לאחר שלושה חודשי פעילות במרחב האבטחה הקדמי בסוריה, חטיבת המילואים "אלון" (228), או בשמה המוכר – חטיבת הנח"ל הצפונית, השלימה בימים האחרונים את משימתה והוחלפה על ידי חטיבת כרמלי. במהלך התעסוקה ביצעו הכוחות מבצעים ממוקדים, תחקרו עשרות חשודים סורים, עצרו כמה פעילי טרור והשמידו תשתיות ואמצעי לחימה, ובהם רקטות RPG, פצצות מרגמה, אקדחים ורובי קלצ'ניקוב.
עבור חטיבה 228, שהופעלה במהלך המלחמה כבר ארבע פעמים בזירת לבנון, זו הייתה הפעם הראשונה שבה פעלה בסוריה. בריאיון ל"מקור ראשון" מספר מפקד החטיבה, אל"ם א', על השינוי באופי האויב, העבודה בתוך אוכלוסייה אזרחית, הניסיונות לייצר מודיעין באמצעות חיכוך ועל המחיר שממשיכים אנשי המילואים לשלם אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה.
חיילים בפעילות בלבנון | צילום: דובר צה''ל
"יש הרבה שוני מהפעילות בלבנון, שם היינו מול חיזבאללה, גם בהגנה וגם בהתקפה. בסוריה זה מול אויב חדש וגורמי כוח רבים. מאז 7 באוקטובר, כחלק מהשינויים שכולנו חווינו במדינה, גם תפיסת ההפעלה בצה"ל השתנתה, והיא עכשיו דומה בכל הגזרות: מרחב הגנה קדמי, צבא שנמצא לפני האזרחים, ובעיקר להיות מאוד פרו־אקטיביים. השונות היא באויב, בשטח ולעיתים גם במאפייני הפעולות. אבל התפיסה של הגנה קדמית ויוזמה היא אותה תפיסה".
הכי מעניין
מי האויב שפגשתם בסוריה?
"יש סוגים שונים של אויב. יש ארגוני טרור שמוכוונים על ידי איראן, יש גורמי כוח שונים שנותרו שם מתקופת מלחמת האזרחים, ויש את צבא סוריה. זו לא מדינה שיש לנו איתה הסכם שלום, והוא עדיין אויב. אמנם הוא רחוק ולא נגלה מולנו כל הזמן, אבל הוא קיים שם".
"בתוך המרחב הזה יש גם אוכלוסיות שונות – דרוזים, סונים וקצת צ'רקסים. הסיפור הוא האופן שבו פועלים בכל מרחב כזה, בדיוק ובפשיטות, או בפטרולים ובמחסומים. בסופו של דבר, כל פעולה אקטיבית אמורה לייצר מצב שבו אתה פוגש את מי שמנסה לפגוע בך, ובעיקר להרחיב את שטח הפנים שלך".
עוד כתבות בנושא
"זה דווקא אחד ההבדלים המרכזיים מלבנון. בלבנון האויב נערך מולנו בצורה ממוקדת יותר, ואתה יודע יותר על האויב ופועל בצורה מדויקת יותר. גם כשאתה כובש שטח או משמיד תשתיות, אתה ממוקד מאוד, כמו בעלי טאהר. בסוריה, בגלל שלעיתים האויב פועל בצורות שונות, אתה צריך להיות הרבה יותר רחב ולא בהכרח ממוקד. זה נכון בעיקר מול גורמי הטרור. לעומת זאת, באזורים שבהם יש יותר שיתוף פעולה עם האוכלוסייה, כמו האוכלוסייה הדרוזית שאנחנו גם ערוכים להגן עליה, אתה צריך להיות יותר ממוקד ומדויק".
נשמע שזה מזכיר במובנים מסוימים את הפעילות ביהודה ושומרון.
"כן, זו כמעט תמיד שאלה מתבקשת. אבל יש הבדל משמעותי. ביהודה ושומרון המרחב סגור. בסוריה זו מדינה שנמצאת במלחמת אזרחים מאז 2011, עם גבולות פתוחים וכמות עצומה של נשק שנמצאת בתוך האוכלוסייה. אין בית בלי נשק".
"אנחנו עושים פשיטות על בתים ומוצאים פצמ"רים בגדלים שונים, דברים שאתה לא פוגש בזירות אחרות. זו מדינה שבה נשק יכול לעבור ממקום למקום. גם אם לקחת נשק ממישהו, הוא מחר יכול לקבל ממישהו אחר. לכן גם הרבה יותר קל להכווין טרור מבחוץ ולייצר מעין פרוקסים מתוך האוכלוסייה".
