מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חלקי בלבד, בשל שיקולי ביטחון המדינה, על נושא כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בתקופת המלחמה. הביקורת נערכה בין אוגוסט 2024 למרץ 2025, עם בדיקות השלמה עד פברואר האחרון. הדוח חושף כשל מערכתי עמוק: מדינת ישראל נכנסה למלחמה כשהיא כבר שרויה במשבר כליאה לאומי חמור, והמלחמה העצימה אותו לכדי משבר חריף שפגע ביכולת הכליאה, בביטחון סגל שב"ס, בפעילות סיכול הטרור של שב"כ ובמיצוי הדין עם מחבלי 7 באוקטובר.
גידול דרמטי במספר האסירים והיעדר תכנון מוקדם לפני פרוץ המלחמה עומדים במרכז הביקורת. ב-6 באוקטובר, ערב המלחמה, היו במתקני שב"ס כ-16,200 כלואים, חריגה של כ-1,700 כלואים (12 אחוזים) מתֶּקֶן הכליאה שעמד אז על 14,500. מתוכם כ-5,200 אסירים ביטחוניים. בעקבות המלחמה זינק מספר האסירים הביטחוניים לכ-10,000 בינואר 2025, מה שמהווה גידול של כ-4,800 (92%). מספר האסירים הפליליים עלה אף הוא מכ-11,000 לכ-13,400 (גידול של 22%). בסך הכול הגיע מספר הכלואים לכ-23,400 – חריגה של כ-8,900 כלואים (61%).
מחבלי חמאס בכלא בדרום הארץ | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בדוח צוין כי "כבר ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כי מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כליאה לאומי", אך דבר לא נעשה. הדוח קובע כי המשרד לביטחון לאומי ושב"ס לא הכינו תרחיש ייחוס מראש, וצה"ל לא כלל אומדן מעצרים בתוכניות המבצעיות. שב"ס עצמו הודה בטיוטת הדוח: "היעדר תרחיש ייחוס... ואומדן כמויות עצורים מקשה על היערכות שב"ס לקליטת עצורים ביטחוניים בעת מלחמה".
הכי מעניין
כמו כן, צה"ל התבסס על שב"ס לקליטה ארוכת טווח של עצורים, אך לא הכין אומדן מעצרים ולא שמר כשירות לכליאה לטווח ארוך. בפברואר 2025 היו עדיין 2,366 אסירים ביטחוניים במתקני צה"ל. ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ שלח במרץ 2024 מכתב בו הודה כי "צה"ל אינו עוסק בקליטת עצורים ביטחוניים מזה כשני עשורים ואינו בעל כשירות מקצועית להחזיק בעצורים ביטחוניים לטווח ארוך". צה"ל ושב"ס לא ביצעו עבודת מטה משותפת כנדרש בנוהל משנת 2006, שלא עודכן 20 שנה. רק באוקטובר 2024, שנה אחרי פרוץ המלחמה, גיבש אמ"ץ אומדן מקומות כליאה לתרחיש רב-זירתי. המבקר ממליץ כי צה"ל יתאם עם שב"ס את מספר מקומות הכליאה ארוכי הטווח בתרחיש רב-זירתי, ויבטיח כשירות או שיביא את הנושא לבחינת שר הביטחון.
לוחמי שב"ס שומרים על מחבלי נוח'בה בכלא עופר, 2024 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הגידול החד באסירים הביטחוניים שנתפסו במהלך השבעה באוקטובר, התמרון ברצועת עזה וגם בלבנון וביהודה ושומרון, רבים מהם עם "דם על הידיים", בעלי הכשרה צבאית וידע בהכנת אמל"ח, גרם להתדרדרות חמורה ביחסי העוצמה בין הסוהרים לאסירים. סגל שב"ס דיווח על סיכונים פיזיים ומילוליים גבוהים יותר, תסכול מחוסר הערכה וגידול בבקשות לעזוב. שב"ס נאלץ להקים יחידות תגובה ראשונית בכל בתי הסוהר הביטחוניים, להרחיב סמכויות מפקדים ולשנות מדיניות כלפי האסירים כמו פירוק מוקדי כוח וביטול טובות הנאה. למרות הוספת 2,048 לוחמי כליאה והגדלת תקנים (מתקן כוח האדם עמד בסוף 2024 על 10,807 משרות ועלה ל-11,981 באוגוסט 2025), הסגל עדיין מדווח על קושי בגיוס ושימור. הדוח מציין כי "על שב"ס להגביר את יכולות הגיוס, הרחבת הסד"כ ושימור אנשי הסגל... כדי להבטיח את ביטחונם ולשמור על רמת המשילות הנדרשת".
