תושב קיבוץ משגב עם בגליל העליון מנענע בראשו כשהוא מתאר רחפן נפץ שהתפוצץ ליד גן הילדים בקיבוץ.
עוד כתבות בנושא
"רק בנס לא היה אף אחד בפנים", הוא אומר. "אבל זה לא מונע ממשפחות עם ילדים קטנים לעזוב או לתכנן לעזוב. כאן, צריך להסתכל לשמיים כל הזמן ולרוץ למקלטים. אם כטב"ם יופיע מעל תל אביב, כל הארץ תהיה על הרגליים. כאן בצפון, זו הנורמה".
הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אנו מגבירים את הפעילות בלבנון", התרחבות צה"ל מעבר לקו הביטחון של שמונה קילומטרים ליירוט טילים ורחפנים, השמדת מנהרות ותשתיות טרור, חיזוק אזור החיץ וביצוע חדירות עמוקות יותר ויותר עד לצור - אם כי לא לביירות - לא השתיקו את זעקותיה של מדינה שגבולה הצפוני נותר תחת הפצצה, פינוי ומצור.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, דיבר בצורה ברורה: על ישראל להיות מוכנה להגיע לביירות אם חיזבאללה לא יכבד את הפסקת האש מ-15 במאי, שהוארכה מאוחר יותר ב-45 יום ואושרה מחדש על ידי ארצות הברית כתנאי הכרחי להמשך המשא ומתן עם איראן.
התקווה שנשיא לבנון, ג'וזף עאון, ימלא את מטרתו המוצהרת לפרק את חיזבאללה מנשקו - אותה "מדינה בתוך מדינה" סרטנית שרוקנה את לבנון מריבונות, שגשוג וכל תקווה ריאליסטית לשלום - נראית רחוקה.
נשיא לבנון ג'וזף עאון | צילום: AFP
עאון אף ניסה לגרש את שגרירת איראן, מוג'טבה אמאני, לאחר התערבות איראנית חוזרת ונשנית בפוליטיקה הלבנונית. עם זאת, טהרן ממשיכה להזרים כסף ונשק לחיזבאללה, גם כאשר אנשיה שוקעים עמוק יותר בעוני ובמלחמה.
חיזבאללה נותר הנשק האסטרטגי של איראן - הכלי שבאמצעותו טהרן שומרת על ישראל תחת לחץ מתמיד בזמן שהמשא ומתן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נמשך. ישראל, למרות האינטרס הברור שלה להסיר את האיום לחלוטין, יכולה לעת עתה לשמור רק על עמדת הגנה אקטיבית מפני התקפות מלבנון.
עוד כתבות בנושא
בינתיים, תושבי צפון ישראל זועקים לעזרה. הם לא יכולים לישון, לא יכולים לעבוד ולהמשיך לקבור את מתיהם. מאז תחילת הפסקת האש ב-16 באפריל נהרגו 12 חיילי צה"ל.
הכטב"מים מגיעים עם זמזום חלש שלעתים קרובות כמעט בלתי אפשרי לעצור. הם פצעו עשרות במהלך הפסקת האש בלבד. מניעת התקפות כאלה תדרוש פגיעה ישירה במרכזי הפיקוד ובתשתיות הרגישות של חיזבאללה, או נקיטת צעדים חמורים מספיק כדי לאלץ את ממשלת לבנון לפרוס סוף סוף צבא משלה כדי לפרק את המיליציה השיעית מנשקה.
שתיקת תקשורת הכבשים
שתיקתה של רוב העיתונות הבינלאומית על מצב התושבים בצפון היא יוצאת דופן. כמעט 600,000 ישראלים סבלו מעקירה, מתקפות טילים וכטב"מים, הרס קהילתי ופחד בלתי פוסק, אך כותרות עולמיות עסוקות לא בקורבנות התוקפנות של חיזבאללה, אלא באפשרות שישראל עלולה להגיב בכוח רב מדי.
ישראל - הן מימין והן משמאל - אינה יכולה לקבל את העובדה שהצפון יהפוך שוב לשעיר לעזאזל, בעוד חיזבאללה מנצל את הפסקת האש ואת המגבלות הדיפלומטיות שהוטלו על ידי המשא ומתן של טראמפ עם איראן.
עוד כתבות בנושא
אבל נתניהו גם אינו יכול להרשות לעצמו קרע רציני עם טראמפ, במיוחד ברגע של אי ודאות עמוקה שבה ישראל מבקשת מעל לכל הסדר סופי שיבטיח שאיראן לעולם לא תשמור על היכולת לייצר נשק גרעיני. ובכל זאת, הצהרתו האחרונה של טראמפ, שבה חוזרת על כך שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני, מדגימה שהוא ונתניהו נותרו מתואמים בנושא החשוב מכולם.
זה הקונפליקט הכואב של נתניהו. נתניהו הוא זה שאימץ את דוקטרינת המניעה והפעולה המכרעת לאחר טבח 7 באוקטובר. הוא הממציא, המקדם והלוחם הפוליטי הנלחם ב"קונספציה" הרת האסון, הלך הרוח האסטרטגי שסנוור את ישראל לאיום שהתגבש לפני 7 באוקטובר.
הפצצת מבנה של חיזבאללה סמוך לצור שבדרום לבנון בימי מבצע "שאגת הארי" | צילום: AFP
אך כיום, אותו נתניהו חייב גם לשמר את הברית החיונית של ישראל עם ארה"ב, גם כאשר ברית זו מטילה מגבלות על האגרסיביות בה צה"ל יכול לפעול בלבנון.
כעת, לעומת זאת, לבנון הפכה לצומת קריטי לא רק לביטחון הצפוני של ישראל, אלא גם ליחסיה עם ארצות הברית ולעתיד הרחב יותר של המזרח התיכון. נתניהו חייב להישאר זהיר וממוקד. הוא יודע שלבנון אינה רק דילמה בחזית הצפונית, אלא נקודת מפנה מרכזית בעימות האזורי הרחב יותר - נקודה המשפיעה על כל כיוון מרכזי בביטחון ובדיפלומטיה של ישראל.
עוד כתבות בנושא
