שנת הלימודים תשפ"א נפתחה הבוקר (שלישי), בצל הקורונה, ולמרות הכול 2.4 מיליון תלמידים החלו את לימודיהם. כ-50 אלף תלמידים נוספו למערכת החינוך, זהו גידול של 2.1 אחוזים ביחס לשנה שעברה. על פי נתוני הלמ"ס, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-835.2 מיליון תלמידים בשנת 2030, תוספת כוללת של כ-487 אלף תלמידים לעומת שנת 2020 – גידול של כ-20 אחוזים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– "עפרה": המצוקות, הסודות והחלומות של האישה מאחורי האייקון
– יפה בימי מגפה: הדעיכה האנושית אורבת מעבר לפינה
– הספר "כןכן ולאלא" מצליח היכן שרבים וטובים נכשלו
לצד ההתרגשות הרבה, מרחפת מעל פתיחת שנת הלימודים אי-ודאות רבה. אמש החליט קבינט הקורונה כי באזורים האדומים, למעט מסגרות לחינוך המיוחד ולנוער בסיכון, תדחה פתיחת שנת הלימודים. "השיקולים הבריאותיים מחייבים מניעת פתיחת שנת הלימודים באזורים אדומים", נכתב בהחלטת הקבינט. ולכן כ-140 אלף תלמידים מ-23 רשויות שהוגדרו כאזורים אדומים, נשארו היום בבית. דיון נוסף בעניינם יתקיים ביום חמישי.
בנוסף לכך, בבוקר פתיחת שנת הלימודים עמד מספרם של החולים בקורונה במערכת החינוך על 623 תלמידים ומורים, ו-5,519 תלמידים ועובדי הוראה הפזורים בכל רחבי הארץ שוהים בבידוד.
למעט בגנים ובכיתות א'-ב' שם נמשכת פחות או יותר צורת הלמידה של "העולם הישן", טרם פרוץ Covid-19 לחיינו, ייאלצו תלמידי ישראל להסתגל לשינויים רבים בהרגלי הלמידה שלהם – למידה בקפסולות, למידה מרחוק ולמידה במשמרות. יש שיאמרו שעם כל הקושי והחששות, רק טלטלה של מערכת החינוך, תוציא ממנה את הפוטנציאל שיש בה.
"עם כל הבלאגן והקושי שיש לנו בהתארגנות של מציאת חללי למידה והטרטור של התלמידים, שחלקם צריכים לעבור ללמוד בחללים של התיכון הסמוך", אומרת לי מחנכת כיתה ג' בבית ספר 'עין הרים', "אני גם מצליחה לראות את חצי הכוס המלאה של המצב. למידה בקבוצות קטנות היא למידה אידיאלית וההרבה יותר אפקטיבית, מצליחים לראות את התלמידים, לזהות את הצרכים הספציפיים שלהם ולעזור להם. זו שנה שנייה שאני ממשיכה עם הכיתה שלי ויש לא מעט ילדים שנטלו ריטלין בשנים קודמות והשנה, הם לא ייקחו. זה עולם אחר ללמד ככה".
על אף שסוגיית השארת ילדי כיתות ה'-ו' עלתה שבוע שעבר שוב לדיון בוועדות הכנסת – תלמידים ברבים בגילאים אלו, נשארו היום בבית. ח"כ יפעת שאשא ביטון, אמרה כי ההחלטה "להשאיר את תלמידי ה'-ו' בבית זה פשע, זה לוותר עליהם".
"המצב שבו ילדים בכיתה ה' ו-ו' נשארים בבית כל כך הרבה זמן, הוא בלתי נסבל", אומרת מ', אמא לשני ילדים בגילאים האלו, שמתגוררת במרכז הארץ, "מזל שאני בשבתון, כך אני יכולה ללמד ולשמור על ילדי בזמן שהם בבית, וחבל לי כל כך אבל זה מחיר שאני צריכה לשלם. יש לי ילדה בכתה ו' שעוד איכשהו יכולה ללמוד לבד ובזום, אבל הילד שבכתה ה' סובל מקשיים לימודים ולא יצליח ללמוד לבד והפער רק יגדל. למידה מרחוק לילד עם קשיים היא לא רלוונטית, בטח אם ההורים לא נמצאים כדי לתווך לו את הלמידה. אני שומעת שיש בתי ספר לא מעטים גם באזור המגורים שלנו, שהצליחו למצוא פתרון ללמידה מ-8:00 עד 13:00 חמישה ימים בשבוע, ומצרה על כך שלילדיי לא נמצא פתרון דומה. אנחנו משלמים המון ובפועל לא מרגישים את הרווח, ואני כבר מכינה את עצמי לכך שאצטרך לתגבר את השיעורים בהוראה מתקנת על חשבוננו כי בבית הספר לא יהיה".
"אני ממש מתוסכלת", אומרת הבוקר גלית מירושלים, אמא לשלושה ילדים שילידה לומדים בבית ספר 'יפה נוף'. "הילד שלי לומד במקלט עם חלון פצפון, ורק שלושה ימים בשבוע, למרות שגלנט אמר ש-90 אחוז מהילדים לומדים 4 ימים ויותר. אני גם לא מבינה את היגיון, מנסים להגן על הילדים מפני קורונה אבל תוקעים אותם בחדר קטן לא מאוורר, אני חוששת שזה יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה. אסור שהנושא הזה של כיתות ה'-ו' ירד מסדר היום הציבורי. חייב להתרחש שינוי ויפה שעה אחת קודם".
"האתגר הכי גדול שלנו השנה" אומרת חסי פריאל, מנהלת אולפנת טליה, "זה לגרום לכך ששנת הלימודים תשפ"א תהיה משמעותית ומרוממת. יש משהו באילוצים ובחששות ובתחושת ההישרדות – שמושך אותנו למטה ואנחנו צריכים להתגבר על כוח הכבידה הזה. יש לנו אתגרים מאוד גדולים השנה. שמעתי את שר החינוך אומר פעמיים ש"בריאות קודמת לחינוך וחינוך קודם להשכלה", זה נכון כמובן, אבל אני חושבת על התלמידות שלי – זו פעם יחידה בחיים שיהיו חמשושיות או שמינסיטיות וזו צריכה להיות שנה מרוממת כמו כל שנה – לא פחות. השנה הזו לא תחזור. אנחנו לא רוצים "רק לעבור" את השנה הזו אלא ליצור שנה משמעותית".
