"נזקי הקורונה כעת שונים לחלוטין ממה שראינו בגל הראשון", אומר הבוקר (ג') פרופסור אליהו (פטריק) סורקין, מנהל טיפול נמרץ בית החולים מעייני הישועה. מזה שמונה חודשים הוא מטפל בחולים בנגיף, שעוד לא נמצאה לו תרופה, ומספר כי מאות החולים שבא איתם במגע בשלושת החודשים האחרונים הם בחומרת מחלה קשה יותר מאשר אלה שראה במגפה עד יוני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חדשות 12 ציינו את מוצאי כיפור עם בליל מביך של כתבות רכילות
– הארכיון זוכר הכל: התקשורת משחקת משחק כפול
– עוצר יציאות, סיוע אזרחי: צה"ל מעלה הילוך במאבק בקורונה
"מה שאירופה ראתה עם הנגיף בגל הראשון אנחנו מכירים עכשיו. איני יודע לומר האם זו אותה קורונה או האם הנגיף עבר מוטציה אבל אין ספק שהוא עושה נזקים. אנחנו רואים נזקים חמורים מאוד שלא הכרנו בתחילת המחלה", מתריע פרופ' סורקין בריאיון לאתר מקור ראשון. לדבריו, בתחילת המגפה אל בתי החולים הגיעו חולים עם קשיי אי-ספיקה נשימתית קלים יחסית ופגיעה משנית בריאות, שלאחר סיוע בהנשמה היו מצליחים להחלים ולחזור לחיים, ללא תופעות לוואי קליניות קשות יחסית. אולם כעת, תמונת המצב השתנתה בצורה מדאיגה.
"אנחנו רואים מצב שונה לחלוטין. המחלה הריאתית החמירה, היא חד-משמעית מורכבת יותר וזה בא לידי ביטוי בצורך הנשמה מלאכותית ארוכה של חודש, חודש וחצי ויותר. זה לא מוכר אצלנו במחלות ריאה בעבר. בנוסף, אנחנו מבחינים במעין 'צלקת' בשתי הריאות שמביאה לפגיעה קלינית בהן ואנחנו לא יודעין עדיין האם מדובר בנזקים הפיכים או בפגיעה שלא ניתנת לתיקון. המחלה הזאת מביאה לצורך בהנשמה מהירה ולירידה במדדי החמצון והאוורור בדם".
במקביל לבעיות בנשימה ובריאות מציין פרופ' סורקין כי מתגלה שכמעט בכל המקרים יש קשר בין פגיעה בריאות לפגיעה בכליות של מטופלי הקורונה. "השאלות על הנזקים של הנגיף רק הולכות ומתרבות", הוא מציין בתסכול. "בהתחלה ראינו שהוא פוגע בתאים של כלי הדם והיה מקובל לתת כמויות ענק של מדללי דם כדי למנוע קרישיות יתר ותסחיפים לריאות ולמוח ועוד. אבל כעת, אפ אנחנו נותנים תרופות לדילול דם בריכוז גבוה מעט, אנחנו עדים מיד לדימום בקרב המטופלים. זה מעיד על תהליך שונה ממה שראינו בגל הראשון. אני מטפל כבר 50 שנה בחולים ולא זכורה לי מציאות כזאת".
"חסרים רופאים בטיפול נמרץ, לכן גם אם תוסיף עוד מיטות או מכונות הנשמה – לא יהיה מי שיטפל בחולים"
פרופ' סורקין עד לדיווחים בכלי התקשורת על היערכות בתי החולים להקצאת מאות מיטות נוספות לטיפול בחולי הקורונה. רק בשבוע שעבר פתחו בבית החולים רמב"ם אגף חירום בחניון התת-קרקעי והכשירו מקום ל-700 מיטות אשפוז. אך הוא אומר לנו כי המשבר הגדול, זה שלא ניתן לפתור כעת, הוא ביכולות הטיפול בחולים הקשים. "רוב החולים הם בדרך כלל במצב קל או בינוני ומשתחררים מהר יחסית. הבעיה היא בחולים קשה שנשארים יותר ויותר זמן בטיפול הנמרץ ושם אין מיטות ואין כוח אדם להוסיף. במשך שנים ידוע שאנחנו בחוסר של רופאים מומחים לטיפול נמרץ והיום גם אם תוסיף מיטות או מכונות הנשמה – לא יהיה מי שיטפל בחולים".
