עמוק ומוגן יותר ממתקן הגרעין בפורדו וצמוד למתקן בנתנז נבנה בשנים האחרונות אתר הגרעין המאובטח ביותר של איראן שמומחים העריכו לגביו כי הוא יוכל לשמש להרכבת נשק גרעיני בזמן שאיראן תחת מתקפה. מהו אותו מתקן?
התקיפה ההיסטורית של מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואספאהאן, בידי האמריקנים הלילה (א') לקחה את המלחמה באיראן לשלב הבא. במסיבת עיתונאים שערך הנשיא טראמפ, כשמאחוריו סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, מזכיר ההגנה, פיט הגסת', ומזכיר המדינה, מרקו רוביו, הוא אמר:
"הר הפטיש" באיראן | צילום: צילום מסף מתוך יוטיוב
"אני מודה לפטריוטים האמריקנים שהטיסו את המטוסים... נקווה שלא ניזקק יותר לשירותיהם בתפקיד הזה. המצב הנוכחי לא יכול להימשך, יהיה שלום או טרגדיה גדולה בהרבה עבור איראן מאשר מה שראינו בשמונת הימים האחרונים. יש עוד הרבה מטרות שנותרו".
הכי מעניין
במדינה עצומה כמו איראן, שמתכוננת כבר שנים למלחמה, מתחזקת מספר ארגוני טרור ושני צבאות משל עצמה (הצבא הסדיר ומשמרות המהפכה), מספר המטרות הוא בלתי נגמר. הכירו את אחת הפחות מוכרות והיותר חשובות שבהן, מתקן הגרעין קווה-אי קולאנג גז לה, הידוע בכינוי "הר הפטיש".
פורדו 2.0
מעבר לגדר הדרומית של אתר הגרעין בנתנז, שנפגע בהתקפה האמריקנית הלילה, עובדים כבר מספר שנים על בניית מתקן גרעין בעומק האדמה כשלפי ההערכות הוא אמור להיות ממוגן יותר מפורדו. עד כה לא התקבלו אינדיקציות לפיהן הוא הותקף במסגרת ההפצצה האמריקנית בנתנז.
בדו"ח שפרסם המכון למדע ולביטחון לאומי שפורסם מוקדם יותר השנה, תואר המתחם כקומפלקס מנהרות חדש, עמוק וגדול. ניתוח של מרכז ג'יימס מרטין למחקרי אי-הפצת נשק גרעיני משנת 2023 העלה כי ככל-הנראה איראן בונה מתקן בעומק של בין 80 מטרים ל-100 מטרים, נתון דומה לזה שבפורדו ואילו ב-FDD, האיגוד להגנה על דמוקרטיות הוערך כי הוא נבנה בעומק של 100 מטרים. המכון האמריקני למדע וביטחון בינלאומי, עמותה שבסיסה בוושינגטון ופעולתה מתמקדת בתוכנית הגרעין האיראנית, העלה בשנת 2022 סברה לפיה המנהרות יוכלו להעמיק אף יותר מכך.
עם כלביא: משאיות דלק בדרכן למפעל העשרת הדלק פורדו (FFEP) האיראני, בפורדו | צילום: AFP
לפי האיראנים המתקן - הממוקם באזור הררי בשם קווה-אי קולאנג גז לה, נועד להחליף מרכז לייצור צנטריפוגות בנתנז שנפגע בשריפה ביולי 2020. לפי המכון למדע ולביטחון לאומי "נראה שאיראן מסוגלת לפרוס בחשאי אלפי צנטריפוגות נוספות בקומפלקס החדש הזה". מומחים הצביעו על כך שגודל פרויקט הבנייה מצביע על כך שאיראן ככל הנראה תוכל להשתמש במתקן התת-קרקעי גם כדי להעשיר אורניום - לא רק כדי לבנות צנטריפוגות, שהן המכשיר שבאמצעותו מעשירים את האורניום. החששות הללו התגברו לאור העובדה שאיראן מנעה מסבא"א לפקח על המתקן והיו שהעריכו כי הוא אף יוכל לשמש להרכבת נשק גרעיני בזמן שאיראן תחת מתקפה.
עם כלביא: ה-GBU-57, ראש נפץ במשקל 13 טון המסוגל לשקוע עשרות מטרים לפני שיתפוצץ | צילום: AFP
מתקנים תת-קרקעיים כאלה הם שהובילו את ארה"ב ליצור את פצצת GBU-57, שעמה הופצצו מתקני הגרעין הלילה בשימוש מבצעי ראשון. לפי הצבא האמריקני, הפצצה יכולה לחדור לעומק של 61 מטרים של אדמה או 18 מטרים של בטון לפחות לפני שתתפוצץ, ובשנת 2023 העריכו בסוכנות הידיעות AP כי לא בטוח שפצצה אחת או שתיים כאלה יספיקו כדי לעשות את העבודה. עם זאת, לפי הדיווחים עולה כי לא פחות מ-12 פצצות GBU-57 הוטלו הלילה על המתקן בפורדו, כך שאם פעולה דומה תתבצע כנגד המתקן החדש - כנראה ששום דבר לא יוכל לעצור את האמריקנים אם באמת ירצו בכך.
חשוב לציין כי מתקן העשרה קטן, המכיל כמה מאות צנטריפוגות מתקדמות הוא כל מה שאיראן צריכה כדי לבצע פריצה לנשק גרעיני. עם זאת, פגיעת כוחות הביטחון במדעני הגרעין הבכירים ברפובליקה האסלאמית תעכב ככל הנראה את יכולתה לבצע "הנשקה" - קרי להרכיב את הפצצה ולהפוך אותה לנשק מוכן לשימוש - לתקופה מסוימת.
האתר היה מוגן בסוללות נ"מ, אך יתכן שאלה נפגעו במתקפות הישראליות, והוא מאובטח בידי אנשי משמרות המהפכה, בדומה למתקני גרעין נוספים.