חיילי המילואים של חטיבת כרמלי מתחילים בימים אלה את הסבב השביעי מתחילת המלחמה, בתעסוקה מבצעית של כשלושה חודשים בסוריה. בשבוע שעבר התייצבו מאות לוחמים לאימון שקדם לעלייה לקו. אלא שיממה בלבד לפני תחילת התעסוקה התקבלה הנחיה לצמצם את מכסת כוח האדם. המשמעות: עשרות לוחמים מכל גדוד שהתייצבו לסבב, ייאלצו לחזור לביתם. בניגוד לטענות מסוימות שנשמעו, לא מדובר בהפתעה גדולה עבור הגדוד, אלא במהלך מתוכנן של צה"ל שחוסך בכסף דרך קיצוץ ימי המילואים.
הוויכוח בחטיבת כרמלי עוסק למעשה בשאלה רחבה יותר על אופן הפעלת יחידות המילואים במהלך המלחמה: האם יש להביא לתעסוקה מבצעית את מלוא כוח האדם של היחידה, כפי שהיה נהוג לאורך רוב המלחמה, או להגביל את מספר המשרתים בהתאם ל"תקן קו" שנקבע מראש, כפי שהיה לפני השבעה באוקטובר.
"תקן קו" הוא מספר ימי המילואים שאושרו ליחידה לצורך החזקת קו מבצעי. המספר נגזר מהמשימות שהוגדרו ליחידה ומהיקף כוח האדם הנדרש לביצוען. כך, למשל, ניתן לקבוע מכסה שונה של ימי מילואים לכל פלוגה, ובסך הכול להגדיר לגדוד מכסה מסוימת ל-24 שעות, הכוללת גם לוחמים שנמצאים בבית במסגרת סבב היציאות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
במשך השנים התנהל ויכוח בין יחידות המילואים הלוחמות לבין אגף המבצעים בשאלת היקף כוח האדם שיש להביא לתעסוקה. אל מול טענות היעילות של אכ"א, מפקדי יחידות טענו כי התעסוקה המבצעית אינה משמשת רק לביצוע המשימה, אלא גם ליצירתה ולשימורה של היחידה כגוף צבאי מגובש - השהייה המשותפת לאורך זמן מאפשרת ללוחמים להכיר זה את זה, לשלב משרתים חדשים ולבנות לכידות ברמת המחלקה, הפלוגה והגדוד. אימונים קצרים של כמה ימים, שמתנהלים בהיקף מלא, מאפשרים בעיקר שימור של כשירות מקצועית, אך אינם מייצרים את אותו תהליך של גיבוש יחידתי.
במהלך המלחמה, עד לאחרונה, הבעיה כמעט שלא הייתה קיימת מבחינת היחידות. לאחר הוצאת צווי המילואים, מי שהתייצב לשירות הגיע, ללא הגבלה קשיחה של תקן ימי המילואים. כתוצאה מכך, יחידות מילואים רבות שמרו לאורך המלחמה על סד"כ גבוה יחסית, חלקם על ידי צירוף מסופחים מיחידות אחרות.
הרמטכ"ל בדרום סוריה | צילום: דובר צה"ל
אלא שבחודשים האחרונים החל צה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים המאושרים, בין היתר על רקע העלויות הכבדות של גיוס המילואים. במסגרת זו הוחלט לחזור למודל של "תקן קו", כלומר לקבוע מראש כמה ימי מילואים וכמה לוחמים ניתן להחזיק בכל יחידה.
חטיבה 228, שהחזיקה את הגזרה לפני כרמלי ומוחלפת בימים אלה, נדרשה להתמודד עם המגבלה הזו. גורמי החטיבה הצליחו להגדיל את התקן שהוקצה לגדודים בעשרות רבות של ימי מילואים, וכך לשמר כוח אדם רחב יותר מזה שנקבע בתחילה. בחטיבת כרמלי העריכו כי יוכלו להגיע להסדר דומה. אולם בשבוע שעבר התקבלה תשובה מאגף המבצעים ומפיקוד הצפון שלפיה לא תאושר הגדלה של מכסת ימי המילואים שהוקצתה לחטיבה.
