חוקרי סרטן מאמינים כי מצאו הסבר לכך שתרופות מסוימות לסרטן לא תמיד עובדות. התשובה, ועמה פתרון אפשרי, עשויה להימצא במיקרוביוטה של המעי. נראה כי טריליוני בקטריות וחיידקים אחרים בגופנו מכריעים אם טיפולי אימונותרפיה פורצי דרך יצליחו בקרב חלק מהחולים.
מדענים גילו שמטופלים שבמעיהם נמצאו חיידקים מסוימים הגיבו טוב יותר לאימונותרפיה מאשר חולים אחרים. לפיכך, מדענים מאמינים שמתן תזונה עתירת סיבים, הכוללת פירות, ירקות, שעועית, אגוזים ודגנים מלאים, עשויה לשפר את הסיכויים שהטיפול בסרטן יהיה יעיל.
ניסוי קליני שבודק את התיאוריה הזו מתנהל בימים אלו באוניברסיטת טקסס ביוסטון, שם ממוקם המרכז הגדול ביותר לחקר סרטן בארה"ב. המדענים מזכירים שהשימוש בתזונה עתירת סיבים כדי להגביר את כוחו של הטיפול האימונותרפי עודנו בלתי מוכח. אך המחקר עשוי לשפוך אור חדש על מידת ההשפעה של המיקרוביוטה של המעי על היכולת שלנו להילחם במחלות.
"המטופלים שלי שואלים לעתים קרובות אם יש משהו שהם יכולים לעשות כדי לשפר את סיכוייהם להגיב לאימונותרפיה", אומרת פרופ' ג'ניפר מקוויד, רופאה וחוקרת אונקולוגיה באוניברסיטה, המתמחה במלנומה. "אנחנו מנסים לבדוק את הדיאטה הזו ברצינות ובאותה קפדנות שבה אנחנו בודקים תרופות".
מדענים יודעים זה מכבר שהמיקרוביוטה היא חלק מכריע במערכת החיסונית שלנו. לפי הערכות מסוימות, בין 60 ל־80 אחוז מתאי החיסון בגופנו שוכנים במעיים. אבל רק לאחרונה התברר שהחיידקים הללו עשויים להשפיע על המאבק בסרטן.
מדענים מאוניברסיטת שיקגו גילו שבעכברים עם זן של חיידקי מעיים המכונה Bifidobacterium יש תגובה חיסונית חזקה יותר נגד גידולי מלנומה. מתן הבקטריה לעכברים שהיא לא הייתה במעיהם לימדה על האטה בקצב צמיחת הגידול. יתרה מכך, שילוב החיידקים עם תרופה אימונותרפית כמעט השמיד את הגידולים.
מחקרים בבני אדם הראו שהטיפולים היו יעילים יותר גם בחולי סרטן שבמעיהם היה מגוון מיקרוביאלי רב יותר, ושפע גדול יותר של חיידקים, מטופלים עם רמות נמוכות של החיידקים האלו ושל חיידקים אחרים נטו להגיב פחות לטיפול.
ישנם חוקרים שמנסים להתגבר על ההתנגדות לאימונותרפיה באמצעות השתלות צואה: הם לוקחים דגימות צואה שופעות חיידקי מעיים מחולים שהגיבו לתרופות ומעבירים אותן באמצעות קולונוסקופיה למטופלים אחרים.
לאחרונה ביצעו מדענים השתלות צואה ל־15 אנשים עם מלנומה מתקדמת שלא הגיבו לאימונותרפיה. בהתבסס על העבר הרפואי שלהם, ל־15 החולים הייתה סבירות של פחות מ־10 אחוז להגיב לטיפול, אך לאחר השתלת הצואה שישה מהחולים החלו להגיב לתרופות.
חסן זרור, אימונולוג סרטן שהוביל את המחקר, מכנה אותו "הוכחה עקרונית מעודדת", ומגייס כעת חולי מלנומה וסרטן ריאות למחקר גדול יותר.
