בוועידה למדע וסביבה שהתקיימה בשבוע שעבר הוצגו נתוני מחקר שערך מכון המחקר והחדשנות של מכבי. מהמחקר עולה כי לעומת מלחמת לבנון השנייה, בה התרחשה עליה של 27 אחוזים ברכישת תרופות נוגדות חרדה, מאז אירועי ה-7 באוקטובר חלה עלייה חסרת תקדים של 204 אחוזים ברכישת תרופות הרגעה.
בנוסף, בעוד שבמלחמת לבנון השנייה העלייה התבטאה באזורי קו העימות בלבד, כך שהעלייה ברכישת תרופות ההרגעה הייתה בעיקר בצפון הארץ, במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', מאז ה-7 באוקטובר, העלייה ברכישת תרופות נוגדות חרדה הייתה רוחבית וכללית בכל הארץ.
המחקר הרטרוספקטיבי שערך מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) באישור ועדת הלסינקי נערך עם נתונים אנונימיים של מעל מיליון חברי מכבי בני 21 ומעלה, ובהובלת ד"ר טל פטלון. החוקרים לקחו את מדינת ישראל כמקרה בוחן לדרך בה תנאים סביבתיים כדחק לאומי ומשבר לאומי משפיעים על תחושת דחק אישית. המחקר התייחס למאפיינים סוציודמוגרפיים כמו גיל, מין, אזור מגורים, מצב סוציואקונומי, מגזר ושימוש קודם בתרופות פסיכיאטריות. המחקר בחן את דפוסי ההתמודדות התרופתיים ב-19 השנים האחרונות, כולל ה-7 באוקטובר, על-ידי בחינת מספר הרכישות של תרופות נוגדות חרדה במרשם לאורך השנים.
מהמחקר עולה כי הסיכון לרכישת תרופת הרגעה קצרות טווח במהלך מבצע ביטחוני הוא גבוה ב-14 אחוזים מאשר בשגרה. במהלך מלחמת לבנון השנייה רכישת תרופות הרגעה בקרב תושבי הצפון היה גבוה ב-39 אחוזים לעומת תושבי המרכז. במהלך מבצעים צבאיים בדרום, חלה עלייה של 18 אחוזים לעומת תושבי המרכז ברכישת תרופות נוגדות חרדה. כאמור, במהלך המלחמה הנוכחית, העלייה הייתה רוחבית ודומה בקרב התושבים מכל רחבי הארץ. מגמות דומות מתרחשות ברכישות חוזרות של תרופות נוגדות חרדה, לאחר הפסקת שימוש של לפחות שנה.
בוועידה השנתית למדע וסביבה התארחו פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום וראש מרכז המחקר לבריאות אחת וחוסן, באוניבּרסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש מערך החירום בארגון הבריאות העולמי, אזור אירופה; ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ופרופ' יואב יאיר, חבר בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, אשר בחנו יחד את ההשפעות של גורמים סביבתיים וארועים בטחוניים על בריאות הנפש.