"המחסור במקומות הכליאה במתקני שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע מעצרים וחקירות בהתאם לצרכיו המבצעיים: היא הביאה לצמצום מספר המעצרים המתוכנן וכן גרמה לאי-ביצועם של מעצרים מתוכננים", נכתב בדוח. המבקר קובע כי על שב"ס ושב"כ להסדיר היערכות משותפת לחקירות אפקטיביות גם בתרחישי גידול המוני באסירים ביטחוניים.
כוחות מג"ב מלווים שחרור אסירים בטחוניים בכלא עופר | צילום: AFP
בדוח מסופר אירוע דרמטי שמעיד על המצב, בו שוחררו 19 עזתיים, "לוחמים בלתי חוקיים", שנתפסו במהלך התמרון, כולל מנהל בית החולים שיפא, זאת במטרה לפנות את מתקן "שדה תימן" בעקבות עתירה לבג"ץ. שב"כ גיבש את הרשימה, בהם מנהל בית החולים העזתי, שהיה ידוע כתומך חמאס שתחת פיקודו הוסתרו חטופים והתבצעה פעילות צבאית של ארגון הטרור. ב-1 ביולי 2024, שחרר צה"ל, בהתאם להמלצת שב"כ, את העצורים העזתים. גורם מסוים בשב"כ הודה קודם לשחרורם כי הרשימה כוללת "אנשים מהם נשקף סיכון". בתגובת צה"ל לטיוטת הדוח, צוין כי "שוחררו לרצועת עזה מעורבים בפעילות טרור העומדים בקריטריונים של חוק הלב"חים" - שקובע את התנאים לכליאתם ולשחרורם של לב"חים, כך שנכלא מי שיש יסוד סביר להניח כי הוא לוחם בלתי חוקי ששחרורו יפגע בביטחון המדינה. "שחרור לב"חים הוא חריג, ומשרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי הלב"חים שנשקף מהם סיכון שוחררו בלא שראש הממשלה עודכן בכך ואישר את שחרורם".
לא נשקלה ההשפעה התודעתית על הציבור הישראלי ועל חמאס, ולא בוצעה בקרה מטה בשב"כ על ההחלטה של היחידה לשחרר אותם. המבקר ממליץ לקבוע קריטריונים מחייבים, כולל נזק תודעתי, כך שכל שחרור רגיש של לב"חים שיש יסוד סביר להניח כי שחרורם יפגע בביטחון המדינה – חובה להביא להכרעת ראש הממשלה, שר הביטחון ואף הקבינט. לאחר מכן לשקול פרסום לציבור.
כלא עופר. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נוסף על כך, לפי הדוח, נכון להיום לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד מחבלי 7 באוקטובר, זאת למרות חקירות של אלפי חשודים, גביית כ-1,900 הודעות מניצולים, יותר מ-1,020 הודעות מאנשי כוחות הביטחון, כ-420 הודעות מאנשי כוחות הצלה ותפיסת 70 טרה-בייט מדיה דיגיטלית.
