למרות הפסקת האש המתוקשרת בין ישראל לחמאס, מלחמת "חרבות ברזל" ממשיכה לעמוד במוקד הסיקור הבינלאומי. כעת, נדמה כי שיקום רצועת עזה הפך לנושא מרכזי בסדר היום העולמי.
לפי ההערכות, הרצועה צפויה להפוך בקרוב לאתר הבנייה הגדול ביותר במזרח התיכון. עם השקעות של מיליארדי דולרים ולמעלה מ־200 אלף מבנים הדורשים שיקום או בנייה מחדש, מדובר במבצע עצום ומורכב.
כבר בדו"ח ה־Irdna (הערכת נזקים וצרכים מהירה וזמנית) - מסמך משותף של האו"ם והאיחוד האירופי שפורסם בפברואר - נחשפו ממדי המאמץ הכלכלי: כ־53.2 מיליארד דולר על פני עשר שנים, מהם 20 מיליארד צפויים להיות מושקעים בשלוש השנים הראשונות. לפי הערכות מעודכנות של הבנק העולמי, העלות הכוללת של שיקום הרצועה טיפסה ל־80 מיליארד דולר.
הכי מעניין
הפצצה בבית חאנון שברצועת עזה | צילום: EPA
לוחמי צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
מבנים שהופגזו במרכז רצועת עזה | צילום: פלאש 90
ובכן, מדובר בסכום השווה לפי ארבעה מהתוצר המקומי הגולמי המשולב של יהודה ושמרון ורצועת עזה (על פי נתוני 2022). לפי ארגון הבריאות העולמי, שיקום מערכת הבריאות בעזה צפוי לעלות למעלה מ־7 מיליארד דולר. עם זאת, לא הכול נותר בגדר הערכות תאורטיות: מאז חתימת הפסקת האש ב־10 באוקטובר, כבר החלו פעולות מעשיות בשטח, וגופים רבים נכנסו לפעולה.
הערכת הנזקים הפיזיים - הכוללת בתים שנהרסו, תשתיות מים וחשמל שיש לשקם, וכן בתי ספר ובתי חולים שנחרבו - הסתמכה בפברואר על נתוני דו"ח ה־Irdna, שהעמידו את העלות על כ־30 מיליארד דולר. עם זאת, סקר מכ"ם לווייני שנערך ביוני 2025 חשף כי 191 אלף מבנים ניזוקו, נתון המהווה בין מחצית לשלושה חמישיות מכלל המבנים ברצועה.
עוד כתבות בנושא
במרץ הציגה הליגה הערבית טיוטת תוכנית לשיקום רצועת עזה, במימון קטר, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים, ובתיאום עם הבנק העולמי והאו"ם. לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, החלו הבנק העולמי ותוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) לקדם את החוזים הראשונים במסגרת "שלב ההתאוששות המוקדמת", תוך התמקדות בפינוי הריסות ובשיקום תשתיות מים ושירותי בריאות.
גם המוסדות האירופיים נקטו צעדים משלהם. הבנק האירופי להשקעות והנציבות האירופית פועלים להקמת מנגנון מימון ייעודי לשיקום עזה, בהשראת המודל שגובש עבור אוקראינה. בסוף ספטמבר הודיעו השניים על פתיחת קו אשראי בגובה 400 מיליון אירו עבור הרשות המוניטרית הפלסטינית, במטרה לסייע בהתאוששות המגזר הפרטי.
האומות המאוחדות, | צילום: EPA/JUSTIN LANE
"אני לא יודע בדיוק איך האו"ם הגיע למספרים האלה, אבל הם נראים לי מוגזמים", טוען אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, בריאיון למקור ראשון. "ייתכן ובאמת יצטרכו לבנות ברצועה 200,000 או 300,000 יחידות דיור, ובכל זאת יש עוד המון נעלמים במספרים האלה. וכן, ברור לי שצריך גם לחשב את עלות התשתית ואת פינוי ההריסות, אבל אני לא קונה את הסיפורים ש־80% או 90% מעזה הרוסים".
לדברי המומחה, אין ספק כי ישנם אזורים ברצועה שנהרסו לחלוטין, כמו בית חאנון ורפיח, אך ישנם גם הרבה מאוד בתים שניזוקו בצורה שבה ניתן לשקם אותם די בפשטות. "יש בתים שבהם צריך רק לסגור חורים בקיר, לתקן חלונות ודלתות", הוא מציין. "גם אם יצטרכו שיפוץ נרחב, אי אפשר לחשב אותם כבתים שצריך לבנות מחדש. וזאת השאלה הגדולה: האם רוב הבתים באמת זקוקים לשיפוץ או לבנייה מחודשת?".
