א. הרב דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקה, הוא תלמיד חכם בעל שיעור קומה גדול מאוד עוד מימי לימודו אצל החזון איש זי"ע. ייאמר היום לזכותו שהוא בלם (בהצלחה חלקית) את הפגנות חסימת הכבישים של החרדים. אומנם כבוד הרב חזר בו בחצי פה, אך דבריו, או לפחות חלקם, מוקלטים והועברו בלשונם לידיעת הציבור, כך שעדיין יש בהם חילול השם גדול, שאין חולקים בו כבוד לרב, והאמת תורה דרכו.
עוד כתבות בנושא
אין כל הסבר מניח את הדעת לאמירה שחיילי צה"ל לוחמים בעיקר על כבוד המדינה. כבוד המדינה חשוב ביותר, ואין ספק שיש בו גם פיקוח נפש, כי הוא גורם ההרתעה החשוב ביותר כלפי אויבינו. אולם לוחמינו לא סיכנו את נפשם ולא מסרו את נפשם או את שלמות גופם בגלל הכבוד, אלא כדי להילחם באויב שניסה ומנסה להשמידנו בכל עת ובכל שעה. הם לחמו על חילוץ בני הערובה, שהוחזקו בתנאים מחפירים, וכדי להביא את הגוויות לקבר ישראל.
המלחמה על נפשנו מפני האויב המר והאכזר קיימת בעזה, בלבנון וגם בטול־כרם, בג'נין ובכל יהודה ושומרון מול מבקשי נפשנו שם. הטענה שניסו לומר לזכותו של הרב שהמלחמה ביהודה ושומרון היא בגלל היישובים היהודיים והם נמצאים שם בגלל הכבוד היא טענה שאין לה כל יסוד. אם ניסוג חלילה משם, (וכדרישת הערבים גם משכונות ירושלים שנבנו אחרי ששת הימים, שרובן חרדיות), אלעד, בני־ברק וירושלים יהיו יישובי העוטף החדשים.
הכי מעניין
ה"זכות" כביכול היחידה שאני יכול לנסות ללמד על דברי הרב היא שהם נאמרו מחמת "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובלשון הגמרא (תמורה י"ד): "מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל". כדי שלא תשתכח תורה מישראל, אם יגויסו כל לומדי התורה לפי החשש שהרב מביע, מוכן הרב לעקור מצוות בתורה, כ"לא תעמוד על דם רעך" וכמלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד צר, ואת דרישת הגמרא (תענית י"א) מכל יחיד להיכנס בצרת הציבור. עכשיו התיר כבוד הרב איסורים נוספים, של הוצאת שם רע ודיבה על הלוחמים, וממילא גם על בני משפחותיהם, ועמם בני המשפחות השכולות ובני משפחות הפצועים. עברתי על כל ספרו הטהור של החפץ חיים, ולא מצאתי בו היתר להוצאת שם רע מסוג זה. שוב, ניתן לכאורה להתיר זאת מצד "הפרו תורתך" ועקירת דברים מן התורה כדי שלא תשתכח תורה מישראל.
אך יש לשים לב: כבוד הרב לנדו עקר בתוספת דבריו האחרונים מצוות לא מעטות וכולן מצוות שבין אדם לחברו. על חשיבותן של המצוות האלו קראנו בהפטרת חזון בשבת שעברה. לעקור מצוות רבות וחשובות כל כך בין אדם לחברו, וללמוד זאת מן הגמרא הנזכרת בעקירת מצווה אחת (ועוד שתי מצוות במקומות אחרים בדורות שונים ובנסיבות שונות), זה לעוות את התורה במידה שמעולם לא נעשתה, ודומה שאין לה מקום גם בחיים שלנו. כבוד הרב לוקח על עצמו אחריות עצומה, וספק אם מישהו נטל על עצמו אחריות כזו אי פעם בעקירת דברי תורה רבים ומפורשים, כולל אליהו בהר הכרמל. כל דבריו בנויים על הנחה נוספת, שיש לי ספק בנכונותה, שגיוס תלמידי החכמים יביא חלילה להשכחת התורה, ולא היא.
* * *
ב. בימים אלו אנו נדרשים לתיקון גדול של אהבת חינם, ועם כל הכעס על מחדליהם, על מעשיהם ועל דעותיהם של החרדים, אנו נתייחס אליהם כאל אחים, ולא נשנא אותם. תפקידנו אינו לעשות את חשבון נפשם. שהם יעשו זאת. אנו חייבים מכוח האמור לעשות את חשבון הנפש שלנו. מחמת יראת תלמידי חכמים כמעט לא נשמעה אצלנו ביקורת חד־משמעית על הדברים, שגרמו צער גדול ללוחמים, לפצועים שהקריבו את גופם ולחללים שמסרו את נפשם עם בני משפחותיהם. נאמר "את ה' א־לוהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים", אך אסור למורא תלמיד חכם שיהיה גבוה יותר מיראת שמיים. שם ה' שנתחלל כאן בפרהסיה חייב תגובה.
ראש הממשלה אכן הגיב על כך, ובאומץ רב. הייתה לי תקווה גדולה שגם שר האוצר היקר שלנו, בצלאל סמוטריץ', יגיב בשם בוחריו הרבים שמסרו את נפשם, את גופם, את משפחתם ואת זמנם עבור המלחמה הזאת. כבוד השר שיבח את הלוחמים אך לא הגיב תגובה של ממש על השם הרע שהוציא עליהם הרב לנדו. הוא מלמל חרש את הפסוק "מי האיש החפץ חיים" ותו לא.
אינני בטוח שזהו מחדל של מחאה חריפה בלבד. אולי המחדל הזה נובע מן השותפות, החלקית לכל הפחות, שהייתה לשר האוצר עם חוק יסוד לימוד תורה, שגם אחרי שקוצצו כנפיו עוד נותר ריחו הרע למרחוק בגלל המשך מתן התקציבים לחרדים. דומה שאנו מוכנים לוותר על כל ערך בעד שותפות עם ש"ס, שראשיה שתקו בעת שנאמרו מילים קשות לאין נשוא כלפי הרמטכ"ל (סמוטריץ' מחה) ועם אגודת ישראל המחפה עכשיו על דברי הרב לנדו.
סמוטריץ' הוא שר אוצר נהדר, אחראי מרכזי לנס הגדול ביותר של המלחמה, הנס הכלכלי. רבים ממעשיו ראויים לכל שבח ואני אוהב אותו מאוד. דווקא בגלל זה לא אשא פנים ואזכיר לו שהנציגים האותנטיים ביותר של הלוחמים במפלגתו, סא"ל במיל' אופיר סופר וסא"ל במיל' משה סלומון, פרשו ולא יכלו להמשיך עם התמיכה הזאת בחרדים המתכחשים לחובתם. אם כבוד שר האוצר ימשיך בדרך הזו, שאיננה אומרת דבר ברור על הדרישות מן החרדים, הוא עלול למצוא את עצמו ביום פקודה ללא לוחמינו היקרים ובני משפחותיהם.