לפני כשבועיים אירעו שתי רעידות אדמה חזקות מאוד, בעוצמות 7.2 ו-7.5, באזור החוף לה גוואירה שליד בירת ונצואלה, קראקס. האזור ספג הרס נרחב: חופים מרכזיים ואזורי תיירות באזור (כמו פלאיה גראנדה) נפגעו קשות, תשתיות קרסו, אלפי מבנים נהרסו ושדה התעופה הבינלאומי של המדינה הושבת. נכון לאתמול, מספר ההרוגים שנמצאו עומד על כ-3,000, והוא צפוי לעלות. ישנו גם מספר גדול מאוד של נעדרים, שגם היום קשה להעריך את היקפם.
עוד כתבות בנושא
בשיחה עם כתבים צבאיים, סיפר תא"ל אלעד אדרי, רמ"ט פיקוד העורף וראש המשלחת של צה"ל לוונצואלה, על העשייה שלהם במדינה שעימה אין לישראל יחסים דיפלומטיים: "פעלנו בהתאם להנחיית הדרג המדיני. כבר בחמישי, בבוקר שלאחר הרעידה, הצענו את עזרתנו", הוא אומר ומציין כי בהמשך קיבלו את המשימה, שהפעם הייתה שונה ממשלחות עבר: "התבקשנו להגיע למשימת שיקום, ולא למשימת חילוץ. במשלחות קודמות, כמו בטורקיה בפברואר 2023, פעלנו להצלת חיים ולחילוץ מבין ההריסות. כאן הייעוד שונה: לבקשת ממשלת ונצואלה, מדובר במשלחת מומחים לשיקום".
בעקבות זאת, המשלחת שיצאה מישראל הייתה קטנה יחסית, כ-30 מומחים בלבד. לשם השוואה, בטורקיה היו מעל 400 אנשי צוות, כולל בית חולים שדה שהוקם שם. "כאן מדובר בגרעין מקצועי, בעיקר מהנדסים בקבע ובמילואים המתמחים בהערכת מבנים. זה תחום שמאפשר להעריך האם מבנה ניתן לשיקום ולשימוש, או שיש להרוס אותו – דבר קריטי לשלב השיקום".
הכי מעניין
לוונצואלה הגיעה המשלחת יחד עם יועד מגן, שגריר ישראל המיועד למקסיקו, בעל ניסיון רב בדרום אמריקה (לשעבר שגריר בפנמה ובקולומביה), שגדל בוונצואלה ומשמש כמחזיק תיק המדינה במשרד החוץ. "הוא מהווה נכס משמעותי לחיבור עם הגורמים המקומיים, מאחר שאין יחסים רשמיים בין המדינות מאז 2009", מסביר אדרי. "ההגעה ארכה זמן, גם בשל המרחק וגם בשל היעדר יחסים דיפלומטיים מלאים. הגענו ביום רביעי האחרון, ובאותו יום כבר התחלנו לעבוד. קיימנו פגישות עם בכירי ממשל רבים, ובסופו של דבר הוחלט שהגוף המרכזי שנעבוד מולו הוא משרד התשתיות".

תא"ל אלעד אדרי, רמ"ט פיקוד העורף וראש המשלחת של צה"ל לוונצואלה | צילום: דובר צה"ל
"כמו בהרבה משלחות, אתה יוצא עם משימה אחת, מגיע ומבין שהמציאות מורכבת יותר", הוא מוסיף. "במקור נשלחנו למיין מבנים, לקבוע מה להרוס, מה לשקם ומה כשיר למגורים, כי זה משפיע ישירות על חוסן האוכלוסייה. אך לאחר סיורים רבים ושיחות עם גורמים מקומיים, הבנו שנוכל להציע יותר. הצענו, בזהירות המתבקשת, לסייע בגיבוש תוכנית כוללת לשיקום האזור כולו. התוכנית כוללת רכיבים נוספים: הריסת מבנים, פינוי פסולת, לוגיסטיקה, סדרי עדיפויות ועוד. הגורמים המקומיים קיבלו זאת בהתלהבות".