"האינטרס הישראלי הוא שעזה תישאר חרבה - שאנשים שם, במקום למצוא תעסוקה בבנייה, ילכו לחפש תעסוקה במקום אחר"
ברמה התפעולית, הסוכנויות הרב־לאומיות מתכננות לשלב קבלנים פלסטינים עם חברות בנייה מהמזרח התיכון וצפון אפריקה לביצוע העבודות, בעוד שחברות מאירופה ואסיה יופקדו על פיקוח וניהול הפרויקטים. כבר בסוף השבוע הראשון שלאחר הפסקת האש, פרסמה UNDP-PAPP (תוכנית הסיוע של האו"ם לפלסטינים) מכרז לאספקה והתקנה של יחידות קדם־יצוקות לשירותים חיוניים.
מעורבותו שך טראמפ בתיווך ההסכם מבטיחה גם לחברות אמריקניות תפקיד מרכזי בתהליך השיקום. חברות כמו Bechtel ,Aecom ו־Fluor כבר ערוכות להשתתף בפרויקטים בתחום תשתיות המים והתברואה. גם באירופה נרשמה תגובה מיידית: מניות בענפי הבנייה והחומרים זינקו בבורסה עם פרסום דבר ההסכם - ביניהן בלטו Cementir ,Buzzi ו־Webuild.
שיירות רכבים של אזרחים שנעים דרומה מהעיר עזה | צילום: דובר צה"ל
מפת הפינוי לאזרחי עזה | צילום: דובר צה"ל בערבית
כרוזים שהופצו לתושבי העיר עזה | צילום: דובר צה"ל
"השיטה המקובלת בנושא שיקום הרשות הפלסטינית, היא להעניק לה כמה שיותר תרומות", מסביר עופר. "למעשה, מאז יום היווסדה ועד היום, הרשות קיבלה מהעולם כולו תרומות בסדר גודל של כ־45 מיליארד דולר. בעצם העולם השקיע את כל התרומות האלו בתקווה ובאמונה שכסף יביא שלום, מה שבפועל לא קרה. עכשיו הם הולכים לעשות את זה שוב".
למי, בפועל, יש אינטרס כלכלי אמיתי בשיקום הרצועה, המומחה לא יודע להגיד בוודאות. "אבל אני יודע בוודאות למי אין אינטרס: למדינת ישראל", הוא מדגיש. אני חושש מאוד מהעובדה שגורמים כלכליים בישראל ילטשו עיניים לכסף הזה. הרי תמיד ברצועה העדיפו את המלט הישראלי על פני המצרי. את כל חומרי התשתית והבנייה והגלם הישראלים על פני המצרים. פשוט כי האיכות טובה יותר".
לוחמי הקומנדו הימי של חמאס. | צילום: ארכיון: AFP
לטענתו של אייל עופר, השחיתות במצרים נרחבת מאוד, איכות חומרי הגלם הרבה יותר ירודה מהאיכות הישראלית ושרשרות האספקה הרבה פחות אמינות. "לכן, ברור שברצועה מעדיפים את הסיוע הישראלי, אבל אם אני טוען שהאינטרס הישראלי הוא שעזה לא תשוקם, אז אם ישראל תהיה מעורבת באירוע - עזה תשוקם הרבה יותר מהר", הוא מבקש להבהיר.
"יש כל מיני גורמים פרטיים בישראל - מיצרני מלט, יבואני מלט וכל מיני קבלני תשתית - שבוודאי ירצו להרוויח כסף על עזה", הוא ממשיך. "הם גם יידעו לעשות את זה בצורה הרבה יותר טובה והרבה יותר יעילה מאשר המצרים. אבל אסטרטגית, זה לא הדבר הנכון. האינטרס הישראלי הוא שעזה תישאר חרבה. שאנשים שם, במקום למצוא תעסוקה בבנייה, ילכו לחפש תעסוקה במקום אחר".
עוד כתבות בנושא
התיאוריה של המומחה לכלכלת חמאס פשוטה. "אם העזתים יעבדו בבנייה, אז הרבה מאוד מהכסף שיגיע מכל רחבי העולם ילך למשכורות - וחמאס כמובן ימצא את הדרכים שלו לקחת מעשר או יותר ממעשר, כדי לשקם את עצמו", מסביר עופר. "בפועל, כל זה יסייע בהגדלת הדמוגרפיה והתשתית הכלכלית בעזה. וזה, כאמור, בהחלט לא באינטרס הביטחוני הישראלי".