מחקרים מצביעים מזה זמן רב על קשר בין התזונה לבריאות הנפשית שלנו.
נראה כי המיקרוביום של המעי – הגנום הקולקטיבי של טריליוני חיידקים שחיים במערכת המעיים שנוצרים בעיקר ממה שאנו אוכלים ושותים – משפיע על מצב והלך הרוח שלנו. אבל חסרים לנו מחקרים גדולים מספיק כדי להצביע על אילו חיידקים, אם בכלל, חשובים.
לאט לאט זה משתנה. הניתוח הגדול ביותר של דיכאון ומיקרוביום המעי עד כה, שפורסם בדצמבר, מצא מספרי סוגי חיידקים שעלו או ירדו באופן ניכר אצל אנשים עם תסמינים של דיכאון.
"המחקר הזה מספק כמה ראיות מהחיים האמיתיים לכך שאנחנו מה שאנחנו אוכלים", אומר מחבר המחקר אנדרה אוטרלינדן, שחוקר גנטיקה במרכז הרפואי ארסמוס ברוטרדם, הולנד.
או ליתר דיוק, איך אנחנו מרגישים קשור קשר הדוק למה שאנחנו צורכים.
***
מערכת העיכול מופיעה בחקר המוח במשך מאות שנים. בתחילת המאה ה-18, ג'ון אבנרתי, רופא פופולרי לונדוני, קבע כי "שיבוש קיבה" הוא השורש של כל ההפרעות הנפשיות. תסמינים במערכת העיכול מדווחים לעתים קרובות אצל אנשים עם מחלה פסיכיאטרית. שינויים במשקל ובתיאבון שכיחים בקרב אנשים עם דיכאון, מגיל ההתבגרות ועד גיל מבוגר. חרדה נקשרה לסיכון מוגבר לבחילות, צרבת, שלשולים ועצירות. הקשר בין אוכל ומצב רוח קיים גם כאשר אנו מושיטים יד למק אנד צ'יז או פיינט של בן אנד ג'ריס כדי לנחם אותנו בתקופה קשה.
ציר המעי-מוח זכה להתעניינות מחודשת ב-20 השנים האחרונות. שורה של מחקרים הצביעו על קשר בין המיקרוביוטה החיה במערכת המעיים שלנו, לבין המוח שלנו; כולל הזיכרון, מצב הרוח והכישורים הקוגניטיביים שלנו.
מחקר כזה הוליד תעשייה של פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה ועוד. שמות מדעיים כמו בקטריודיטים ולקטובצילוס, שניים מהחיידקים הנפוצים ביותר שנמצאים בבני אדם בריאים, הפכו למושגים ביתיים.
טרנד הבריאות הקדימה מעט את העדויות. רוב המחקרים המקשרים בין דיכאון למערכת העיכול, למשל, היו על בעלי חיים. מחקרים שכללו משתתפים אנושיים היו קטנים.
ובכל זאת, העדויות עד כה מצביעות על קשר בין השניים. במחקר אחד ראוי לציון, שכותרתו "Transferring the Blues", חולדות נטולות חיידקים שקיבלו דגימות צואה מבני אדם שאובחנו עם דיכאון כבד, הפכו לחרדות וחסרות עניין בפעילויות מהנות. חילוף החומרים שלהם של טריפטופן, חומר כימי הקשור לדיכאון, השתנה. אבל את המכניקה שמאחורי מסלול מצב הרוח של חיידקים – והחיידקים חשובים – היה קשה יותר לחשוף.
***
המחקר החדש הזה מזיז את המחט, בעיקר בגלל גודלה. החוקרים, בראשות נג'ף אמין, החוקרת את בריאות האוכלוסייה באוניברסיטת אוקספורד, ניתחו נתונים ממחקר רוטרדם, מאמץ בן עשרות שנים להבין את בריאות האוכלוסייה המקומית.
אמין ועמיתיה התמקדו במיוחד בשלב המחקר שכלל איסוף דגימות צואה מיותר מ-1,000 אנשים. משתתפים אלה סיפקו גם דוח עצמי על דיכאון באמצעות הערכה של 20 פריטים. החוקרים ניתחו את הנתונים לגבי קשרים בין אוכלוסיות החיידקים בדגימות הצואה עם ציונים מהערכת הדיכאון. לאחר מכן הם ערכו את אותן בדיקות תוך שימוש בנתונים מעוד 1,539 אזרחים הולנדים, שהקיפו מגוון של מוצא אתני. (אימות הממצאים מקבוצה גדולה אחת בקבוצה גדולה שנייה הופך אותם לאמינים במיוחד.)
הניתוח חשף 16 סוגי חיידקים שהכותבים כינו "מנבאים חשובים" לתסמיני דיכאון בדרגות שונות. לדוגמה, המחקר, שפורסם ב-Nature Communications, מצא דלדול של Eubacterium ventriosum בקרב אנשים שהיו מדוכאים. נתון מעניין הוא שאותה ירידה נצפתה במחקרי מיקרוביום של פגיעה מוחית טראומטית והשמנה, שניהם קשורים לדיכאון, מה שתומך בתפיסה שלזן זה של חיידקים יש קשר להפרעת מצב הרוח הזו.