"זו מדינה שבה נשק יכול לעבור ממקום למקום. גם אם לקחת נשק ממישהו, הוא מחר יכול לקבל ממישהו אחר" | צילום: דובר צה''ל
"האופן שבו אתה פועל בצמוד לאוכלוסייה הסורית הוא אחד האתגרים הגדולים. מצד שני, אין שם אוכלוסייה ישראלית בתוך הסביבה שבה אתה פועל. בהקשר הזה זה מפשט את צורת הפעולה ואת ההנחיות לכוחות".
"גם החדות שונה. כשאתה נכנס לפשיטה בכפר מסוים, החושים שלך חדים כמו בפשיטה בלבנון, אבל הם לא זהים לסיטואציה שבה שנייה אחר כך אתה חוזר ליישוב שממנו יצאת. כשאתה פועל בתוך מדינת אויב, מאפייני האיום יותר מובהקים. איום הרחפנים, המטענים והמרכיבים האלה הם חלק בלתי נפרד מהיומיום כאיום סביר".
האם הייתה לכם כתובת בצד השני שיכולתם לעבוד מולה, או שמבחינתכם כולם היו אויב?
"יש סיוע לדרוזים, כמו שאמרת, וזו כתובת מרכזית. יש גם סיוע כזה או אחר שהמדינה נותנת במקומות שונים, שלא ניתן לפרט. ברמה הטקטית, הכוח מבחין בין אויב לבין אוכלוסייה בעיקר דרך צורת ההתנהגות: מי שמתנהג כאויב, למי יש נשק ולמי אין נשק".
"צריך להגיד שאחוז גדול מאוד מהאנשים שם בסך הכול מנסה לחיות את חיי היומיום שלו. במרחבים שבהם פעלנו לא נתקלנו בעוינות יוצאת דופן, אבל זה גם לא משהו שאפשר להבטיח שיישאר כך לעולם".
אם אזרח סורי מחזיק נשק בבית להגנה עצמית, כי הוא לא יודע מי יגן עליו מפני גורמים קיצוניים, זה יכול להקשות עליכם.
"בוודאי. היו לנו סיטואציות כאלה. זו מדינה של מלחמת אזרחים, ואנשים משתמשים בנשק ככלי להגנה עצמית. זה מייצר אתגרים לכוחות", אמר וציין כי אינו יכול להתייחס לסוגיית הפעלת כוחות אחרים בגזרה.
"אנחנו לא עומדים ומחכים שהמודיעין יגיע אלינו" | צילום: דובר צה''ל
"אם הייתי צריך למתוח קו מרכזי לגבי צורת הפעילות שלנו, הוא נוגע לכך שאנחנו אלה שמייצרים את החיכוך. אנחנו לא עומדים מנגד. אנחנו לא עומדים ומחכים שהמודיעין יגיע אלינו. החיכוך הוא מה שמביא לנו את השיבוש של פעולות האויב, והחיכוך הוא מה שמביא לנו מודיעין".
"כשאין מודיעין, אנחנו לא נסמכים על אצבע אלוהים מודיעינית שתוריד לנו מידע מהשמיים, אלא פועלים כדי לייצר אותו. זה שינוי מאוד משמעותי, ובסוריה צורת הפעולה הזאת לא רק אפשרית – היא מחייבת".
האם זיהיתם ניסיונות של גורמים מבחוץ להיכנס למרחב?
"היו ידיעות, וגם כאשר אין ידיעות אנחנו פועלים כל הזמן. אנחנו כל הזמן מרחיבים את שטח הפנים שבו פועלת החטיבה. כשאנחנו מייצרים יותר נקודות ממשק ויותר נקודות חיכוך עם האויב, היכולת שלו לייצר פעולה עוינת מול שטח ישראל, ובוודאי מול הכוחות שלנו, פוחתת".
"אתה מפתיע אותו, פועל בשעות שונות ובאזורים שונים. פתאום הוא פוגש כוחות שלא ציפה לראות, וגם אוכלוסייה שפוגשת כוחות צבא שלא ראתה קודם".
עוד כתבות בנושא
"זה חלק מהאיזון שנדרשנו לשמור עליו, כדי שהזירה לא תהפוך לאלימה מדי. מה שאפיין את האנשים שלנו היה שיקול הדעת, הרצינות והאחריות שבהם הם פעלו. ההישג המבצעי שנוצר מתוך זה הוא שיבוש ודחיקת האויב מאזורים שבהם הוא יכול לפגוש את הכוחות שלנו, ובוודאי את אזרחי מדינת ישראל".
