"ישראל מובלת ולא מובילה, היא תתקוף באיראן רק אם טראמפ ייתן אור ירוק"

לראשונה מאז שהושבע הממשל הרפובליקני החדש בבית הלבן, בסוף השבוע הקרוב ייפתחו בעומאן שיחות ישירות בין ארצות הברית לאיראן על הסכם גרעין חדש. בשורה של ממש עבור המזרח התיכון ובפרט - עבור עתידה הביטחוני של מדינת היהודים הקטנה והמוקפת באויבים. כעת, ישראלים רבים תוהים מה עליהם לצפות מהמשא ומתן המדובר: האם הנשיא טראמפ יפעל לטובת ארצות הברית בלבד או יתחשב גם באינטרס הישראלי? ועוד, האם על ישראל לקוות שהמגעים יצליחו או יכשלו?

"בכל פעם שטראמפ וממשלתו עושים שרירים, מאיימים, דוגלים בתקיפה אפשרית נגד המשטר האיראני, הם גורמים בצד השני לאבד את היציבות הכלכלית. דבר שמביא לאינפלציה", מסביר בריאיון למקור ראשון אליהו יוסיאן, פרשן בכיר לענייני איראן ומהקולות הבולטים בנוף הביטחוני והתקשורתי הישראלי לאחר טבח החמאס בשבעה באוקטובר. "כלכלת איראן לא יכולה להיות יציבה ברגע שמעצמה עולמית מאיימת עליה בתקיפה צבאית, וזה ממרמר מאוד את העם האיראני".

זה לא הכול. "מצד שני, אנחנו גם שומעים הרבה מאוד אמירות תוקפניות נגד ארצות הברית מפיו של המשטר האיראני, כי גם הוא לא רוצה לוותר על הכבוד הלאומי ולהתקפל מול טראמפ", ממשיך יוסיאן. "מה שיקרה בשיחות הצפויות זה שהמשטר האיראני יעשה שרירים, אבל בסוף ילך למשא ומתן עם האמריקנים ויחתום על הסכם כלשהו. הרי הם לא באמת רוצים מלחמה. הם לא רוצים שיקרה להם את מה שכבר קרה בסוריה ובאפגניסטן".

לטענתו של הפרשן, בסבירות גבוהה מאוד, בתום הדיונים שייפתחו ביום שבת הקרוב האיראנים והאמריקנים אכן יגיעו להסכם שימנע מלחמה אזורית וידחה פעם נוספת את האיום שמרחף מעל ישראל. "ההסכם הזה יהיה עבור המשטר טיפה פחות טוב מההסכם של ביידן, אבל זה לא משנה לנו - בעוד ארבע שנים אנחנו נצטרך להתמודד מחדש מול איום הגרעין", הוא מדגיש. "כשטראמפ יסיים את תפקידו, נחזור לאותה הנקודה בדיוק שבה אנו נמצאים היום. כלומר, אנחנו רק דוחים את הבעיה ולא פותרים אותה".

לקראת השיחות המתוכננות, הנשיא ה־47 של ארצות הברית הצהיר כוונות והבטיח שישראל תהיה "המובילה" בתקיפה צבאית אפשרית נגד איראן, אך לדברי יוסיאן המציאות מורכבת הרבה יותר. "לטיפול בגרעין האיראני יש שתי אופציות", הוא מציין. "אפשר לפרק את מפעלי הייצור, אופציה שטראמפ לא דוגל בה בכלל, או להקפיא את פרויקט הגרעין. להקפיא, לא לפרק. זאת אומרת, המפעל חי וקיים, אבל לא מייצר כלום. זה למעשה מה שטראמפ רוצה. ככל הנראה, גם המשטר האיראני יסכים לזה".