מחברי המחקר גם דקרו את התשובה לשאלה הגדולה: האם פלורת מעיים מסוימת גורמת לדיכאון? זה מורכב. הפרעת דיכאון כבד נקשרה ליותר מ-80 מוטציות גנטיות שונות וכל הקשרים הללו חלשים. "אין גן שגורם לדיכאון", אמרה ג'יין פוסטר, פרופסור לפסיכיאטריה ב-UT Southwestern, שחוקרת את קשר המעי-מוח ולא הייתה מעורבת במחקר זה.
טכנולוגיה לביסוס ברור של קשר סיבתי לא קיימת. אז החוקרים פנו לחישוב סטטיסטי ערמומי, הידוע בשם רנדומליזציה מנדליאנית, שיכול להדגים את כיוון ההשפעה כאשר הקשר חזק בין הגנים למחלות. זה לא המקרה בדיכאון, מה שהופך את החישוב כאן למעניין אך לא בהכרח שימושי.
ובכל זאת, החישוב אכן הצביע על שפע של חיידק אחד – Eggertella – אצל אנשים עם דיכאון, כגורם אפשרי לתסמיני דיכאון. הממצא לא הפתיע את אמין. Eggertella, היא מציינת, "נמצא כי הוא גדל בעקביות בשפע במעיים של אנשים מדוכאים". התוצאה מספקת עדות לכך ששינויים בפלורת המעיים עשויים לעורר תסמיני דיכאון. "אנחנו לא יכולים לומר בוודאות שה-DNA שלנו הוא לא מקור תורם", אמרה פוסטר. "זה שילוב של ה-DNA שנולדנו איתו, החוויות שלנו בחיים עד היום והסביבה שלנו".
האם הפלורה גורמת לדיכאון או להיפך? שאלה זו עלולה לפספס את הנקודה. "סיבתיות היא לא חד-סטרית", אמר ג'ק גילברט, מנהל המרכז למיקרוביום ומטגנומיקה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שלא היה מעורב במחקר החדש. במקום זאת, המעי והמוח מסתובבים יחד. לדוגמה, נראה ש"אכילת נחמה" לאחר אירוע מלחיץ או עצוב יכולה לשנות את קהילת החיידקים במעיים שלנו, אשר מובילה להחמרה ברגשות הדיכאון.
מה שברור, אמר גילברט, הוא שכאשר אנו מדוכאים, לרוב חסרה למיקרוביום המעי פלורה מועילה. "אם נוכל להוסיף את האלמנטים האלה בחזרה", אמר גילברט, "אולי נוכל להפעיל מחדש את המחזור הזה".
שינוי התזונה כדי לשפר את מצב הרוח
כאן דיאטה נכנסת לתמונה. אדם שאינו צורך מספיק סיבים, למשל, עלול לחוות ירידה בחיידקים המייצרים בוטיראט, אמרה אמין, מה שמוביל למתח ודלקת, ואולי גם לתסמינים של דיכאון.
ייתכן שזה מאכזב שהמסר מכל העבודה הזו הוא לאכול הרבה פירות וירקות ולא לצרוך יותר מדי סוכר. אבל כמות המחקר העצומה המאששת את כוחו של מעי בריא הפכה לבלתי ניתנת להכחשה אפילו עבור הספקן הקשה ביותר, כולל גילברט. "כשהראיות מצביעות על העובדה שלאכילה בריאה, ביצוע פעילות גופנית ולקחת הפסקות מיינדופלנס יכולים להיות יתרונות, כנראה שעלינו להקשיב לנתונים האלה", הוא אומר.
המחקר מאיר לאט לאט בדיוק איך חיידקים מדברים למוח. לדוגמה, רבים מהם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת כמו בוטיראט ואצטאט, המשפיעות על פעילות המוח. אחרים מייצרים חומר כימי בשם GABA, שחוסר שלו בגוף קשור לדיכאון.
התקדמות זו פירושה שתזונה לא יכולה להיות הדרך היחידה לשפר את מושבות המעיים שלנו. השימוש בפרוביוטיקה למניעה וטיפול בדיכאון עשוי להפוך למדע מדויק יותר, ולהוביל בסופו של דבר לחלופות יעילות לתרופות נוגדות דיכאון, מציין גילברט, אשר עדיין נושאות סטיגמות בקהילות רבות.
יצירת פרופיל של החיידקים יכול לעזור לזהות אנשים בסיכון לדיכאון, מציינת פוסטר. המעבדה שלה מחפשת סימנים בין פלורת המעיים המציינת איזו תרופה צפויה להועיל למי שסובל מדיכאון. המחקר הזה שכנע את אוטרלינדן שאימוץ דיאטה לשיפור המעיים מגיע עם תופעת לוואי אחת משמעותית: "אתה תהיה מאושר יותר," הוא אמר.