על פי דו"ח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה שפורסם הבוקר, עולה כי מספר החולים קשה ממשיך לעלות באופן תלול – כ-70 אחוזים בחודש האחרון, ויותר מפי 10 בשלושת החודשים האחרונים. על פי הגידול במקרי ההדבקה החדשים, ובפרט המשך העלייה במקרי ההדבקה בקרב בני 60 ומעלה, נראה כי הוא צפוי להמשיך לגדול משמעותית בתקופה הקרובה. בד בבד, בתי החולים מדווחים כי הם מתקרבים אל סף הספיקה שלהם.
"אני לא זוכר יום כיפור כה קשה כפי שהיה אתמול", אומר הבוקר פרופסור מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל בנהריה. בארבע מחלקות הקורונה שבנהריה מטופלים 113 חולים. 51 מהם מוגדרים במצב קשה, מתוכם 18 במצב קריטי (מונשמים ועל סף הנשמה), 39 במצב בינוני והשאר קל. הטיפול בהם הוא קשה ואנשי הצוות הרפואי מוצאים עצמם מותשים. "נאלצנו להזמין צוותים מביתם במהלך החג", מספר פרופ' ברהום. "מספר החולים הקשים והמונשמים הולך ועולה, ואנחנו מתקרבים בצעדי ענק לקראת פתיחת מחלקת קורונה חמישית". הוא טוען כי "הסגר 'נושם' יותר מדי וצריך להדק אותו עוד יותר, כדי שנתחיל לראות את אותותיו".
בבתי החולים בישראל מנסים להכשיר רופאים לטיפול במחלקות טיפול נמרץ קורונה אך מדובר בהכשרה מורכבת ואפילו בלתי אפשרית בעת הזאת. פרופ' סורקין מסביר כי "במשמרת טיפול נמרץ במחלקת קורונה מאבדים אנשי הצוות הרפואי והסיעודי בין 2 ל-3 ליטר מים בזיעה בתוך החליפה האטומה, וכדי להצליח לתפקד חייבים להיות מנוסים מאוד וצעירים וחזקים. רופא פנימאי לא יוכל להחליף איש טיפול נמרץ מנוסה, גם עם הציוד הכי מתקדם בעולם".
פרופיל החולים שמגיעים למחלקות הטיפול נמרץ גם הוא משתנה בעת האחרונה. "אנחנו רואים יותר ויותר צעירים יחסית שבלתי אפשרי לנתק אותם מחמצן. צעירים בני 40 ללא כל מחלות רקע שאנחנו מנסים כמה שיותר למנוע מהם שימוש במכשירי הנשמה מלאכותית, אבל הם לא יכולים לזוז ולעשות כל מאמץ ללא עזרה בנשימה. אני מקווה שזו נכות זמנית, המגבלות הנשימתיות הללו".
מזה שמונה חודשים שפרופ' סורקין וחבריו למחלקות הקורונה מטפלים בחולי הנגיף הסיני ולא רואים את הסוף. הוא ער לתמונות שיצאו מהחסידויות השונות בבני ברק וירושלים, הפגנות בלפור וממוקדים ציבוריים נוספים שלא שומרים בהם על הנחיות הממשלה. לנוכח אינספור בעלי מקצוע ודעות שמקבלים ביטוי נרחב לכל ביקורת או הצעה סותרת למדיניות הרשמית של משרד הבריאות, הוא אומר כי זו עת מלחמה וחייבים להתמקד כעת במאבק בנגיף. "אנחנו מתמודדים מול הנגיף הזה בתנאים בלתי סבירים. המדינה צריכה להיות כולה בצו שמונה כמו במלחמה. מי שיכול לעזור שיעזור ומי שיכול שלא להפריע – שישים מסיכה כראוי וישטוף ידיים וישמור מרחק. זה כל כך עצוב לראות את הדברים האלו. האוכלוסייה בבני ברק וירושלים היא עם אחוז החולים הכי גבוה. אי אפשר להישאר כאילו לא קרה שום דבר. זה עצוב. אחר כך הם (חולי הקורונה מהציבור החרדי; י"ק) באים אצלנו ואנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים לקבל אותם. אני לא מפריד בין חרדי לדתי לאומי או שמלאני וימני זה לא מעניין אותי. המדינה במלחמה, וכולנו חייבים לצו שמונה לשמור על ההוראות בלי ויכוחים. את הוויכוחים נשמור לאחר מכן.
"מומחים למיניהם שחולקים ולכל אחד הסברות 'החכמות' שלו לגבי הנגיף, הם לא נמצאים בחזית, מי שנמצא בחזית ממש זה הרופאים מטיפול נמרץ והם העדים לתמונת המצב ולסכנה שאנחנו מתמודדים איתה. כולם מדברים ויודעים יותר מכולם וכל אחד חכם מהשני. אנחנו במלחמה, את מי מעניינות סטטיסטיקות?! בזמן מלחמה שותקים ונלחמים".