עמדתה של מדינת ישראל בנושא, לא באמת רלוונטית. "לישראל אין מה להציע ואין מה לעשות", קובע הפרשן לענייני איראן. "הרי אנחנו דגלנו בצבא קטן וחכם, וזו התוצאה לכך. יכולות טכנולוגיות יש לנו, אבל זה הכול. את היכולת הממשית לתקוף - אין לנו. ברגע שמפעל ייצור האמל"ח שלנו נמצא בארצות הברית, אנחנו לא יכולים לפעול באופן עצמאי. אנחנו בכיס הקטן של ארצות הברית. ישראל היום היא המובלת, ולא המובילה. צה"ל לא יתקוף באיראן אם הוא ירצה, אלא אך ורק אם יהיה לו אור ירוק מארצות הברית".

יוסיאן עוד טוען כי הבעיה הביטחונית של ישראל קשורה בראש ובראשונה בתפיסת עולמה. "הרי כסף יש לנו", הוא מבהיר. "מוטיבציה יש לנו. לוחמים יש לנו. טכנולוגיה יש לנו. תפיסת עולם? אין לנו. ואם יש לנו, היא בעייתית מאוד. התמערבנו, זה הסיפור. נהיינו מדינה ליברלית. חשבנו שבעידן של שלום דוגלים במידתיות ובנזק אגבי. דאגנו על התחממות הגלובלית במקום לדאוג על הגבולות שלנו". טעות, לדברי הפרשן, שישראל משלמת עליה יום ולילה ובכל הזירות.

"פרויקט הגרעין הוא לא היחידי שמאיים על ביטחונה של מדינת ישראל", הוא עוד מסביר. "מעבר לאיום הגרעיני, יש למשטר האיראני כמות גדולה מאוד של טילים בליסטיים. אנחנו אולי לא זוכרים שכשאיראן שיגרה לעבר ישראל 180 טילים בליסטיים - לא פחות מאשר חמישה מדינות שיתפו פעולה בו זמנית כדי לנטרל אותם. זאת אומרת, מיד אחרי איום הגרעין יש איום אחר: מסה של טילים בליסטיים. הסיפור שלנו נגד המשטר ממש לא נגמר". סוגיה שבעיניי הפרשן לא באמת מעסיקה את הנשיא טראמפ.

"האם להיפרד מהטילים הבליסטיים מונח על שולחן המשא ומתן של ארצות הברית? כמעט ולא", תוהה יוסיאן ומיד משיב לשאלתו. "האם האיראנים הולכים לוותר על ייצור הטילים הבליסטיים שלהם? לא. האם אחרי הסוגיה הגרעינית, ייצור טילים בליסטיים בכמויות אדירות מאיים על ישראל? בהחלט כן. האם מדובר באיום קיומי? אני סבור כי מדובר באיום ממשי מאוד. הרי אם לא היינו מנטרלים את 180 הטילים ששוגרו על ידי המשטר, מה היה קורה לנו? ובכן, מדובר באיום ממשי לחלוטין".

חלק ניכר מתורתו של יוסיאן בנוגע לסוגיות ביטחוניות, עוסק בסמנטיקה ובטרמינולוגיה. "ישראלים רבים משתמשים במילה 'שלום' ומאמינים שאפשר לתפור את הבעיה האיראנית. זאת טעות. הם חושבים שבסופו של דבר אפשר להגיע למצב של שלווה ושל שקט, אבל אין דבר כזה 'שלווה ושקט' במזרח התיכון. ממש בימים האחרונים הטורקים הזיזו את האיראנים מסוריה ועכשיו הם מתיישבים בשטחם. עוד כמה שנים נראה חיילים טורקים על גבולות ישראל, ושוב פעם נצטרך צבא גדול וחזק בגזרה".

ועוד ועוד, הרשימה ממשיכה. "בשנה האחרונה המצרים הכניסו המון כוחות במדבר סיני בניגוד מוחלט להסכם השלום עם ישראל, מה שאומר ששוב מדינתנו תצטרך צבא גדול וחזק וערוך לכל תרחיש. בירדן בכלל, הגזרה מופקרת לגמרי", הוא טוען. "לכן התפיסה הזאת שכולם רוצים להגיע לשקט ושלווה, שגויה ביסוד. זה פשוט לא הולך ככה. האזור הזה, המזרח התיכון, לא בנוי לשלום. אנחנו תמיד צריכים להיות ערניים ומוכנים להילחם על קיומנו".