בעקבות המשבר סביב פקודת השירות המשותף: צה"ל יגדיל את מספר הפראמדיקים הגברים

לפחות פראמדיק גבר אחד יוצב בכל גדוד חי"ר והנדסה, בכל זרוע ימונה קצין בדרגת אל"ם למעקב אחר יישום הפקודה ותוקם כתובת מרכזית למפקדים ולחיילים. בצה"ל בוחנים החזרת גברים דתיים לתותחנים, איסוף והגנה אווירית

אמבולנס צבאי סמוך לגבול הצפון, ארכיון | אייל מרגולין-ג׳יני

אמבולנס צבאי סמוך לגבול הצפון, ארכיון | צילום: אייל מרגולין-ג׳יני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בעקבות האירועים האחרונים שעלו סביב יישום פקודת השירות המשותף בצה"ל, ועוד לפני כן, באגף כוח אדם בוצעה בחודשים האחרונים עבודת מטה לבחינת אופן יישום הפקודה, חלוקת האחריות והפיקוח עליה ביחידות. השבוע הוצג לרמטכ"ל אייל זמיר סטטוס העבודה, שנעשית בחודשים האחרונים בהובלת סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי וראש אכ"א דדו בר כליפא, ובמסגרתה הוחלט על שורת צעדים שנועדו לתת למפקדים כלים ברורים יותר להתמודדות עם סוגיות השירות המשותף, הן בשגרה והן בתנאי לחימה.

במוקד המהלכים המיידיים נמצאת הגדלת מספר הפראמדיקים הגברים בצה"ל. המטרה היא להציב לפחות פראמדיק גבר אחד בכל גדוד חי"ר והנדסה, כבר במסגרת הפיזור הקרוב מהקורס. באכ"א מסבירים כי המהלך נדרש בין היתר בעקבות שינוי בתפיסת ההפעלה הרפואית במלחמה: בעוד שבעבר לא בכל מסגרת פלוגתית הייתה חוליה רפואית אורגנית, כיום הפראמדיקים מוצמדים פעמים רבות לכוחות במהלך פעילות מבצעית, ולעיתים נדרשים להישאר עם הכוח לאורך זמן ובתנאי לחימה, וכך נוצר מחסור בפראמדיקים גברים ובסיטואציות שלא עומדות בפקודת השירות המשותף. 

לצורך כך הורחבו במהלך המלחמה קורסי הפראמדיקים, וכעת יוקצו יותר תקנים לגברים, ובהם גם חידוש - לוחמים שייצאו להכשרה ויחתמו קבע ביחידותיהם. בצה"ל בוחנים בנוסף אפשרות להפעיל בעתיד הכשרות ייעודיות מגדריות לפראמדיקים דתיים וחרדים. המהלך נועד גם לתת למפקדים אפשרויות פעולה במקרים שבהם נוצרת התנגשות בין צורכי המשימה לבין דרישות השירות המשותף.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

באכ"א מדגישים כי אין כוונה לשנות את הפקודה או לצמצם את שילוב הנשים בצה"ל, אלא לוודא שהפקודה נאכפת כפי שנקבעה מלכתחילה, תוך התאמת המערכת למציאות המבצעית שנוצרה בשלוש שנות המלחמה. לשם כך מתגבשת הוראת אכ"א משלימה לפקודת השירות המשותף, שתיחתם בידי ראש אכ"א, אלוף דדו בר כליפא. ההוראה אמורה לפרט יותר את אופן יישום הפקודה ולהגדיר את אחריות המפקדים במצבים שונים.

כחלק מכך, נבחנת גם התייחסות מפורטת יותר למצבי חירום: הפקודה הקיימת כוללת התייחסות רק ללינה בתנאי חירום, אך אינה מפרטת במידה מספקת מצבים כמו שהייה ממושכת מעבר לגבול, עבודה בחפ"קים של מג"דים ומח"טים או שהייה ממושכת ברק"ם. בצה"ל מתכוונים לקבוע גם מנגנון מסודר למצבים שבהם נדרשת חריגה מהפקודה: המפקד יידרש לקבל החלטה, לדווח עליה ולפעול לתיקון המצב בתוך פרק זמן שיוגדר. המטרה היא להפוך את הטיפול באירועים כאלה מתלות באלתור מקומי לתהליך פיקודי סדור.

צעד נוסף הוא הקמת מוקד מרכזי שייתן מענה למפקדים ולחיילים בסוגיות הנוגעות לשירות המשותף. המוקד אמור לרכז גורמי אכ"א, הרבנות הצבאית, יוהל"ם, אט"ל ואמ"ץ, ולסייע בפתרון בעיות הנוגעות לא רק להיבטים הלכתיים, אלא גם לתשתיות, תנאי שירות ותכנון פעילות. בצה"ל רואים בכך לקח מהאירועים האחרונים, שבהם חיילים ומפקדים נדרשו להתמודד עם סוגיות מורכבות ללא כתובת ברורה שתוכל לחבר בין כלל הגורמים הרלוונטיים. 

הרבצ"ר אייל קרים | אורן כהן

הרבצ"ר אייל קרים | צילום: אורן כהן

במקביל, בכל זרוע בצה"ל צפוי להתמנות קצין בדרגת אלוף-משנה שבנוסף לתפקידו ביחידה, יהיה אחראי על המעקב, הבקרה והיישום של הפקודה. ברמת היחידות, האחריות ליישום צפויה להיות מוטלת במקרים רבים על מפקד היחידה עצמו. הכוונה היא שגם כבר בשלב תכנון הפעילות המבצעית ייבחנו מראש סוגיות של השירות המשותף, כפי שמתוכננים כל ההיבטים הלוגיסטיים - ולא רק לאחר שנוצר חיכוך בשטח.

סגן הרמטכ"ל אף הנחה את אט"ל למפות את כלל התשתיות הקדמיות שבהן משרתים גברים ונשים, ולבחון היכן צריך וניתן לבצע הפרדה פיזית בהתאם לפקודות. עיקר העבודה אמור להסתיים עד סוף אוקטובר, מתוך כוונה ליישם את השינויים במהירות. 

יותר לוחמות, יותר דתיים

מאחורי עבודת המטה עומדות שתי מגמות מרכזיות שהתחזקו בשנים האחרונות. הראשונה היא הגידול המשמעותי בהיקף שירות הנשים בתפקידי לחימה. בתוך כ-12 שנים גדל מספר הנשים המתגייסות למסלולי לחימה מכ-500 בשנה ליותר מ-5,000. בארבע השנים שקדמו למלחמה התייצב המספר סביב 3,500 מתגייסות בשנה, ולאחר פרוץ המלחמה הוא עלה לכ-4,300 ולאחר מכן לכ-5,100 בשנה. כיום, לפי הנתונים שהוצגו במסגרת עבודת המטה, נשים מהוות כ-20 אחוזים מכלל הלוחמים בצה"ל.

הגידול הזה הוביל גם לפתיחת מסגרות חדשות, ובהן מסגרות בעורף, באיסוף ובהגנה האווירית, ובמקביל גוברת השאיפה של לוחמות להשתלב גם ביעדים מתמרנים. כך, המיון למסלול חי"ר ניוד צפוי להתחיל בנובמבר והגיוס הראשון מתוכנן למרץ, והפיילוט לשירות לוחמות שריון תתחיל בדצמבר. 

המציאות המבצעית של המלחמה, הכוללת שהייה ממושכת בשטח, הפעלת כוחות מעורבים ומפגש בין מסגרות שונות במהלך הלחימה, הגדילה את מספר נקודות המפגש בין השירות של נשים לבין השירות של גברים דתיים.

לוחמות בצה"ל | הדס פרוש, פלאש 90

לוחמות בצה"ל | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

המגמה השנייה היא הגידול הדמוגרפי של הציבור הציוני-דתי והעלייה במספר המתגייסים המגיעים ממסלולי מכינות קדם צבאיות, ישיבות גבוהות והסדר. מסלולים אלה מייצרים קבוצות גדולות יותר של חיילים המבקשים לשמור על אורח חייהם ההלכתי גם במהלך השירות. 

שתי המגמות משרתות את צורכי צה"ל, אך לעיתים אינן נפגשות: חלק גדול מהנשים משרתות כיום במסגרות מעורבות, בעוד שחלק ניכר מהגברים הדתיים מרוכזים ביחידות המתמרנות. נקודות החיכוך נוצרות בעיקר בתפקידים שבהם המסגרות נפגשות, ובהם רפואה, הפעלת כוח, איסוף ומפקדות. בצה"ל אומרים כי השחיקה שנוצרה במהלך המלחמה תרמה גם היא להחרפת הבעיה. שירות מילואים בהיקפים חריגים, שחיקה של מסגרות ופקודות ושליטה פחות הדוקה לאורך תקופה ממושכת יצרו פערים ביישום הפקודה. כעת מבקשים בצבא לעבור משלב שבו צורכי הלחימה חייבו פתרונות נקודתיים לשלב של הסדרה וייצוב. 

העבודה אינה מסתיימת בטווח המיידי. בצה"ל מבקשים לבחון כבר בשלב בניין הכוח כיצד ניתן לפתוח יעדים חדשים לנשים ולגברים דתיים בלי ליצור מראש התנגשות עם פקודת השירות המשותף. כך, למשל, נבחנת האפשרות להחזיר חיילים דתיים ליעדים שבהם נוכחותם הצטמצמה בשנים האחרונות, ובהם תותחנים, איסוף קרבי, פיקוד העורף וההגנה האווירית, תוך יצירת התנאים שיאפשרו את שירותם בהתאם לפקודה.

המשמעות היא שבמקום לבחון רק אם חייל יוכל לשרת ביחידה מסוימת, באכ"א מבקשים לבחון את כל מסלול השירות מראש: ההכשרה, השיבוץ, קורסי הפיקוד, קורס הקצינים ובהמשך גם שירות המילואים והתעסוקה המבצעית. במקומות שבהם מספר המשרתים קטן מכדי להקים מסגרת נפרדת, יידרשו פתרונות אחרים שיאפשרו לשמור על צורכי היחידה ועל כללי השירות המשותף.

באכ"א מדגישים כי המטרה אינה לייצר מגבלה חדשה על שילוב נשים או לקבוע מכסות מצמצמות, אלא להרחיב את יכולת המערכת לאפשר שירות לקבוצות שונות. מבחינת הצבא, כל שינוי בשיבוץ או בתכנון כוח האדם צריך להיבחן גם מול ההשלכות על שאר המשרתים: צמצום אפשרות של קבוצה אחת עלול להגדיל את העומס על קבוצות אחרות, ובפרט על מערך המילואים.

בהתאם לכך, עבודת המטה מנסה לטפל בפקודת השירות המשותף לא רק כסוגיה הנוגעת לציבור הדתי, אלא כמנגנון שמטרתו לאפשר לגברים ולנשים לשרת יחד באופן שמכבד את צורכי השירות ואת אורחות החיים של המשרתים. בצה"ל מבהירים כי גם לאחר השינויים לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין התנגשויות, במיוחד בתנאי לחימה, אך השאיפה היא שהן יטופלו באמצעות סדרי עדיפויות, אחריות פיקודית ופתרונות שנבנו מראש, ולא באמצעות אלתור בזמן אמת.

ו' בתשרי ה׳תשפ"ז17.09.2026 | 18:02

עודכן ב