953 ימים חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל בשמחת תורה ה'תשפ"ד, ובצה"ל ממשיכים להתמודד עם הקושי המתמשך בסוגיית כוח האדם לנוכח ריבוי המשימות. בצה"ל אומרים כי משך הלחימה, הצרכים וכמות הנפגעים מחייבים לפעול לבניין כוח בהיקף נרחב כדי לתת מענה לאתגרי הלחימה והמצב המבצעי.
"הצורך הביטחוני גדול, דחוף והשחיקה גדולה", אומרים בצה"ל ומציינים כי "כיום, היקף המשימות של המערך הלוחם הסדיר גדול פי 2 ממה שהיה לפני המלחמה. טרום ה-7 באוקטובר, היחידות הסדירות היו פועלות בסבבים של 4 חודשים תעסוקה מבצעית ואז 4 חודשי אימון. היום אין אימונים ולמעשה לא יורדים מתעסוקה וכמעט ואין זמן לרענונים".
עוד כתבות בנושא
"המצב במערך המילואים חמור יותר. לפני המלחמה, כשפעלו על פי חוק המילואים הקיים, יחידת מילואים הייתה עושה 21 ימי מילואים רצופים פעם בשלוש שנים. היום בממוצע עושים כ-240 ימים באותה תקופת זמן, ואף הרבה למעלה מכך, מה שמעמיד את היקף המשימות של מערך המילואים על לפחות פי עשרה".
הכי מעניין
המוטיבציה של המלש"בים מאוד גבוהה, הכניסו הרבה יותר לוחמים אבל המצבות נותרו אותו דבר כי השחיקה מאוד גבוהה.
בצה"ל רצו שהשנה והשנה הבאה תהיינה שנות שיקום והחזקה של כל החזיתות בלי לחימה, ותכננו בתחילה על חוק מילואים של 42 ימי מילואים בשנה, כשבחמש השנים הקרובות תהיה הוראת שעה שתעלה את זה ל-70 ימים. עם תחילת השנה הגיעו לסיכום של 55 ימ"ם ב-2026. בעקבות פריצת "שאגת הארי", הצורך המבצעי גדל באופן משמעותי והוחלט להעלות את היקף הפעלת המילואים ל-80 עד 100 ימי מילואים. "יש עלייה במשך המשימות וריבוי פעימות הפעלה, חוסר ודאות ושחיקת המעגל האישי", מודים בצה"ל.
לגבי שירות החובה, כבר בחודש ינואר 2024 בצה"ל אמרו שחייבים להעביר את הצעת החוק להארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה אך מאז היא "תקועה" בועדת חוץ וביטחון שם לא התקיים אף לא דיון אחד בנושא מאחר והגורמים הפוליטיים השונים כרכו את הצעת החוק הזאת באישור חוק הגיוס לחרדים.
עוד כתבות בנושא
בצה"ל רצו בתחילה שהשירות יתארך באופן קבוע ל-36 חודשים. במשרד האוצר התנגדו, ולבסוף ראש הממשלה נתניהו הכריע שזאת תהיה הוראת שעה ואחרי חמש שנים השירות יתקצר שוב ל-32 חודשים. בצה"ל נאלצו להסכים והבינו שבמשך התקופה הזאת הם חייבים למצוא מאגר כוח אדם קבוע וגדול שימלא את הפער. כרגע זה לא קורה כי הצעת החוק תקועה ואם שום דבר לא יקרה בשבועות הקרובים, לפני הבחירות, אז אלפי חיילים ישתחררו בבת אחת.
חייל שהתגייס ביולי 2024, עשה את זה בידיעה שהוא משתחרר אחרי 30 חודשים - בינואר 2027. הבעיה היא שמאחר ומדובר באמצע המחזור, אז המחליף שלו עדיין נמצא בהכשרה ויגיע רק חודשיים אחר כך בחודש מארס. "זה יצור נפילה דרמטית של כוח האדם בכל מחזור מחדש, ממש כמו נפילה בקצב הלב", אומר גורם בכיר בצה"ל ומציין שבממוצע יחסרו 2,500 לוחמים. "מצבות הלוחמים יירדו בבת אחת בצורה משמעותית".
המצב הנוכחי הוא שמבקשים מהסדיר לרוץ ספרינט למשך כל השירות, אומרים בצה"ל, כך שאי אפשר להוציא את הלוחמים להתאווררות ולחופשת רגילה. "כשכל אחד יעשה יותר אז נוכל לרווח את הגרף. הגדלת הסד"כ תאפשר לעשות גם אימון וגם קו".
"אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת", מדגישים בצה"ל ומציינים שיש מספר פתרונות זמניים כדי לגשר על הפער הזה: קיצור ההכשרה – דבר שזכה לתגובות שליליות מהצבא לנוכח חשיבותה, החתמה לשירות קבע קצר - דבר שתלוי ברצון של המשרת, צווי מילואים לאותם חיילים שאמורים להשתחרר כדי שיישארו ביחידה ועוד.
עוד כתבות בנושא
אתגר נוסף איתו מתמודדים בצה"ל זה השחיקה במערך הלוחם, שמונע מסד"כ היחידות הלוחמות לגדול למרות שיש יותר מתגייסים. ב-2022 נכנסו 20 אלף לוחמים בשנה לכל הצבא, גברים ונשים. ב-2023 נכנסו 1,183 לוחמים יותר, חלק מזה היה מהקדמת הגיוס של הישיבות והמכינות בעקבות המלחמה, דבר שהיה מעין "הלוואה מהעתיד" והיה במטרה להקים פלוגות חדשות ולהשלים את השורות במקום הנפגעים הרבים.
ב-2024 ההיקף עמד על כ-1,108 לוחמים נוספים, וב-2025 עוד 2,856. עם זאת, מצבות הלוחמים מ-2023 (30,139), ל-2025 (30,099) נותרו כמעט ללא שינוי בגלל אותה שחיקה. לאורך כל הזמן הזה הצרכים מבצעיים דרשו עלייה של 1,500 לוחמים נוספים, סכום השווה לכשלושה גדודי חי"ר. בצה"ל אומרים כי העומס על המערך הסדיר ניכר ומשליך על ההזנה למערך המילואים, שם מקבלים פחות לוחמים חדשים.
כאמור בצה"ל מבינים שכשהוראת השעה של החוק להארכת השירות הסדיר תפוג בעוד חמש שנים, והשירות יתקצר מחדש, צריך מאגר קבוע שיגשר על הפער, ולכן מציינים כי המענה מחייב פתרונות ממספר זוויות: הארכת שירות חובה בצורה מיידית; גיוס חרדים כבר עכשיו בצורה יעילה, הרחבת היקף המשרתים במילואים ותיקון החוק וטיפול באנשי הקבע.
לצבא חסרים כ-12,000 חיילים בשירות חובה, מתוכם כ-6,000-7,500 לוחמים. אם קיצור שירות החובה ל-30 חודשים יכנס לתוקפו כמתוכנן יגדל הפער באלפי לוחמים, תומכי לחימה ואנשי טכנולוגיה נוספים.
אם החוק יעבור, יקח 5 שנים להשלים את הפער, ויחסרו 2,500 חיילים. יורד כמעט 4,000 בבת אחת ואז אחרי חודשיים זה יתאושש. התכנון השלם הוא הוספת 3,500 חיילים + שיאי לחימה, 120 אחוזי איוש.
כרגע יש עלייה של 300 עד 400 לוחמים חרדים מדי שנה (בפוטנציאל) בהתאם לחוק המוצע. וצריך עד הנפילה להשלים כוח לוחם חרדי משמעותי.
כדי להקטין את העומס על הסדירים והמילואימניקים הקיימים, בצה"ל פעלו להחזיר מפטור אלפי ישראלים. ב-2104 היו 495 אלף משרתי מילואים. בכניסה למלחמה היו 360 אלף. היום יש 489 אלף. בוטלו הפטורים מהצבא, למעט מה שבחוק כמו נשים בהריון ואחרי לידה. כל הסד"כ מהסדיר נשאר גם במילואים. שחררו אנשים בגיל צעיר יחסית שיכלו לשרת, אבל התפיסה הייתה לשחרר. כעת מי שלא הגיע לגיל הפטור – החזירו אותו.
מיצוי מאגרים קיימים כך שכל מי שמשתחרר משירות סדיר יודע היכן ישרת בשירות המילואים, לצד אפשור של מתנדבים רבים, דבר שהוגבל בעבר ל-10 אחוזים בלבד. כל אלה הוסיפו כ-40 אלף תקנים ומצבות לחימה. יש 30 גדודים נוספים שנמצאים בגרף. הם לא פותרים את הבעיה אבל זה נתח משמעותי. בצה"ל אומרים כי העלאת גיל הפטור ממילואים תטופל בהמשך. "אנחנו מחוייבים להרחבת מעגל המשרתים בכלים הקיימים ומעבר אבל זה לא מספיק", אומרים בצה"ל ומציינים כי כדי להוריד עומס מאנשי המילואים ולרווח נשימה לסדיר צריך להגדיל שורות. לפעול למיצוי המוטיבציה, גיוס אוכלוסיות נוספות, הקמות סד"כ סדיר ומילואים לגזרות "שקטות" יותר ונטילת סיכונים בתכנון.