ב־7 באוקטובר השתנו חייהם של אלי ואתי ברכה מקריית עקרון מן הקצה אל הקצה. בתם גל ובעלה נאג'י עבדוש ז"ל יצאו למסיבת הנובה ולא שבו ממנה. במשך תשעה ימים המשפחה עוד המתינה לבשורה, עד שנודע להם כי השניים נרצחו.
לצד האבל על בתם ועל חתנם נאלצו אלי ואתי לקבל על עצמם כמעט בן־לילה תפקיד נוסף: לגדל את שני בניהם של בני הזוג, אליאב ורפאל, כיום בני 13 ו־10.
"אי אפשר לתאר את הרגע שבו מבשרים לך דבר כזה. כל העולם חרב עלינו", הם מספרים. "הכאב נמצא שם עד היום והוא תמיד יהיה איתנו. ובתוך כל זה אנחנו צריכים גם לגדל את הילדים – להיות בשבילם סבא וסבתא, אבל גם הורים, להציב גבולות, לתת ביטחון ולבנות עבורם מחדש בית וחיים".
הכי מעניין
"אנחנו צריכים להיות בשבילם סבא וסבתא, אבל גם הורים, להציב גבולות, לתת ביטחון ולבנות מחדש בית וחיים"
באדיבות המשפחה | גל ונאג'י עבדוש
השבוע משתתפת משפחת ברכה בנופש השנתי שמקיימת עמותת "משפחה אחת" בנתניה למשפחות שבהן ילדים או מבוגרים איבדו את שני הוריהם בפיגועים ובאירועי טרור.
בנופש נפגשות משפחות שנמצאות בנקודות שונות מאוד במסע הזה. חלק מהמשתתפים איבדו את הוריהם לפני שנים וכבר הקימו מאז משפחות משלהם; אחרים נכנסו למעגל השכול בעקבות 7 באוקטובר.
עבור אלי ואתי, הימים האלה הם גם הזדמנות נדירה לראות את הנכדים שלהם פשוט כילדים.
"זו התמודדות יומיומית", הם אומרים. "הילדים האלה לא נפתחים מהר לכל אחד, ולכן כשיש אנשים שמצליחים להגיע אליהם, להוציא אותם, לתת להם ליהנות ולהרגיש בטוחים – זה שווה בשבילנו הכול".
נופש השנתי שמקיימת עמותת "משפחה אחת" בנתניה | צילום: מאיר פבלובסקי
"בשבילם אנחנו קמים"
כששואלים את בני הזוג מה מאפשר להם להמשיך אחרי האובדן, התשובה מגיעה מיד.
"הילדים", הם אומרים. "הילדים האלה הם הכוח שלנו. אנחנו מסתכלים עליהם ויודעים שזו ההמשכיות של גל ונאג'י, של ההורים המדהימים שלהם".
"אם הם לא היו לנו, אני לא יודע איפה היינו היום. בשבילם אנחנו קמים, ממשיכים ומנסים לתת להם את כל מה שהם צריכים כדי לגדול ולהיות אנשים טובים".
אלה דנון, פסיכותרפיסטית ורכזת בעמותת "משפחה אחת", מלווה לאורך השנה יתומים מ־7 באוקטובר ואת בני המשפחה שמגדלים אותם. היא מספרת כי הקושי אינו מסתיים בילדים צעירים שאיבדו את הוריהם.
עוד כתבות בנושא
"בין היתומים יש גם אנשים בוגרים שכבר הקימו משפחות משלהם", היא אומרת. "ברגע אחד הם איבדו לא רק את הוריהם, אלא במקרים רבים גם אחים ובני משפחה נוספים, את בית ילדותם ואת הקהילה שהייתה עבורם עוגן של שייכות וביטחון".
לדבריה, במקביל לאבל שלהם הם נדרשים לעיתים להמשיך לתפקד כהורים לילדיהם, שחוו בעצמם את אירועי 7 באוקטובר.
"זו מציאות מורכבת מאוד, שבה האדם צריך להתמודד עם השבר האישי שלו ובו בזמן להחזיק את המשפחה שבנה ולהעניק לילדיו תחושת יציבות וביטחון".
מקום שבו לא צריך להסביר
במהלך שלושת ימי הנופש משתתפות המשפחות בפעילויות ספורט ימי, סדנאות, מפגשים ופעילויות לילדים ולבני נוער.
אבל מבחינת המשפחות, החשיבות הגדולה נמצאת דווקא במה שקורה בין הפעילויות: האפשרות להיות לכמה ימים ליד אנשים שמכירים מציאות דומה, בלי צורך להסביר את האובדן או את המורכבות שמתלווה אליו.
שנטל בלזברג, מייסדת עמותת "משפחה אחת", מספרת כי לאחר 7 באוקטובר התרחב באופן משמעותי מספר המשפחות המתמודדות עם יתמות משני הורים.
"הילדים האלה הם הכוח שלנו. הם ההמשכיות של גל ונאג'י"
"פגשנו ילדים וצעירים, אבל גם אנשים בוגרים שכבר הקימו משפחות משלהם, שאיבדו ברגע אחד את שני ההורים", היא אומרת. "היה לנו ברור שאנחנו צריכים ליצור עבורם מקום שבו הם לא יצטרכו להסביר את עצמם, שבו יפגשו אנשים שעברו משהו דומה וירגישו שהם לא לבד".
לדבריה, המפגש אינו מסתיים בתום שלושת ימי הנופש. "הם מגיעים עם בני ובנות הזוג, עם הילדים, עם כל מה שהם נושאים איתם, ופוגשים כאן משפחה. מבחינתנו זה לא מסתיים אחרי שלושה ימים. אנחנו ממשיכים ללכת איתם, כי המחויבות שלנו למשפחות האלה היא לכל החיים".
עבור אלי ואתי ברכה, כל המילים הגדולות מתכנסות בסופו של דבר לשני ילדים.
אליאב ורפאל איבדו את הוריהם, והסבים שלהם איבדו את בתם ואת חתנם. עכשיו הם מנסים לבנות יחד חיים חדשים מתוך מה שנשאר.
"הילדים האלה הם ההמשכיות שלהם", אומרים אלי ואתי. "בשבילם אנחנו ממשיכים".
עוד כתבות בנושא