המשמעות מבחינת כרמלי דרמטית במיוחד, משום שמדובר בחטיבה בעלת שיעורי התייצבות גבוהים מאוד. לפי גורמים המעורים בנושא, שיעור ההתייצבות בה גבוה כמעט פי שניים מזה של גדודי מילואים אחרים. לאורך המלחמה התבססה החטיבה על סד"כ גבוה, וכעת נדרשים הגדודים להתאים את עצמם למכסה מצומצמת יותר. בחלק מהגדודים המשמעות היא שחרור של עשרות רבות של לוחמים, ובמקרים מסוימים קרוב למאה. הדבר יוצר גם בעיה של ניהול כוח האדם: מפקדים נדרשים לבחור מי יישאר ומי ישוחרר, לעיתים תוך התחשבות במבנה הפיקודי של היחידה ובזמינותם העתידית של המשרתים.
בחטיבה מצביעים גם על מקרים שבהם שיקולי התקן אינם מתיישבים עם הצרכים המבצעיים והארגוניים של היחידה. כך, למשל, עשוי להיווצר מצב שבו מפקד מחלקה שנמצא בחו"ל צפוי להגיע לישראל בעוד כשבועיים, אך אינו נכלל במכסת ימי המילואים המאושרת. במצב כזה נדרש מפקד הפלוגה לשחרר לוחם אחר כדי לפנות את המכסה עבורו.
עוד כתבות בנושא
הפער בין הגדודים נובע גם מהאופן שבו בחרו המג"דים להתמודד עם המדיניות. חלקם נערכו מראש לכך שלא יוכלו להחזיק את מלוא כוח האדם, ושחררו בהדרגה לוחמים שלא נדרשו באופן מיידי - בדרש על מי שמתמודד עם בעיות בבית ובעבודה ושצריך את ההקלה והשחרור מהמילואים בפעם הזאת. הם נדרשים לקצץ כעת בין עשרה ל-20 מילואימניקים מהכוח. מג"דים אחרים בחרו להמשיך ולגייס את מלוא כוח האדם, מתוך הנחה שניתן יהיה להסדיר בהמשך את הגדלת המכסה. כעת, אותם גדודים נדרשים לבצע קיצוץ משמעותי יותר.
מעבר להיבט המבצעי, בחטיבה מזהירים מהמחיר האישי והכלכלי של השינויים התכופים. משרתי מילואים נדרשים לקבל החלטות על עבודה, לימודים, שכר דירה והתחייבויות אחרות על בסיס הצפי לשירות. שינוי חד במכסת המילואים, בהתראה קצרה, עלול להשאיר משרתים במצב שבו כבר ויתרו על עבודה או דחו לימודים, אך כעת אינם נדרשים עוד לשירות, מה שעלול לפגוע גם באמון שלהם בצה"ל ובהתייצבות שלהם לסבבים הבאים. בנוסף, חוסר הוודאות מקשה על תכנון ההמשך. משרתים ומפקדים אינם יודעים אם בהמשך השנה יידרשו לסבב נוסף, באיזה היקף ובאיזה מועד, ולכן מתקשים לתכנן הן את חיי היחידה והן את חייהם האזרחיים.
נכון לעכשיו, בחטיבה עדיין מתנהלים מאמצים לשנות את ההחלטה. המח"ט, אל"ם ז', שנכנס לתפקידו לפני כשבועיים, מעורב במגעים מול הדרגים הבכירים בצה"ל בניסיון להביא לאישור מכסת ימי מילואים שתאפשר לחטיבה לשמור על כוח האדם הרחב שלה. במסגרת המאבק נעשו פניות גם לסגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, שבמסגרת תפקידו אחראי בין היתר על תחומי התקציב.
הוויכוח אינו רק על מספר ימי המילואים שניתן לממן. במרכזו עומדת מחלוקת על תפיסת יחידת המילואים: האם מדובר במאגר של חיילים שניתן להפעיל בהתאם למכסה המשתנה ממשימה למשימה, או ביחידה אורגנית שיש משמעות מבצעית גם לשמירה על שלמותה, לכידותה והיכולת להפעיל אותה כמסגרת אחת.