"אנחנו לא רוצים לומר שהמיקרוביוטה היא המנגנון היחיד", אומר זרור, מנהל שותף של התוכנית לאימונולוגיה ואימונותרפיה לסרטן במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג. "אבל למדנו שהמיקרוביוטה בהחלט יכולה להיות אחראית לחוסר היכולת של חלק מהחולים להגיב".
לדבריו, מטרת עבודתו היא להבין אילו חיידקי מעיים קשורים לכך, במטרה לארוז אותם בכדורים שהמטופלים יכולים לקחת כדי לשנות את המיקרוביוטה שלהם. "קוקטייל פרוביוטיקה למטופלים עשוי להיות דרך הטיפול הטובה ביותר", הוא אומר.
בינתיים, במרכז הסרטן בטקסס, מקווייד ועמיתתה המנתחת ג'ניפר ורגו חקרו מסלול אחר: למה לא לשנות את המיקרוביוטה של החולים דרך שינוי התזונה שלהם? מקווייד ציינה שידוע שחלק מחיידקי המעיים המשפרים את תגובת החולים לאימונותרפיה משגשגים על דיאטת סיבים.
הצוות בחן את התזונה של 128 חולי מלנומה, ומצא כי לאלה שאכלו באופן קבוע כמויות גדולות של סיבים מפירות, ירקות ומזונות צמחיים אחרים היו תוצאות טובות יותר באימונותרפיה מאשר חולים שאכלו את כמות נמוכה של סיבים.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת סיינס, הראו שכל עלייה של חמישה גרם בצריכת הסיבים היומית הביאה לסיכון נמוך ב־30 אחוז למוות או להתפתחות הסרטן.
בניסוי המתנהל כעת המטופלים אוכלים עד חמישים גרם סיבים ביום ממזונות כמו שעועית, עדשים, פארו, אורז חום, פירות וירקות – בערך פי שניים מהכמות המומלצת. האמריקני הממוצע אוכל בערך 15 גרם סיבים ביום, פחות משליש מהכמות המוגשת למטופלים, אולם קבוצת הביקורת במחקר אוכלת תזונה בריאה בהתאם להנחיות של האגודה האמריקנית לסרטן.
הניסוי כולל משתתפים כמו הקטור פקטון, רופא ילדים מסן־אנג'לו שעובר בעצמו טיפולי אימונותרפיה למלנומה שלב 4. "אני אוכל פי שלושה מכמות הפירות והירקות שהייתי אוכל בעבר", סיפר פקטון. "אני בדרך כלל אוכל בריא, אבל לא ברמות כאלה. עכשיו חלק גדול מהצלחת שלי הוא ירקות, והרבה קינואה – כל מה שאני יכול למצוא שיש בו סיבים".
פקטון אובחן בנובמבר 2021 עם מלנומה שהתפשטה לבלוטות הלימפה שלו, לאחר שאשתו הבחינה בגוש גדול על גבו. הוא החל טיפול אימונותרפי ונרשם לניסוי הדיאטה לשלושה חודשים.
"אלה מנות ענק: צלחת גדושה ברוקולי או קינואה, או ירקות מעורבים", אמר פקטון. "זו הייתה כמות מרשימה – יותר ממה שאי פעם אכלתי במנה אחת". בינואר הוא עבר ניתוח, ונודע לו שהגידול נעלם. "הייתה שם רק רקמת צלקת", סיפר. "לא נמצא סרטן".
כעת הוא ממשיך באימונותרפיה למשך תשעה חודשים, והחליט להמשיך גם בדיאטה החדשה שלו. "אני מרגיש טוב יותר, ולא רואה שום חיסרון בזה", אמר. "הדיאטה הזאת הופכת אותי לאדם בריא יותר בסך הכול – ועכשיו ללא סרטן. איזה בונוס ענק".