יריב לוין, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, בתגובתו על טיוטת דוח הביקורת לפני הפסקת האש ציין כי "הסיבה שמשפטיהם של המחבלים שהיו שותפים ישירים לטבח ה-7 באוקטובר טרם החלו, איננה קשורה כלל בהכנות הנדרשות לצורך כך. הסיבה נעוצה בהנחיה מפורשת, ולטעמי מוצדקת מאין כמוה, שניתנה על ידי ראש הממשלה, ואשר ניתנה גם ליועצת המשפטית לממשלה, שאין לקבל בשלב זה החלטות בדבר העמדתם לדין של המחבלים, ואין לצאת בהצהרות בעניין זה", וכי "כל האצה של תהליכי החקיקה... וכל פעולה שתקדם את העמדתם לדין של המחבלים... עלולה להקרין באופן ישיר על שלום החטופים". כאמור, הדברים נאמרו כשעוד היו חטופים בעזה, אך כיום, אחרי העסקאות ומציאת כל גופות החטופים, המבקר קובע כי אין לכך עוד הצדקה. המבקר ממליץ כי ראש הממשלה, שר המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי יקדמו ללא שיהוי את העמדתם לדין בבית משפט צבאי מיוחד.
עוד כתבות בנושא
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן אמר עם פרסום הדו"ח כי "בבוקר שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, נפתחה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. במהלך מתקפת הטרור ביצעו המחבלים המרצחים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי זוועה. בעקבות המתקפה נפתחה מלחמת חרבות ברזל. במהלכה נתפסו ונכלאו אלפי מחבלים מרצועת עזה וכן מאזור יהודה ושומרון. בעקבות כך, זינק מספרם של האסירים הביטחוניים במתקני שב"ס מכ-5,200 לפני המלחמה לכ-10,000 בינואר 2025, גידול של כ-92%. יש להעיר על כך שצה"ל ושב"ס לא נערכו מבעוד מועד כנדרש לתרחיש מלחמה ולכליאת לוחמי אויב לטווח ארוך. היעדר אומדן צה"לי למספר מחבלים עצורים ואי-הכשרת תשתיות מצד שב"ס הובילו לכך שבמהלך מלחמת חרבות ברזל, ובשעה שחטופים ישראליים הוחזקו ברצועת עזה, שוחררו מנהל בית החולים שיפא ועוד 18 כלואים נוספים. יש לראות בחומרה את העובדה שהשחרור של כלואים שנשקף מהם סיכון לביטחון המדינה לא הובא בזמן אמת לידיעתו של ראש הממשלה. מעצרם של אלפי מחבלים ללא היערכות מקדימה החריף את הפער בכל הנוגע להעדר מקומות כליאה ופגעה ביכולת שב"כ לבצע מעצרים וחקירות, לצד הגברת העומס והסיכון על סגל שב"ס. עוד יש להעיר על כך שעד תום הביקורת לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שהשתתף במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. מיצוי הדין עם מחבלי חמאס שביצעו פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל הוא בעל חשיבות מכרעת, מהבחינה המשפטית, המוסרית והציבורית. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדוח כי "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. בניגוד לנטען בדו"ח, צה״ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת. למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב״ס, צה״ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה. מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב״ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים. בעניין שחרור הכלואים משדה תימן, השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב"כ".
עוד כתבות בנושא
כמו כן, בצה"ל מציינים כי הם משתפים פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה ומתייחסים בכובד ראש להמלצותיו. עם זאת, תקפו אותו וטענו כי הדו"ח לוקה בפגמים מהותיים בעיקר בשל החלטת צוות הביקורת להימנע מקיום הליכי ביקורת בצה״ל בכך שלא התקיימו פגישות ביקורת כלל, בניגוד לנהוג בביקורות אחרות. המבקר התעלם מהאמור בהתייחסות צה״ל לדו״ח שגובתה במסמכים, וכך נוצר מצב בו הדו״ח אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. באשר לשחרורו של מנהל ביה״ח שיפאא, ההחלטה על שחרורו התקבלה בהתאם להוראת החוק ועל בסיס חוות דעת ביטחונית של השב״כ, זאת לאחר דיונים שהתקיימו במל"ל על הצורך לשחרר כלואים, שבסיומם נקבע כי ראש המל״ל יהיה הגורם הבכיר אשר יעודכן בנושא ולא ראש הממשלה. המבקר ציין כי הוא רואה בחומרה את העובדה שלא התקבל אישור ראש הממשלה לשחרור, על אף שדבר זה מעולם לא נדרש או הוגדר. גם לאחר שצה"ל הפנה את תשומת לב המבקר לכך שמדובר בטעות, המסקנה נותרה בעינה".
עוד כתבות בנושא
