבולנסים. עוד ציינו, כי ימים ספורים לפני המתקפה, ב-2 באוקטובר 2023, נציג מד"א נכח באוגדה ווידא שהמערכת פועלת.
אלא שקצין הרפואה של אוגדת עזה מסר כי עם כניסתו לתפקיד, בסוף אוגוסט 2023, כלל לא נחשף לקיומה של המערכת, וכי גם בעלי התפקידים באוגדה לא הכירו אותה. לדבריו, גם בשיחות רבות שהתקיימו עם נציגי מד"א לאורך 7 באוקטובר לא הוזכרה המערכת ולא הופנו אליה גורמי הרפואה הצבאיים. צה"ל השיב למבקר כי אינו מקבל את עמדת מד"א שלפיה עמדה לרשות אוגדת עזה באותו יום תמונת מצב מלאה ומפורטת של כלל הדיווחים שהתקבלו במד"א.
כדי לסבר את האוזן מציין המבקר כי במד"א התקבלו באותו יום כ־24 אלף שיחות, פי חמישה מיום שבת רגיל, ונפתחו כ־7,400 קריאות, מהן כ־1,640 מאזור העוטף. במהלך היום פינה מד"א באמבולנסים כ-525 פצועים מאזורי העוטף ומיישובי הדרום, מהם 84 באמצעות אמבולנסים ממוגני ירי. עוד 21 פצועים פונו באמצעות מסוקי מד"א.
הדו"ח מצביע גם על פער בהיערכות לפצועים שהתפנו עצמאית. עד 7 באוקטובר לא קבע מד"א נוהל מסודר לחבירה לפצועים כאלה, ולא נקבעו קריטריונים למיקום נקודות החבירה או להקצאת המשאבים הנדרשת. בפועל הפעיל מד"א נקודות חבירה בזיקים ובכוכב מיכאל, בצירים המובילים לברזילי, וכן נקודות טיפול באופקים ובנתיבות. עם זאת, לאורך כביש 25 המוביל לסורוקה מדרום לצומת נתיבות, לאורך כ-30 קילומטרים, לא הופעלו נקודות חבירה דומות.
עדויות מה פינויים העצמאיים ב-7 באוקטובר | צילום: גרפיקה
לפי הדו"ח, הדבר בא לידי ביטוי גם בנתוני הפינוי: מד"א היה אחראי על הפינוי של 65 אחוזים מהפצועים שהגיעו לבית החולים ברזילי, ול-77 אחוזים מהפצועים שהגיעו לאסותא אשדוד, זאת לעומת 42 אחוזים בלבד מהפצועים שהגיעו לסורוקה. המשמעות היא שפצועים שהתפנו עצמאית לסורוקה נסעו לעיתים מרחקים ארוכים בלי לפגוש צוות רפואי שיכול היה להעריך את מצבם.
עניין נוסף שעלה הוא המחסור שהיה באמבולנסים ממוגני ירי. למרות המלצות קודמות להעמיד למד"א 50 אמבולנסים ממוגנים, ערב 7 באוקטובר היו לארגון 24 בלבד בכל הארץ, ורק אחד מהם הוצב בגזרת העוטף, בשדרות. בעקבות המתקפה הוריד מד"א לאזור העוטף שבעה אמבולנסים ממוגנים נוספים.
גם בינואר 2025 היו למד"א 40 אמבולנסים ממוגני ירי בלבד מתוך 75 שנדרשו לפי ועדה שמינה משרד הבריאות לאחר המתקפה. מד"א מסר למבקר כי באפריל 2026, בזכות תרומות שגייס הארגון, צי האמבולנסים הממוגנים שלו כבר עמד על כ־80.
עוד כתבות בנושא
בסיכום הדוח עולה תמונה קשה: בשעות הקריטיות של 7 באוקטובר לא התקיים תיאום מספק בין צה"ל למד"א, מידע שהיה יכול לסייע באיתור אזרחים פצועים לא הגיע לכוחות בשטח, ותוכניות הפינוי לא התאימו למציאות של מתקפת פתע רחבת היקף.
"בלי לגרוע ממאמצי כוחות צה"ל, מד"א וכלל הנוכחים בשטח שפעלו באומץ לב לפנות פצועים ושחלקם גם שילמו בחייהם - שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום בשבעה באוקטובר", אומר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, "בצל הכשל של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום, עלו גם ליקויים משמעותיים במערך הפינוי של הפצועים: פינוי הפצועים התאפיין בהיעדר מענה סדור לפינוי הפצועים על ידי צה"ל, בהיעדר פיקוד ושליטה סדור בין צה"ל למד"א ובתיאום מאוחר של נקודות השחלוף מול מד"א - קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור. הפינוי של פצועים שנזקקו לטיפול רפואי בבית החולים התעכב במשך השעות הקריטיות בשבעה באוקטובר. הכשלים הנוגעים לפינוי הרפואי מתעצמים נוכח מספר הפצועים והנרצחים באירועי שבעה באוקטובר".
עוד הוסיף אנגלמן כי "בעוד שהמידע על חיילים פצועים ומצבם ועל דרכי הגישה אליהם עבר ישירות באמצעות גורמי הצבא לקרפ"א עזה שהיה מעורב בפינוי פצועים, הרי שבנוגע לפצועים אזרחים - אף שמד"א הציב באוגדת עזה מערכת אשר משקפת בזמן אמת את כלל האירועים המתקבלים במוקדי מד"א, לא השתמשו גורמי הרפואה הצבאיים במערכת. תוצאת הדבר הייתה, שבנוגע לפצועים אזרחים - המידע בדבר הפצועים שהיה ברשות מד"א, ושיכול היה לסייע לכוחות הצבא בהגעה אל הפצועים האזרחיים ובהענקת מענה רפואי, לא הגיע לכוחות הצבא בשטח הלחימה.
"שימוש במידע של מד"א יכול היה לסייע אף בבניית תמונת המצב, כפי שניתן ללמוד גם מדברים שמסר מפקד פד"ם בשבעה באוקטובר למשרד מבקר המדינה, ולפיהם מידע ממד"א על מיקום הפצועים ועל מספרם היה מקדם אותו ועוזר לו לבנות תמונת מצב. הליקויים שעלו בדוח מצביעים על כך שעל צה"ל ועל מערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום, ובפרט אירועים רבי נפגעים, בכל הנוגע לפינוי פצועים".
תגובת משרד הביטחון לדו''ח מבקר המדינה: "משרד הביטחון רואה בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון כאתגר לאומי ראשון במעלה ומחויבות ערכית לציבור המשרת. מאז השבעה באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף. היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי".
תגובת משרד הבריאות: "האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס, ללא התראה מוקדמת וללא תמונת מצב מלאה בשטח. הדו”ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים.
עוד כתבות בנושא
"משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר ה-7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים".