"חשוב יותר מכל יכולת מבצעית": מה הופך את גופמן למועמד המועדף על נתניהו

ברקע הדיווחים על עזיבות צפויות בארגון, ייתכן כי מינוי גופמן דווקא יחזק את המוסד ויכוון אותו לעידן חדש של פעילות גלובלית ומאבק תודעתי

נתניהו בסיור בצפון עם המזכיר הצבאי, האלוף רומן גופמן | מעיין טואף - לע"מ

נתניהו בסיור בצפון עם המזכיר הצבאי, האלוף רומן גופמן | צילום: מעיין טואף - לע"מ

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לאחר שראיין מועמדים שונים, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (חמישי) כי החליט למנות את מזכירו הצבאי, אלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל. בכפוף להחלטת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים שקיבלה היום עדכון על המינוי ותחל בבדיקה, גופמן יחליף את ראש המוסד דוד ברנע שיסיים את כהונתו לאחר 5 שנים בחודש יוני 2026.

עוד כתבות בנושא

אחרי ההודעה על המינוי, החלו הרוחות במערכת הביטחון לסעור, בנוגע ליכולותיו של גופמן לעמוד בראש ארגון הביון הישראלי, ודווח במספר מקומות כי צפוי גל עזיבות של עובדי המוסד. שגיב אסולין, מפקד בכיר לשעבר באחד מארגוני הביטחון הישראליים וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, לא מתרגש מכך וטוען כי "המוסד גדול, חזק ומקצועי יותר מכל עזיבת בכיר כזה או אחר. גם כשמינו את שני ראשי המוסד האחרונים, היו דיבורים על עזיבות ונטישות, ולכן לדעתי זה לא יקרה למעט מי שבאמת צריך או רוצה לעזוב. אני חושב שהמוסד יחבק את ראש המוסד הנכנס, יצדיע לראש המוסד היוצא, ויכבד את החלטת המועמדים האחרים אם להישאר. יש פה תהליך בריא. בניגוד לתהליכי מינויים אחרים שהיו, התהליך הזה הסתיים חצי שנה לפני סיום הכהונה, אחרי פגישות עם מועמדים ושקילת שיקולים וזמן רב להתלבט, וזה מאפשר חפיפה וכניסה מסודרת".

אסולין מבקש להדגיש כי בניגוד לאמירות שונות על כך שראש המוסד חייב להיות בקיא בעבודה המודיעין, הרי שהמצב שונה בתכלית: "במוסד, מי שמגיע מדיסציפלינה אחת לא מכיר את האחרת, והיו רבים כאלה בראשות המוסד, וזה בסדר", הוא אומר ומציין סט יכולות שלדעתו ראוי שיהיה למי שעומד בראש ארגון הביון הישראלי: "ראש מוסד צריך להיות קודם כל איש ביטחון, איש מבצעים, מעל הכל מפקד, עם תפיסת ביטחון ואיומי ביטחון גלובליים על מדינת ישראל והעולם היהודי. לזה אפשר להוסיף יכולת למידה, יצירתיות ותחבולנות, גמישות, יכולת קבלת דעות וכיוונים נוספים ולא שגרתיים שגם חשובים לראש מוסד, אבל בסוף ראש מוסד שמגיע מחוץ לארגון יימדד לפי מה שהוא יעשה בתפקיד. מאיר דגן הגיע מחוץ לארגון והיה אחד מראשי המוסד הכי טובים שהיו".

הכי מעניין

דדי ברנע | תומר נויברג, פלאש 90

דדי ברנע | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

שני המועמדים הנוספים לתפקיד שצמחו במוסד אך לא נבחרו לבסוף, הם א' וע'. הראשון הוא ראש אגף והשני הוא סגנו של דדי ברנע, ראש המוסד הנוכחי, שניהם מגיעים מהעולמות המבצעיים. "הם מועמדים מצוינים", קובע אסולין, "הם עשו ועושים רבות בארגון במגוון תחומים. ההצלחות האחרונות של המוסד היו בהובלת ברנע ושלהם. שניהם מועמדים ראויים והייתה בחירה קשה בין שלוש אופציות מצוינות. זה טוב שלפני ראש הממשלה יש שלוש אפשרויות כאלה איכותיות. א' ישכיל לעשות אם יישאר בארגון, יתמנה לסגן של גופמן ואולי יהיה ראש המוסד בעתיד. ע' ככל הנראה יפרוש".

