הבוקר (א'), כאשר נשמעה אזעקה במרכז הארץ ובעקבותיה פיצוץ עוצמתי באזור נתב"ג, ישראלים רבים גילו בפליאה כי טיל חות'י ששוגר מתימן, פגע בנמל התעופה בן גוריון – מהמקומות הבטוחים והמאובטחים ביותר ברחבי המדינה. שאלה בסיסית העסיקה ועדיין מעסיקה מאות אלפי אזרחים: כיצד יתכן שדווקא ארגון הטרור שעד כה זכה בעיקר ללעג וזלזול ממיטב הפרשנים הביטחוניים, שנתפס כחלש ולא מאיים, הצליח לעשות מה שחמאס, חיזבאללה ואיראן לא הצליחו לעשות לפניו?
"החות'ים הם לא סיפור חדש, למרות שאנחנו מכירים אותם רק מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל", מסבירה נועה לזימי, עמיתה במכון משגב לביטחון לאומי, בריאיון למקור ראשון. "לארגון יש בהחלט תפיסה אידיאולוגית שמתנגדת למערב ומקרבת אותו לאיראן ולחמאס, אבל היריבות שלה עם ישראל מבוססת על הרבה יותר מזה". כן, לדבריה של המומחית לא ניתן באמת להתייחס לחות'ים כפי שמתייחסים לשאר כוחות הפרוקסי של איראן.

מטוס אל על. | צילום: יוסי אלוני - פלאש 90
"הרי החות'ים הם לא שלוח קלאסי של משטר האייתולות, אלא שותפים אסטרטגיים של איראן", היא ממשיכה. "החות'ים לא עושים את דברי טהרן במובן הפשוט, אלא מנהלים מדיניות עצמאית שהם מנסים לקדם בכל מחיר. מבחינת הארגון, יש במאבק שלהם מטרה מקומית, להשיג יותר ויותר שליטה על חלקים נרחבים בתימן. היום אנחנו מדברים על כשליש המדינה מבחינת הטריטוריה, וכמעל 70% מהאוכלוסייה".
הכי מעניין
נדמה כי החות'ים מנסים לנצל את המאבק מול המדינה היהודית כדי להוכיח את מעמדם החדש. "החות'ים לא רק נסמכים על טהרן – יש להם גם יוזמות עצמאיות", מאשרת לזימי. "השותפות עם איראן, שבמסגרתה מקבלים סיוע מקיף, מסייעת להם להעמיק את אחיזתם בתימן. וגם המאבק נגד ישראל מהווה חלק משמעותי מהקריאה הזאת, 'תיקחו אותנו בחשבון', בטח בתקופות שבהן מדברים על מו"מ עם איראן או על הפסקת אש בעזה. הם רוצים לשדר שיש להם 'סיי' בכל מה שמתרחש".
ובכן, נראה כי היום כבר לא ניתן להתעלם יותר מארגון הטרור בתימן. "להבנתי, עד כה לא התעמקנו בכלל בזירה התימנית, וזאת טעות", מכריזה החוקרת. "הרי דווח שבמהלך 'שומר החומות' החות'ים כבר הציעו לחמאס להשתתף בלחימה. הם כבר הציעו עזרה לארגון הטרור. בסוף לא הייתה לנו התנגשות ישירה איתם, והיערכות שלנו בזירה נותרה דלילה מאוד. זה דבר שחייבים לשפר בהקדם. ההבלגה הזאת לא יכולה להמשיך".
לטענתה של נועה לזימי, כל שיגור מתימן מהווה איום על ביטחון המדינה, אך פגיעה ישירה בנתב"ג מהווה חציית קו אדום. "מדובר בפגיעה תדמיתית והרתעתית קשה מאוד שעלולה לגרום נזקים כלכליים חמורים מאוד", היא מציינת. "למעשה, כבר לפני מספר חודשים החות'ים הכריזו כי פתחו באופן רשמי את מה שהם הגדירו 'השלב החמישי' בעימות מול ישראל – השלב המאופיין ביוזמות לא צפויות נגד נכסים אסטרטגיים ישראלים. נדמה לי שהפגיעה בנתב"ג היא לגמרי ביטוי לרצינות של הכוונות שלהם בהיבט הזה".

