פתיחת שנת הלימודים בצל המלחמה עלולה לגרור אחריה רגישות יתר אצל ילדים ובני נוער שעשויה להשפיע על מצבם הנפשי. בתקופה של שינויים וחוסר וודאות, נוצרת חוויה של חוסר שליטה, במיוחד לאור העובדה שבכל בוקר אנו נחשפים לחדשות קשות ולשינויים של הנחיות פיקוד העורף שמשפיעות ישירות על כולנו.
"בימים אלה של המעבר בין החופש הגדול לתחילת שנת לימודים, גיוס לצה"ל ולשירות לאומי וכו', מעבר שהוא לגיטימי, גם הוא יכול להעלות אצל חלק מהאוכלוסייה איזו תחושה של חרדה או דכדוך מעצם שבירת השגרה", אומרת ד"ר חיה רביצקי אייזנר, פסיכיאטרית מומחית, "על רקע התקופה הנוכחית בחוויה של המלחמה, ילדים ונוער יכולים ליפול לדכדוך ודיכאון בקלות".
לדברי ד"ר רביצקי אייזנר, לא תמיד הדברים יבואו לידי ביטוי במילים. אבל יתעוררו תסמינים ונורות אדומות שכדאי להיות ערים להן כיוון שיש להם משמעות גדולה: "מצד אחד אפשר לומר שיש בזה סוג של חזרה לשגרה נורמלית – החופש הגדול נגמר ומתחילה שנת לימודים, מצד שני יש ילדים שעצם התקופה היא קשה יותר בשבילם. כי נוצרה 'שגרת חופש' שהיא שגרה שמאוד שונה משגרת לימודים או גיוס או שירות לאומי. לכן אם היינו מדברים על נקודת המעבר הזו כנקודה משברית פוטנציאלית, הדברים מקבלים משנה תוקף בכזאת תקופה".
אז איך מזהים את נורות האזהרה בטרם עת?
1- בפרט אצל ילדים ובני נוער נוכל לראות איזה שינוי בהתנהגות, אם מדובר בנער או ילד שהיה מאוד חברתי, שמח שמאוד אהב לצאת, פתאום נזהה משהו חסר חשק, יותר מסתגר בחדר, פחות יוצא. גם להיפך – ילד שהיה יותר ביישן ופתאום יוצא ממנו משהו יותר אגרסיבי, יותר ריבים בבית, מתפרץ יותר, סף תסכול נמוך יותר. הביטוי ההתנהגותי הזה יש לו הרבה משמעות, הרבה פעמים זה אחד הסימנים הראשוניים או הבולטים – שינוי בהתנהגות.
2 – גם אנחנו כמבוגרים נוטים יותר 'לדבר' בתסמינים גופניים: תלונות על כאבי בטן, כאבי ראש, כאבים לא ספציפיים עד ממש תסמינים אובייקטיבים כמו ילד שייכנס לאפיזודה של התקפי הקאה והפרעה עורית – תופעות של גרד, פריחות. העור הוא לפעמים ראי של הנפש.
3 – שינויים במצבי רוח – נחווה איזה חוסר יציבות מצד הילד או המתבגר. פתאום משהו מאוד מרומם שמתחלף מאוד מהר בבכי או במשהו מאוד עצוב וירוד, ולחלופין, מצב רוח ירוד באופן יציב שבהרבה פעמים מלווה בתסמינים דיכאוניים אופייניים כמו חוסר חשק או איטיות פסיכומוטורית וחוסר אנרגיה, עייפות.
4 – השפעה על התיאבון – מפסיק לאכול, אוכל הרבה פחות, לא רעב, יורד במשקל או דווקא להיפך כמו התקפי אכילה ועליה לא מבוססת במשקל
5 – השפעה על השינה – אחד הדברים הכי רגישים שבהם נוכל לראות את הביטוי הראשון גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים ונוער. אם זה ילד קטן, הוא יבוא יותר לחדר של ההורים ויתלונן שהוא לא מצליח להירדם ושיש לו חלומות רעים, גם אצל מתבגרים – קשיים להירדם, ריבוי יקיצות, שינה שטחית, דרוכה יותר. יקיצה מוקדמת בבקרים.
6 – במקרי קיצון יכול להגיע גם להתנהגויות מסוכנות יותר כמו בריחה לשימוש בחומרים, באלכוהול, התנהגות מחפשת סיכונים ופגיעות עצמיות. אלה מצבים שבהחלט צריך לדעת לזהות ולחפש להם מענה מקצועי.
עם זאת, אומר ד"ר רביצקי אייזנר, גם אם אנחנו מזהים את הדברים האלה, לא כל שינוי קטן במצב רוח של הילד או המתבגר מצביע בהכרח על דיכאון, אבל בכל זאת כדאי להיות רגישים כי די בקלות זה עלול להחמיר למצב נפשי משמעותי יותר. "לכן, אם יש ספק ואם אנחנו ערים ומזהים איזה שינוי התנהגותי או משהו מהדברים שצויינו, כדאי לפנות להתייעץ עם אנשי מקצוע, כתובת ראשונה במקרים רבים היא רופא המשפחה שיידע לכוון, אפשר לפנות גם אל איש בריאות הנפש – עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר להתייעצות כדי לבדוק את הדברים. במידת הצורך גם לבדוק את הילד או בן הנוער אם הם מתמודדים עם משהו חמור יותר, האם מדובר באיזה שינוי תדמיתי קל תואם ונורמטיבי למצב או שבאמת במשהו מעבר שעונה על הקריטריונים של הפרעת חרדה או הפרעה דיכאונית. היה וזה המצב, אז גם אז יש כמה מענים אפשריים שאיש המקצוע ימליץ עליו – התערבות רגשית, טיפול שיחתי, ובחלק מהמקרים כדאי לשלב גם טיפול תרופתי לצורך איזון".
