"אנחנו בחופשה משפחתית עם הילדים - הפלגנו ליוון, אבל לא איפשרו לנו לרדת מהאונייה". כך פותח יריב לב, בן 44 מפתח תקווה ואב לשלושה, את סיפורו יוצא הדופן. "עשרות מפגינים פרו-פלסטינים המתינו לנו בנמל ומנעו מאיתנו לרדת לחוף", הוא מספר בריאיון למקור ראשון.
האירוע התרחש הבוקר (יום ג'), כאשר ספינה של חברת "מנו ספנות" עגנה באי סירוס שביוון. אלא שבמקום להיתקל בקבלת פנים חמה עם דגלי יוון בצבעי כחול־לבן, נחשפו 1,600 הנוסעים למראה מטריד: עשרות מפגינים מניפים דגלי פלסטין בצבעי ירוק־אדום־שחור וחוסמים את המעבר לנמל.
נוכח החשש מהתלקחות, התקבלה החלטה ביטחונית חד־משמעית: נוסעי האונייה לא יורשו לרדת אל היבשה. "זו לא הייתה הפגנה ספונטנית", מדגיש יריב. "זה היה אירוע מתוכנן היטב - המפגינים ידעו שאנחנו צפויים להגיע, והם באו במיוחד כדי לחסום את כניסתנו ולמנוע מאיתנו לדרוך על אדמת סירוס".
הכי מעניין
על פי הדיווחים נראה כי כוחות ביטחון מקומיים נכחו בנמל בניסיון לשמור על הסדר ולמנוע הסלמה, אך בפועל הם התקשו לבלום את ההפגנה ולא הצליחו להשתלט על המצב. עשרות המפגינים סירבו להתפנות מהמקום והמשיכו למנוע מהתיירים הישראלים לרדת לחוף ולנפוש באי.
"שמענו קריאות קשות נגד ישראל, אבל לא נשארנו אדישים", מספר יריב. "שלפנו דגלי ישראל, נעמדנו על הסיפון העליון של האונייה והתחלנו במחאה נגדית. הנפנו את הדגלים בגאווה ושרנו 'מאמינים בני מאמינים', עד שצוות האונייה ביקש מאיתנו לעצור ולהתכנס לאזור מוגן יותר".
לצד גאוותם הישראלית והסירוב להיכנע לאיום, המציאות הקשה לא פסחה על הנוסעים - ובמיוחד על הילדים. רבים מהם פרצו בבכי, בהם גם שלושת ילדיו של יריב: לירז, נופר ופלג. "הם היו מאוכזבים מאוד", הוא משתף. "הם רק רצו לרדת מהאונייה, לטייל קצת, ליהנות מהחופשה, אבל לא יכלו".
"שמענו קריאות קשות נגד ישראל, אבל לא נשארנו אדישים - שלפנו דגלי ישראל, נעמדנו על הסיפון העליון של האונייה והתחלנו במחאה נגדית"
במיוחד בלטה תגובתה של בתו הקטנה של יריב, שחוותה את התקרית בעוצמה רבה. "היא הייתה מבוהלת מאוד", הוא מתאר. "היא ממש פחדה שהמפגינים יעלו על האונייה ויפגעו בנו. היה לה קשה להבין למה אנחנו לא יכולים פשוט לרדת ולטייל כמו שתכננו. זה לא היה אירוע פשוט עבורה".
במשך מספר שעות משפחת לב יחד עם מעל אלף תיירים ישראלים המתינו בתוך האונייה, מבלי לדעת מה יעלה בגורלם. "פשוט היינו תקועים, לא קיבלנו תשובות", הוא מאשר. "לא ידענו האם נחזור מיד לישראל או האם נמשיך ליעד אחר. היינו בטוחים שנצטרך לחכות שם שעות".
במשך שעות ארוכות נותרו משפחת לב ויותר מאלף תיירים ישראלים כלואים למעשה בתוך האונייה, בחוסר ודאות מתסכל. כך, על רקע הקריאות הקשות שנשמעו מהנמל, ניסו ההורים למצוא דרכים להעביר את הזמן ולהפיג את המתח - במיוחד עבור הילדים.
עוד כתבות בנושא
"פשוט היינו תקועים", מאשר יריב. "לא קיבלנו תשובות ברורות - לא ידענו אם נחזור מיד לישראל, אם יימצא פתרון שיאפשר לנו לרדת, או אולי נפליג ליעד אחר. התחושה הייתה של חוסר שליטה מוחלט. היינו בטוחים שנישאר שם שעות ארוכות מבלי לדעת מה יקרה בהמשך".
לאחר שעות של עיכוב, הגיעה הבשורה המיוחלת: הספינה תעזוב את סירוס ותפליג לעבר לימסול שבקפריסין. "הודיעו לנו במערכת הכריזה שהתקבלה החלטה להמשיך ליעד הבא", מספר יריב. "ברגע אחד, נשמעו צהלות שמחה, שירי 'עם ישראל חי', ואנשים פשוט פרצו במחיאות כפיים".
כאשר האונייה החלה להפליג, עלו הנוסעים בהמוניהם אל הסיפון וחגגו את סיום הדרמה. "עד עכשיו יש מסיבת בריכה ענקית", מסכם יריב. "השמחה גדולה". ובכן, זהו ללא ספק סוף טוב לסאגה, אך גם תזכורת כואבת למציאות: האווירה האנטישמית ברחבי העולם לא פסחה על נמל יווני קטן הרחק מגבולות ישראל.