המדינה תובעת יותר מ־3 מיליון שקלים מעמותת ״אהל יוסף״ באשקלון ושלושה מנושאי המשרה בה, בטענה כי קיבלו במשך שנים כספי תמיכות ממשרד החינוך במרמה, באמצעות דיווח על מאות ״תלמידים פיקטיביים״ שלא למדו בפועל במוסד. כך עולה מתביעה אזרחית שהגישה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
עוד כתבות בנושא
לפי כתב התביעה, העמותה, שהפעילה כולל וישיבה באשקלון, קיבלה בין השנים 2012–2022 למעלה מ־40 מיליון שקלים מכספי תמיכות של המדינה למוסדות תורניים. אלא שבביקורות שערך משרד החינוך בשנת 2022 התברר, כך נטען, כי בפועל למדו במקום כמה עשרות תלמידים בלבד, כשהעמותה דיווחה על יותר מ־600 תלמידים.
בפרקליטות טוענים כי הנתבעים - העמותה, ראש הכולל יעקב בלויא, חבר הוועד והגזבר יעקב אברג’יל, וכן חיה רבקה רייך שהייתה אחראית על הדיווחים למשרד החינוך - הגישו לאורך שנים ״דיווחים כוזבים ושיטתיים״ במטרה להגדיל את סכומי התמיכה שקיבלו מהמדינה. לפי התביעה, רייך הייתה בעלת ההרשאה הבלעדית לדווח על מספר התלמידים באמצעות מערכת ״תלמו״ד״ של משרד החינוך.
הכי מעניין
בכתב התביעה נטען כי בינואר 2022 דיווחה העמותה על 648 תלמידים הלומדים במוסד, אך בביקורת סמויה שנערכה במרץ אותה שנה נמצאו במבנה לכל היותר כ־65 אברכים. המבקרים תיארו מבנה קטן בן שלוש קומות, שבקומת הקרקע שלו פועל גן ילדים, וציינו כי ״לא ברור היכן נכנסים ללמוד מעל 100 אברכים״.
עוד כתבות בנושא
ביקורת נוספת שנערכה ביוני 2022 העלתה, לפי כתב התביעה, כי גם לאחר שהעמותה טענה לפיצול הלימודים לסניפים שונים ברחבי העיר, נמצאו במקום עשרות תלמידים בלבד. הפרקליטות טוענת כי ההסבר שניתן - שלפיו קונסטרוקטור קבע כי המבנה אינו יכול להכיל את מספר הלומדים מופרך, משום שגם חודשים קודם לכן נמצאו במקום עשרות בודדות של תלמידים בלבד.
עוד נטען כי במהלך 2022 הועברו מאות תלמידים מדווחים לעמותות אחרות, ובהמשך אף שונתה כתובת של מוסדות אחרים במערכת ״תלמו״ד״ לאותו מבנה באשקלון. בביקורות נוספות שנערכו באותם מוסדות נמצאו שיעורי חוסר גבוהים במיוחד.
לאחר שימוע שנערך להנהלת העמותה, ועדת התמיכות של משרד החינוך קבעה כי מדובר במצגי שווא ובהערמה על ביקורות השטח. בהחלטת הוועדה נכתב כי אילו הייתה יודעת על הדיווחים השקריים בהיקפים האמורים, התמיכות כלל לא היו מאושרות. הוועדה ביטלה את אישור התמיכה לעמותה לשנת 2022 והורתה על השבת הכספים ששולמו לה עד להפסקת התמיכה באמצע אותה שנה.
במסגרת התביעה דורשת המדינה מהעמותה ומנושאי המשרה להשיב כ־3.04 מיליון שקלים, בתוספת ריבית והצמדה. לצד התביעה ביקשה הפרקליטות להטיל עיקולים זמניים על נכסים, כלי רכב, חשבונות בנק ופוליסות ביטוח של הנתבעים. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע כי קיים ״חשש סביר״ להברחת נכסים אם לא יינתנו צווי עיקול.
עוד כתבות בנושא
בכתב התביעה נכתב כי מדובר ב״פרשיית מרמה אותה ביצעו הנתבעים, כל אחד בהתאם לתפקידו, כלפי המדינה, ממנה גזלו וקיבלו כספי תמיכה במרמה ושלא כדין״. עוד נטען כי מדובר ב״מסכת אירועים שכוללת הצגת מצגי שווא, דיווחים כוזבים, הפרות התחייבויות ורשלנות רבתי מצד נושאי המשרה ובעלי התפקידים בעמותה״.