לאחר שארצות הברית הצטרפה לעימות ההולך ומסלים בין ישראל לאיראן, המוקד המרכזי הוא להיות ניסיון לשתק – או להשמיד – את המתקנים התת-קרקעיים שבהם מעשירה איראן חומר גרעיני.
משימה זו הוטלה, על מספר מצומצם של מפציצים אסטרטגיים של חיל האוויר האמריקני – המסוגלים לשאת פצצות חודרות בונקרים במשקל 13 טון, שתוכננו במיוחד להשמדת מטרות תת-קרקעיות מבוצרות.
עם כלביא: ה-GBU-57, ראש נפץ במשקל 13 טון המסוגל לשקוע עשרות מטרים לפני שיתפוצץ | צילום: AFP
הפצצה, מסוג GBU-57, מוכרת יותר בשמות "מפצחת הבונקרים" או Massive Ordnance Penetrator – MOP.
הכי מעניין
למה דווקא הפצצה הזו?
השם אומר הכול. ה-MOP תוכננה לחדור מבעד לסלעים, בטון וממדים תת-קרקעיים עמוקים במיוחד – כמו בונקרים, מנהרות ואתרי גרעין מוסווים. בזכות משקלה האדיר והמבנה המתכתי שלה, הפצצה חודרת לעומק הקרקע ורק לאחר מכן מתפוצצת, לפי חיל האוויר האמריקני.
למרות שהיא הפצצה הקונבנציונלית הכבדה ביותר בארסנל האמריקני, היא לא מיועדת להרס נרחב, אלא לפגיעה ממוקדת ומדויקת – באמצעות ניווט GPS. לפי מומחים, אין תיעוד פומבי לשימוש מבצעי של ה-MOP עד כה.
גורמים בפנטגון מסרו כי הפצצה מסוגלת לחדור לעומק של עד 60 מטר – אך ההערכה היא שהיא השתכללה עוד יותר במהלך שני העשורים האחרונים.
עם כלביא: מפציץ החמקן B-2 של חיל האוויר האמריקאי | צילום: AFP
לישראל, שמסתמכת על חימוש אמריקני במלחמותיה בעזה, בלבנון ובאיראן, אין יכולת לשאת פצצות מסוג זה. רק מפציצי B-2 Spirit של חיל האוויר האמריקני מסוגלים לשאת ולהטיל את ה-MOP. כיום יש 19 מטוסי B-2 מבצעיים, והם מסוגלים לטוס לטווחים ארוכים במיוחד תוך כדי תדלוק אווירי.
בשדרוגים האחרונים לפצצה שולב גם נתיך חכם, שמסוגל לזהות חללים (כמו חדרים או קומות) במהלך החדירה – ולהתפוצץ בנקודה האופטימלית. תכונה זו חשובה אם נדרשת תקיפה חוזרת של אותה מטרה תת-קרקעית. לא ברור האם השדרוג כבר נמצא בשימוש מבצעי.
אילו אתרים איראניים על הכוונת?
אתר ההעשרה העמוק ביותר של איראן הוא פורדו, במדבר דרום-מערבית לטהראן. מדובר במתקן תת-קרקעי לחלוטין, החצוב בהר, עם דלתות חסינות פיצוץ וקירות בעובי עצום. לפי דיווח של הוושינגטון פוסט מ-2012, חלק מהמקטעים מוגנים ב-90 מטר של סלע מוצק.
צילום לוויין של מתקן העשרת האורניום פורדו, מדרום לטהרן | צילום: AFP
לפי הדיווחים הרשמיים, האתר נועד להעשיר אורניום לרמה של 20%. אך בדו"ח של סוכנות האנרגיה האטומית מ-31 במאי נמצא שאיראן החלה להעשיר בפורדו אורניום לרמה של 60% – קרוב לרמה של נשק גרעיני (90%).
איך השפיעו התקיפות הישראליות עד כה?
לפי הוושינגטון פוסט, התקיפות הישראליות הראשונות לא גרמו לנזק בלתי הפיך למתקני הגרעין. ישראל תקפה בקרבת פורדו – אך לא את המתקן עצמו.
באתר נתנז, אתר ההעשרה המרכזי השני של איראן, הושמדו מתקנים ונפגעו מערכות החשמל – כך לפי סבא"א. מתקן ההעשרה העילי במקום, "מתקן ההעשרה הניסיוני", נהרס לחלוטין. תחילה העריכו מומחים כי החלקים התת-קרקעיים של נתנז לא נפגעו, אך סבא"א עדכנה כי נרשמו "פגיעות ישירות" גם באולמות ההעשרה שמתחת לאדמה.
מתקן הגרעין האיראני בנתנז, שהושמד בידי בישראל בפתיחת מבצע "עם כלביא" | צילום: AFP
עוד מתקנים שנפגעו בתקיפות: מפעל לייצור מתכת אורניום באיספהאן, מתחם צבאי בפרצ’ין, כור מים כבדים באראק ומתקן הגרעין בבושהר. בסבא"א אישרו כי המתקן באיספהאן אכן נפגע, אך הדגישו שבושהר לא הותקף.