"אנחנו במלחמת קיום. זה לא תמיד נראה כך ולא תמיד מרגיש כך"
אל"ם א' (40), נשוי ואב לארבעה, במקור משילה. אחיו הגדול, הראל־עוז, נרצח בפיגוע ביצהר ב-1998, ועל שמו נקרא היישוב גבעת הראל בבנימין. הוא גדל בחטיבת גולני ומילא תפקידים גם ביחידת אגוז, עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. בהמשך עבר ליחידה הרב־ממדית עם הקמתה, ובתפקידו הקודם היה קצין האג"ם של אוגדה 99 תחת ברק חירם.
זו ההפעלה השנייה של חטיבת הנח"ל הצפונית בתוך כשנה, ובסך הכול אנשי החטיבה שירתו מאז קיץ 2025 ועד היום יותר מחצי שנת מילואים.
"יש שחיקה אצל כולם, ובדגש על המפקדים שנושאים באחריות הזאת יותר מכולם" | צילום: דובר צה''ל
איך אתה מסתכל על השחיקה של אנשי המילואים?
"זה אתגר גדול מאוד. אני גאה מאוד באנשים של החטיבה. אני אומר את זה דווקא כאיש קבע שמסתכל על אנשי מילואים שכבר צברו מאות ימי מילואים לאורך שלוש שנות מלחמה. זו חבורה מופלאה שהיא העוגן והחוסן של החברה הישראלית".
"יש לזה מחיר. יש שחיקה אצל כולם, ובדגש על המפקדים שנושאים באחריות הזאת יותר מכולם. אני עושה כל מה שאני יכול כדי מצד אחד לשמר את כשירות החטיבה להמשך, אבל גם לתזמן את ההפעלה באופן שיאפשר לאנשים להרים את החיים שלהם מחדש".
יש בכלל שיח דו־כיווני עם מקבלי ההחלטות בצה"ל על התזמון הזה?
"לגמרי. גם מהתפקיד הזה וגם בתפקיד הקודם, כשהייתי קצין אג"ם באוגדה והיו תחתיי חטיבות מילואים, אני יודע לומר שיש פה שיח. זה לא חד־כיווני. זה לא אומר שאנחנו תמיד מצליחים לייצר ודאות ולתזמן בצורה הטובה ביותר עבור האנשים, אבל זו משימה מאוד מאתגרת".
"אני פתחתי את שנת 2026 עם כיוון לתזמון מסוים ואמרתי: הנה, הצלחתי להביא את האנשים למצב שהם סוף־סוף לא מופעלים בחגים, בפעם הראשונה מתחילת המלחמה. ואז הגיע 'שאגת הארי' וטרף לנו את הקלפים, ומצאנו את עצמנו כאן בחודשים מאתגרים, יולי־אוגוסט, ולקינוח גם ראש השנה".
"זה אתגר גדול. צריך לסמן גם את העורף, את המשפחות ואת בנות הזוג שנושאים בנטל הזה. אני מסתכל קדימה על היכולת להחזיק את זה, ולכן אני מתכוון לדחות את ההפעלה הבאה ככל שאוכל".
"אני סומך על האנשים, וגם על מקבלי ההחלטות, שהתזמון יהיה מרכיב משמעותי בשיח ובקבלת ההחלטות. גם בעבר הרמטכ"ל באופן אישי התעקש שלא להפעיל את החטיבה בגלל הפעלה בחג מסוים, כדי לייצר מצב שבו אנשים נשארים בבית באותו חג. זה ממש בתוך השיח".
עוד כתבות בנושא
ועדיין, אין הרבה מרחב תמרון. בסופו של דבר צריך להפעיל את החטיבה.
"אני דווקא רוצה לחזור לנקודה הזאת: אנחנו במלחמת קיום. זה לא תמיד נראה כך ולא תמיד מרגיש כך, במיוחד כשאתה מגיע להפעלה ולא נמצא בחיכוך הכי גבוה".
"מ-7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל שינתה את פניה ושינתה תפיסה משמעותית מאוד. המשמעות היא שכדי שאזרחי ישראל יהיו מוגנים, הזירות צריכות להיות מאוישות באנשי הסדיר והמילואים. זה כורח המציאות. אנחנו מתמודדים עם אויבים שלא עומדים מנגד אלא מנסים ויוזמים, ולכן זו הברירה שלנו – להילחם על חירותנו, כמו בעבר וכמו כיום".