משם נכנסה המשלחת הישראלית למאמץ אינטנסיבי, "מרתון" של כשלושה ימים יחד עם צוותים שעבדו במקביל בישראל: מומחי הנדסה, אנשי אג"ם אזרחי, מומחי ציוד מכני-הנדסי (צמ"ה) ועוד. "בפחות מארבעה ימים גיבשנו תוכנית ראשונית, תהליך שהיה עשוי לקחת שבועות ואף חודשים. אתמול בערב הצגתי את התוכנית לשר התשתיות, והתגובה הייתה חיובית מאוד. במהלך הלילה הם עברו עליה, והיום נציג אותה לראשי הממשל ונקבל משוב, ואז נתחיל ביישום. כבר הבוקר צוותי המהנדסים מתחילים למפות אזורים שנקבעו לפי סדרי עדיפויות. ההערכה הראשונית מדברת על כ-1,300 מבנים שדורשים מיון, מבנייני מגורים ועד בתי ספר. ברור שלא ניתן לטפל בכולם מיד ולכן עובדים לפי אזורים. בהמשך אנו מסייעים להם להעריך את המשאבים הנדרשים: ציוד הנדסי, כוח אדם, הסברה לציבור, היבטים ביטוחיים ומוניציפליים וסדר ציבורי".
לדברי אדרי, הם התמקדו בשני שלבים מרכזיים: מיון מבנים, והריסה ופינוי פסולת. "לדוגמה: הריסת בניין של חמש קומות מייצרת עשרות משאיות של פסולת ודורשת מספר כלים כבדים. עולה גם השאלה מה עושים עם הפסולת: הטמנה, גריסה או מחזור. הכיוון המקומי הוא מחזור, כדי להשתמש בחומרים מחדש בשלב הבנייה העתידי. הערך המרכזי שאנחנו מביאים הוא ניסיון מצטבר ממשלחות מאז 1985, וניסיון מניהול משברים לאומיים כמו המלחמה אצלנו. עבורי יש כאן גם ערך מוסרי: חיזוק הרוח. יש פה מראות קשים מאוד: הרס נרחב, חסרי בית רבים במחסות זמניים, אבל עצם הגעתה של משלחת בינלאומית נותנת להם תקווה".
למרות היעדר היחסים הדיפלומטיים בין הצדדים, חברי המשלחת פועלים בגלוי. "אנחנו פועלים במדי צה"ל ועם סמלי המדינה", מעיד ראש המשלחת, "ומתקבלים כאן בחום רב, הן מצד האזרחים והן מצד גורמי הממשל. היינו בהלם חיובי מהיחס שלהם. איך שנחתנו בשדה התעופה בולנסיה, המרוחק כשעתיים וחצי מקראקס, עשו לנו קבלת פנים – מנהיגי הקהילה היהודית, שגריר ונצואלה בארצות הברית, המושל המקומי ובכירים נוספים. כשהסתובבנו בבירה לחצו לנו ידיים ואמרו לנו שלום ותודה. אפס עוינות".
עוד כתבות בנושא
בנוסף, ישנה בוונצואלה קהילה יהודית של כ-5,000 בני אדם. "קיימנו איתם מפגש בשבת, תפילה וארוחה משותפת. עבורם, נוכחות ישראלית רשמית אחרי כ-17 שנות נתק היא משמעותית מאוד", אומר אדרי ומסכם: "זו משימה לאומית. בשונה ממשלחות טקטיות של חילוץ, כאן מדובר במהלכים מערכתיים – סיוע למדינה להסתכל שנתיים קדימה ולבנות תוכנית שיקום לאזור שנפגע קשות. אנחנו גאים לייצג את מדינת ישראל במשימה הזו".