"החות'ים כבר לא נתמכים רק על ידי המשטר האיראני - הם פיתחו תשתית של ייצור נשק עצמי."
ללא קרדיט | נועה לזימי
למרות מערכוני הטלוויזיה המשעשעים והפרשנויות האופטימיות אליהן התרגלנו בשנה האחרונה, החוקרת מכריזה כי ישראל חייבת לקחת את האיומים של החות'ים בכל הרצינות. "אין להם כרגע כל היכולות שמאפשרות להתאים את המעשים למילים, אבל הם בונים אותן", היא חושפת. "מאז שנבחר לנשיא, דונלד טראמפ נכנס לתמונה ביתר שאת, אבל אני עדיין חושבת שישראל חייבת להגיב בעצמה ובעוצמה לאיום החות'י.
"קצב השיגורים גדל מאוד בתקופה האחרונה וצה"ל לא יכול להמשיך לשבת בשקט ולהסתכל על ארגון הטרור פוגע באזרחים ובמתקנים אסטרטגיים שלנו", אומרת לזימי. "זה לא דבר נכון לעשות. לא צריך לזלזל בזה. ישראל חייבת לשקם את ההרתעה שלה. אם היא ממשיכה להבליג, היא מייצרים שחיקה. השר כץ אמר שמי שפוגע בנו, נפגע בו שבעתיים – מעולה. ישראל חייבת לחזור לאותן התמונות שבהן רואים להבות שעולות מנמל חודיידה. היא לא יכולה להסתפק רק בהצהרות".

מטוס הF-35 בבסיס חיל האוויר בנבטים. | צילום: דו"צ
באשר ליכולות הצבאיות האפקטיביות של ארגון הטרור, נדמה כי התמונה עמומה הרבה יותר. "לחות'ים אין מלאי טילים אינסופי", טוענת החוקרת. "יש גבול לכמה טילים הארגון יכולים לשגר לישראל, אבל צריך להבין שהם במגמת שכלול מתמדת. כלומר, אם בהתחלה הם נתמכו מאוד על ידי האיראניים – והם עדיין נתמכים מאוד – היום הם פיתחו תשתית של ייצור נשק עצמי. חוץ מזה הם גם יוצרים קשרים עם ארגוני טרור אחרים, באפריקה לדוגמה, כדי לגוון את אספקת הנשק שלהם".
וזה לא הכול. "קשה מאוד להגיד כמה טילים יש לחות'ים היום וכמה הטילים האלה מתוחכמים", מוסיפה נועה לזימי. "הרי היכולות של הארגון די מוגבלות, הוא לא באמת יכול לגרום לישראל נזק חסר תקדים, אבל אני כבר לא רואה בו יותר רק מטרד. אני סבורה שהמטרד הזה עלול להפוך להיות בקרוב לאיום אסטרטגי, ועלינו לא להמשיך לתת לו לגדול". גם באשר לנקודות החולשה של ארגון הטרור בתימן, נראה כי ישנן יותר שאלות מאשר תשובות.
"אנחנו יכולים ללמוד מניסיון העבר, מה אפקטיבי יותר ומה אפקטיבי פחות", מסבירה החוקרת. "מספיק להסתכל על הסעודים, שהקימו כבר ב־2015 קואליציה בתמיכת ארצות הברית שהסתמכה בעיקר על תקיפות אוויריות נגד תימן, אבל לא רק. היה גם סוג של מצור, או סגר ימי, ופעולות קרקעיות שגרמו למשבר הומניטרי קשה ביותר. מזה אנחנו לומדים שתקיפות אוויריות לבד לא עושות את העבודה". תובנה שלא תקפה רק לישראל, אלא לכל הגופים שפועלים נגד ארגון הטרור.
"גם המבצע המרשים והאינטנסיבי מאוד של צבא ארצות הברית, עם עשרות תקיפות בלילה אחד, מלכתחילה לא נועד לחסל את החות'ים עד האחרון", מבקשת להבהיר לזימי. "הרי זו מטרה לא ריאלית – אנחנו כבר יודעים כי לתקיפות אוויריות יש אפקט מוגבל. אני דווקא סבורה כי רק מבצע קרקעי נרחב בתימן, בדגש על התיאום החשוב עם סעודיה, עם איחוד האמירויות, וכמובן עם שותפתנו ארצות הברית, יכול לייצר באמת שינוי משמעותי בשטח".

מפת האזעקות של פיקוד העורף בעקבות שיגור מתימן | צילום: ללא קרדיט
עד כמה הפנתאיזם האסלאמי הקיצוני והפונדמנטליסטי השתלט על ארגון הטרור? האם החות'ים פועלים היום מתוך אמונה או מתוך אסטרטגיה שעלינו להבין?
"יש סוג של מחלוקת בין חוקרי תימן. יש שתי אסכולות: אחת שמסתכלת על החות'ים ושמה המון דגש על מאבקה האידאולוגי נגד ישראל ואחת שמסתכלת על ישראל רק כתירוץ לחות'ים שמנסים לקדם את מעמדם באזור. האמת כנראה נמצאת איפשהו באמצע. אין ספק כי יש עוינות כלפי ישראל ברמה הדתית והאידיאולוגית, אבל אסור להמעיט מהערך של המטרות המקומיות והאזוריות של הארגון. החות'ים עכשיו בראש ובראשונה רוצים להעמיק את האחיזה ואת השליטה שלהם בתימן. יש כאן שילוב של חזון הרסני מבחינתנו, אבל גם רצון עז לקדם את המעמד שלהם בזירה – גם בתוך תימן וגם מחוצה לה".