"אבל אין תזמון מושלם. תמיד מישהו נפגע: המשפחה, בת הזוג, הקריירה, פרויקט שאדם לקח כעצמאי או כשכיר, קידום שנפגע. אלה דברים שאתה יכול לבחור לך כמשפט פתיח משיחה עם אחד הלוחמים בחטיבה".
"אנחנו מתמודדים עם אויבים שלא עומדים מנגד אלא מנסים ויוזמים" | צילום: דובר צה''ל
"אני מסתכל על המפקדים שלי, על מג"דים שהם אנשי הייטק שעכשיו צריכים לעצור שותפויות ולהתעכב, וכל דבר כזה הוא אתגר ענק. בסוף, אנשים מתגייסים כי הם מבינים שהם מתגייסים קודם כול בשביל החברים שלהם, ואחר כך בשביל להגן על מדינת ישראל. הם עושים את זה לא תמיד בחיוך, אבל תמיד בנחישות", אומר המח"ט, ומציין כי שיעור ההתייצבות לתעסוקה הזאת עמד על 90 אחוזים מהנדרש".
בשבוע האחרון, לאחר שחטיבת כרמלי החליפה את חטיבה 228 בסוריה, התעוררה בה סערה בעקבות החלטת אגף המבצעים שלא לאשר את גיוסם של עשרות מילואימניקים, לאחר שהחטיבה עברה את תקן מספר הלוחמים הנדרש למשימות. גם חטיבת "אלון" חוותה עניין דומה והצליחה לפתור את הסוגיה בשקט יחסי".
"היה אתגר, אבל גם פה פתרנו אותו בשיח. זה לא תמיד היה פשוט, אבל הייתה גמישות והבנה מצד מקבלי ההחלטות שהמסגרות צריכות להישאר כמסגרות לוחמות בצורה מלאה, ובזה לא תהיה פגיעה".
עוד כתבות בנושא
"אני חושב שזה צריך להיות נכון גם להמשך: המסגרות הלוחמות הן הגרעין שמאפשר לכל הדבר הזה לקרות. אנחנו במרתון ולא בספרינט. המפקדים, בשיקול הדעת שלהם, יודעים לוותר למישהו על הפעלה מסוימת כדי להרוויח אותו להמשך. זה ניסיון של מפקדי מילואים שאני למדתי מהם גם תוך כדי המלחמה".
"קבוצת אנשי המילואים החרדים נותנת לי הרבה תקווה"
לקראת סיום מבקש אל"ם א' לספר על סיפור מיוחד שמתרחש בחטיבה, דווקא בתקופה שבה סוגיית גיוס החרדים ממשיכה לעמוד במרכז השיח הציבורי".
"יש אצלנו קבוצה קטנה אבל ייחודית של אנשי מילואים חרדים, בתוך חטיבה מעורבת, שהתגייסו ב־7 באוקטובר לחיל האוויר ועושים אצלנו את שירות המילואים שלהם".
"הם מובילים פרויקטים ומראים יום־יום איך אפשר לא להסתכל על המציאות בשחור ולבן, אלא לייצר פתרונות. קיבלתי מזה הרבה תקווה לגבי הדרך שבה אפשר להסתכל קדימה".
"הם אמנם לא במערך הלוחם אלא אנשי טכנולוגיה, אבל הם מביאים איתם ידע אזרחי ומסתכלים אחרת על המציאות. בעיניי זה מראה על היכולת שלנו להסתכל קדימה יחד, גם על המשך המלחמה וגם על המשך החיים המשותפים שלנו".
"אנשים מתגייסים כי הם מבינים שהם מתגייסים קודם כול בשביל החברים שלהם, ואחר כך בשביל להגן על מדינת ישראל" | צילום: דובר צה''ל
לדבריו, אנשי המילואים החרדים פיתחו פתרונות מתוך האמצעים הקיימים במוצבים, כולל ניסויים ופתרונות טכנולוגיים לצרכים שעלו מהשטח.
"בין היתר היו פתרונות לגילוי רחפנים, אמצעים שעוזרים בהתגוננות ובמענה לאיום הרחפנים, וגם פתרונות תפעוליים לאופן שבו מנהלים ומארגנים את המסגרות הלוחמות".
"אלה אנשים שמשתמשים בידע האזרחי שאיתו הם הגיעו, ממש כמו סטארט־אפ קטן של פתרונות מן הקיים, מתוך צרכים שעולים בשטח. הם חלק אורגני מהחטיבה".
עוד כתבות בנושא
