אלכס ואלכסיי הם בני אותו גיל. שניהם חוו מלחמה. שניהם מפעילי רחפנים. אך הסיפור שלהם חושף את אחד ההבדלים החשובים ביותר בין ישראל לבין מדינות שמבינות כיצד נראית המלחמה המודרנית.
עוד כתבות בנושא
אלכס גדל בקייב, עלה לישראל, התגייס לצנחנים ושירת כלוחם. במהלך פעילות בדרום לבנון התבקש להעלות רחפן כדי לזהות מטרה לפני כניסת הכוח למבנה. הרחפן ביצע את משימתו, אך במשימה נוספת אבד. כאשר מפקדיו ביקשו רחפן חלופי, נאמר להם שאין כרגע במלאי. הם ייאלצו להמתין למשלוח הבא.
אלכסיי, שגדל בחרקוב והתגייס לצבא האוקראיני, חווה מציאות שונה לחלוטין. הוא יצא למשימה עם מספר רחפני FPV זולים שנועדו מלכתחילה להיות חד־פעמיים. שניים מהם הושמדו במהלך התקיפה. כשחזר לבסיס, מפקדו פשוט הורה לו לקחת עוד מהמחסן. ואם ייגמרו – יזמינו נוספים.
הכי מעניין
ההבדל אינו טכנולוגי. ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום הביטחוני. כיפת ברזל, חץ ומטוסי ה־F-35 הישראליים הם עדות ליכולת יוצאת דופן של חדשנות הנדסית ומבצעית.
הבעיה היא אחרת: לא יכולת, אלא קיבולת.
עוד כתבות בנושא
אוקראינה מייצרת כיום אלפי רחפנים ביום ומיליונים בשנה. ישראל, לעומת זאת, עדיין מתקשה לייצר מערכות זולות בכמויות גדולות. ניצחון במרוץ הטכנולוגי תוך הפסד במרוץ הייצור הוא עדיין הפסד. דיוק ללא היקף הוא בוטיק, לא צבא.
שורש הבעיה נעוץ במבנה התעשייה הביטחונית. רוב המכירות הביטחוניות בישראל זורמות דרך מספר מצומצם של חברות גדולות, וחלק משמעותי ממערכת הרכש מבוסס על מודלים שבהם ליצרן אין תמריץ אמיתי להוזיל עלויות או להאיץ ייצור. סטארטאפים חדשניים, שיכולים לעיתים להציע פתרונות טובים וזולים יותר, מתקשים לפרוץ למערכת.
האתגר הזה מגיע דווקא ברגע של הזדמנות היסטורית. העולם נכנס למרוץ התחמשות שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה. מדינות אירופה מגדילות דרמטית את תקציבי הביטחון שלהן ומחפשות טכנולוגיות מוכחות. לישראל יש שלושה נכסים נדירים: הון אנושי יוצא דופן, טכנולוגיה שנבחנה בתנאי אמת, וניסיון מבצעי שאין כמעט לאף מדינה אחרת.
אך יתרונות אלו אינם מובטחים לנצח. חברות ביטחוניות חדשות צומחות במהירות, מדינות אחרות משקיעות סכומי עתק בייצור ובהתרחבות, והפער עלול להיסגר.
אם ישראל רוצה להפוך למעצמת ביטחון של המאה ה־21, עליה לשנות כיוון. הדבר מחייב רפורמה במערכת הרכש, פתיחת השוק לשחקנים חדשים, שילוב מהיר יותר של סטארטאפים בתהליכי הצטיידות, ותוכנית לאומית שתראה בייצוא הביטחוני נכס אסטרטגי ולא רק תוצר לוואי של מערכת הביטחון.
עוד כתבות בנושא
העולם משתנה במהירות. השאלה אינה האם ישראל יודעת לפתח טכנולוגיה מתקדמת. היא כבר הוכיחה זאת שוב ושוב. השאלה היא האם היא תדע לייצר אותה בהיקף שהמציאות החדשה דורשת.