אסולין מבקש להתייחס גם לראש המוסד היוצא ברנע, שיתחיל בקרוב בתהליך החפיפה עם גופמן. "הוא אחד מראשי המוסד הכי טובים שהיו למדינת ישראל. כל ההישגים שראינו במלחמה ובכל השנים האחרונות - מדברים בעד עצמם. האומץ הפיקודי שלו והשינויים שהוא עשה בארגון הם מרחיקי לכת ויסייעו להצלחת ראש המוסד הבא. ההיסטוריה תוכיח את זה. הוא עשה שינויים במבנה הארגוני, באגפים, במיקוד ובכניסה למקומות והתחומים שבעבר נמנעו מכניסה ועיסוק בהם, וזה ייאמר לזכותו".

עוד כתבות בנושא

אסולין, מומחה לאיראן וללוחמת תודעה והשפעה, טוען כי לדעתו יש סיבה מרכזית לכך שבחרו דווקא בגופמן לתפקיד החשוב הזה – המיקוד של הארגון בשנים הבאות: "כשמדברים על שבע חזיתות שישראל נלחמה בהם ב'חרבות ברזל', שוכחים את החזית השמינית, זאת החזית העולמית נגד העם היהודי והציונות, ובזה יש לגופמן יתרון כמי שהיה לצד נתניהו שזיהה את זה. כולם מתחילים לעסוק בזה וזאת הסיבה שמינו אותו. מבינים שחזית ההשפעה והתודעה על מדינת ישראל, העם היהודי בתפוצות והמערב כולו. אני מעריך שזה הכיוון. יש פה סימון כיוון מרכזי גם למוסד שזה יהיה העיסוק המרכזי שלו בשנים הקרובות, לצד המשימה המרכזי של האיום האיראני והפלת המשטר, וכמובן שיש קשר ביניהם".

זה עוזר שראש מוסד שמגיע מתפקיד המזכיר הצבאי שצמוד לראש הממשלה?

"בעיניי כן. יש ערך משמעותי מאוד לעבודה צמודה ברמות האלה. הדרג הנבחר צריך להיות מסוגל להוציא את הדירקטיבה שלו בעזרת הגורמים המבצעים. זה נכון לכל שר, בטח לראש ממשלה. המוסד והשב"כ, הארגונים המרכזיים שבאמצעותם מוציאים לפועל את המדיניות הביטחונית. זה חשוב יותר מכל יכולת מבצעית וידע ארגוני כזה או אחר. גם בתוך המוסד מי שמגיע מתחום אחד לא שייך לתחום אחר. הראייה הרחבה של האיומים הכוללים על מדינת ישראל והתפוצות, שיש לגופמן, היא יתרון גדול לאין שיעור כדי להוביל את הארגון לתת מענה לאיומים הבאים".

זה שגופמן מעולם לא עשה תפקיד מודיעיני זה חיסרון דרמטי?

"גם לדגן לא היה רקע בעולמות הביון והמודיעין. אני חולק על הקביעה שלך, כי יש הבדל גדול בין להיות איש מבצעים בשטח ולגדול ככזה בארגון, ויש לזה יתרונות רבים, ויש יתרונות רבים להכיר את עולם המודיעין ברמה האסטרטגית לצד ראש הממשלה. יש בזה יתרון גדול מאוד שזה חיסרון של אנשים שהיו בתוך המערכת. אני מקווה שלאור ההבנה שיש לו פערים, אז יש לו חצי שנה ללמוד הרבה ולהשלים פערים ולהקיף את עצמו באנשים כמו סגן וראשי אגפים ועוד, שמובילים את העשייה המבצעית והוא זה מוביל את החזון ואסטרטגיה ויחפה על זה משם".